שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בג"ץ: נתניהו יכול לשמש כראש ממשלה למרות ההליך הפלילי, גם בעת מלחמה

חדשות

בג"ץ: נתניהו יכול לשמש כראש ממשלה למרות ההליך הפלילי, גם בעת מלחמה , צילום: pixabay
בג"ץ: נתניהו יכול לשמש כראש ממשלה למרות ההליך הפלילי, גם בעת מלחמה
07/05/2024, עו"ד שוש גבע

בג"ץ קבע כי המלחמה לא תשמש עילה להוצאת רוה"מ לנבצרות בשל ניגוד עניינים. ניהול מלחמה מהווה פונקציה מרכזית והכרחית של תפקיד ראש הממשלה בכל מדינה, ובוודאי שלא ניתן להפרידה מעצם הסמכות לעמוד בראש הרשות המבצעת במדינת ישראל. אין למדינת ישראל ראש ממשלה של שלום וראש ממשלה של מלחמה

 

עסקינן בעתירה נוספת בה מבוקשת הפסקת כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשל ההליך הפלילי המתקיים בעניינו, לנוכח מצב המלחמה בו מצויה מדינת ישראל מאז השבעה באוקטובר 2023. העותרים מכוונים את טענותיהם לסתירה הקיימת, לשיטתם, בין תפקידיו הקריטיים של ראש הממשלה נתניהו בניהול מלחמת "חרבות ברזל" – תפקידים אשר מוכרחים להתבצע, מטבע הדברים, אך ורק בהתאם לאינטרס הציבורי – לבין האינטרס האישי שלו בעיכוב ההליך הפלילי המתקיים בעניינו. לטענתם, מדובר בניגוד עניינים "מובנה, חריג, עוצמתי וקיצוני ביותר", אשר לא ניתן לריפוי באמצעות עריכת חוות דעת למניעת ניגוד עניינים. העותרים מבקשים סעדים הצהרתיים שיורו כי ראש הממשלה נתניהו מנוע מלהמשיך ולמלא את תפקידו, וכי החלטתו להמשיך בכהונתו היא החלטה הנגועה בחוסר סבירות קיצוני ולפיכך דינה בטלות. במישור האופרטיבי, מבוקש כי בג"ץ יורה לראש הממשלה נתניהו להתפטר מתפקידו בשל נבצרות זמנית.

כב' השופט ע' גרוסקופף פסק כי יש לדחות את העתירה על הסף. בג"ץ נתן את דעתו לסוגיית ניגוד העניינים בו מצוי ראש הממשלה נתניהו לא אחת. סוגיה זו נדונה, גם אם לא באופן ישיר, כבר במסגרת בג"ץ 2592/20 בעניין הרכבת הממשלה, בו נפסק בהרכב מורחב של 11 שופטים כי חרף כתב האישום התלוי ועומד נגד חבר הכנסת בנימין נתניהו, לא קיימת עילה משפטית המונעת את הטלת מלאכת הרכבת הממשלה עליו. כשנה לאחר מכן, במסגרת בג"ץ 3056/20 בעניין הסדר ניגוד העניינים, דן בג"ץ בתוקפו של הסדר ניגוד העניינים שגיבש היועץ המשפטי לממשלה בשעתו. בית המשפט הכיר בחומרתו של החשש מפני ניגוד העניינים הצומח בנסיבות של כהונת ראש הממשלה בעת שמתקיים בעניינו הליך פלילי. ואולם, בשונה מהעותרים דכאן, סבר, בהמשך להחלטה בעניין הרכבת הממשלה, כי הסדר ניגוד עניינים הולם יכול לספק פתרון ראוי למצב החריג שנוצר. כלומר, על אף שקיים קושי ניכר וחריג במצב שבו מתנהל הליך פלילי נגד ראש ממשלה מכהן, ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה, על מערך האינטרסים האישיים הכרוך בו, אינו יוצר מניעה מוחלטת כי יכהן כראש הממשלה, ובוודאי שלא במידה שאיננה ניתנת לריפוי באמצעות הסדר ניגוד עניינים, כפי שסוברים העותרים. בשני פסקי הדין הללו, לאחר דיון לגופו של עניין בהרכב מורחב ובהרכב הבכיר, נקבע כי מר נתניהו יכול לשמש כראש ממשלה כל עוד לא הוכרע דינו, והוא בחזקת חף מפשע. זאת, בכפוף לכך שיפעל בהתאם להסדר ניגוד העניינים.

יתרה מזו, נקבע כי יש לדחות את טענות העותרים, כי לאור המלחמה בה מצויה מדינת ישראל, לא ניתן להסתפק בהסדר ניגוד העניינים ונדרש לבחון מחדש את עמידתו של ראש הממשלה באיסור החל על נבחר ציבור להימצא בניגוד עניינים. עוד טענו העותרים כי ההנחות שעמדו ביסוד הסדר ניגוד העניינים לא עמדו במבחן המציאות שכן לא ניתן לבודד את תפקידו הציבורי בזמן מלחמה מהאינטרס האישי במשפטו הפלילי. כמו כן, ראש הממשלה הפר את הסדר ניגוד העניינים, בין היתר, במסגרת קידום יוזמות החקיקה תחת "הרפורמה המשפטית". נקבע כי ניהול מצבי משבר – בראש ובראשונה, ניהול מלחמה – מהווה פונקציה מרכזית והכרחית של תפקיד ראש הממשלה בכל מדינה, ובוודאי שלא ניתן להפרידה מעצם הסמכות לעמוד בראש הרשות המבצעת במדינת ישראל. הראיה לכך בדין הישראלי, נמצאת בסמכויות הנתונות לממשלה, ולעומד בראשה, להחליט על פתיחת מלחמה ועל אופן ניהולה בסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה. אין למדינת ישראל ראש ממשלה של שלום וראש ממשלה של מלחמה, וממילא לא ניתן לקבל כי כשירות לשמש בתפקיד מתייחסת אך לתקופת שגרה, ואינה משתרעת גם על ימי חירום. למרבה הצער, כפי שנוכחנו שוב בשבת השחורה של השבעה באוקטובר, המעבר בין רגיעה לבין אסון מתרחש לעיתים כהרף עין – וגם מטעם זה, זהות העומד בראש הרשות המבצעת, אינה יכולה להיות מוגבלת ומתוחמת לעתות רגיעה, ועליה להיות תקפה ואף ביתר שאת, גם כשמתרגשים ימי צרה. על כן, הקביעה השיפוטית כי מר נתניהו יכול לשמש כראש ממשלה למרות ההליך הפלילי המתנהל בעניינו, בכפוף להסדר ניגוד העניינים, חלה, כעניין עקרוני, גם במצב מלחמה.

זאת ועוד, נקבע כי בבג"ץ 3618/23 בעניין חלוץ, נדחתה טענה שלפיה התנהלותו של ראש הממשלה נתניהו בקשר לקידום הליכי החקיקה מצדיקה את הפסקת כהונתו בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים הגלומה בה, זאת משהליכי החקיקה האמורים לא מקודמים עוד מאז פרצה המלחמה. לא ניתן לקבל מצב בו מילוי פונקציות שלטוניות חיוניות ויסודיות במדינת ישראל, דוגמת ניהולה של מלחמה, ידרוש בחינה שיפוטית בכל פעם בו חל שינוי במצב הביטחון. זאת הן בשל חוסר היציבות השלטונית הכרוך בקביעה שכזו והן בשל החשש שגורל הנהגת המדינה יהיה תלוי לא ברצון תושביה, אלא בעוצמת כוחם של אויביה. היועצת המשפטית לממשלה מודעת לצורך בבחינת הסדר ניגוד העניינים באופן שוטף. בנוסף, לא נמצא הבדל מהותי ומשמעותי בין טענת העותרים בדבר הצדקת הוצאתו של ראש הממשלה לנבצרות מכוח סעיף 16(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, לבין הטענות שנדונו ונדחו באותה סוגיה במסגרת עניין ברזון-מקאי (בג"ץ 2433/24) בפסק דין שניתן שלושה ימים לפני הגשת העתירה דנן.

לסיכום, העתירה נדחית.

העותרים יוצגו ע"י: עו"ד דפנה הולץ-לכנר; עו"ד קמילה אביגיל מיכמן;  המשיבים יוצגו ע"י: לא צוין

בג"ץ  2854/24

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:87
קומיט וכל טופס במתנה