שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון מקשיח את המבחנים להכרה בבני זוג כידועים בציבור – אין די בכוונה להינשא

חדשות

העליון מקשיח את המבחנים להכרה בבני זוג כידועים בציבור – אין די בכוונה להינשא, צילום: pixabay
העליון מקשיח את המבחנים להכרה בבני זוג כידועים בציבור – אין די בכוונה להינשא
08/05/2024, עו"ד שוש גבע

בית המשפט העליון קובע לראשונה כי אין בעצם הכוונה להינשא כדי להוות אינדיקציה להכרה בבני-זוג כידועים בציבור. הדבר דווקא עשוי להוות "הסכמה מכללא" שלפיה הזכויות והחובות המשפטיות יחולו ממועד הנישואין בלבד. זוגות רבים מתגוררים יחד ללא נישואין, ואין לכבול בני-זוג במחויבויות אשר לא התכוונו ליטול על עצמם

 

עסקינן בבקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, שבגדרו נדחה ערעור שהגישה המבקשת על פסק-דינו של השלום שקבע כי המשיב 4 והמנוחה היו "ידועים בציבור", כי הוא היה תלוי במנוחה וכי לפיכך הוא זכאי לתשלום פיצויים מהמבקשת מכוח סעיף 78 לפקודת הנזיקין. בני הזוג התגוררו יחד במשך כשנה וחצי, החליטו להינשא במהלך חודש מאי שבשנת 2017, אולם, במרץ 2017, עת נהג המשיב ברכב שהיה מבוטח על-ידי שלמה חברה לביטוח, אירעה תאונה קטלנית שבה נהרגה המנוחה. הורי המנוחה הגישו תביעת עזבון נגד חברת הביטוח על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לתשלום פיצויים בשל מות המנוחה בתאונה. בית משפט השלום קיבל את התביעה, ובתוך כך חייב את המבטחת בתשלום פיצויים להורים כיורשיה של המנוחה, וכן קבע כי המשיב בא בגדר "בן זוג", ולפיכך זכאי אף הוא לפיצויים מהמבטחת, מכוח היותו תלוי במנוחה. ערעור שהגישה המבטחת התקבל על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי לא ניתן להכיר במשיב כתלוי במנוחה, משעה שלא הוכח כי בני הזוג היו ידועים בציבור עובר לתאונה. בערעור לעליון הושב התיק לשלום על-מנת שיכריע בשאלות האם בני הזוג היו ידועים בציבור והאם המשיב היה תלוי במנוחה. השלום קבע כי בני הזוג היו ידועים בציבור ואין בעובדה שהמשיב לא היה מוטב בפוליסה של המנוחה ובעובדה שחשבונות הבנק של בני הזוג היו נפרדים – כדי לפגום במסקנה הנ"ל. כמו כן בני הזוג ניהלו משק בית משותף והייתה ביניהם תלות כלכלית הדדית. ערעור שהגישה המבטחת על פסק-דין זה, נדחה על-ידי המחוזי.

לטענת המבטחת, בני הזוג לא היו ידועים בציבור, המשיב לא היה מוטב בפוליסת הביטוח של המנוחה, אלא הוריה, בין בני-הזוג התקיימה הפרדה מוחלטת בנכסים ולא היה להם חשבון בנק משותף.

המשיב טען מנגד כי בני הזוג ניהלו מערכת יחסים זוגית במשך למעלה משנתיים, התגוררו יחד, קיימו משק בית משותף במשך כשנה וחצי, ואף תכננו להינשא.

כב' השופטת י' וילנר פסקה כי יש לקבל את הבקשה לנוכח הצורך להבהיר את האופן שבו יש להחיל את המבחנים שנקבעו בפסיקה להכרה בבני-זוג כידועים בציבור, ויש לקבל את הערעור. מוסד ה"ידועים בציבור" במשפט הישראלי נועד להעניק לבני-זוג החיים חיי משפחה דמויי נישואין, את מירב הזכויות והחובות הנובעות מחיי הנישואין, הן בינם לבין עצמם, והן כלפי צדדים שלישיים. על ידועים בציבור יחולו, בין היתר, זכויות פנסיוניות, חובת תשלום מזונות אזרחיים, הלכת שיתוף הנכסים, זכויות ירושה, וזכאות לקצבת שארים. הרציונלים שבהכרה ב"ידועים בציבור" הינם במתן מענה לבני-זוג אשר מטעמים שונים מעדיפים שלא לבוא בברית הנישואין במסגרת הדין הדתי, או שאינם יכולים, ובכך קידום ערכים של חופש הפרט ושוויון. התפיסה החוזית-ליברלית שמה על נס את חופש ההתקשרות של בני הזוג, ובוחנת, לצורך החלת זכויות וחובות למיניהן, האם הצדדים הסכימו לנהל מערכת זוגית בעלת השלכות משפטיות. עם זאת, התפיסה החוזית הנ"ל – אשר היא, כאמור, הבסיס להטלת החובות והזכויות על בני-זוג שאינם נשואים – מחייבת איפוק וריסון טרם ההכרה בהם כידועים בציבור. יש לוודא כי בני הזוג אכן התכוונו ורצו לכבול עצמם בזכויות ובחובות אלה. הדברים נכונים ביתר שאת במציאות המודרנית בימינו, שבה זוגות רבים מתגוררים יחד ללא נישואין – ממכלול סיבות, ללא כל כוונה להחיל חובות משפטיות על מערכת יחסיהם. יש לתת משקל למניעים השונים אשר עמדו בבסיס החלטתם לחיות יחד ללא נישואין, על-מנת שלא לכבול בני-זוג במחויבויות אשר לא התכוונו ליטול על עצמם.

בהמשך לאמור, נקבע כי העובדה שבני הזוג היו מנועי חיתון, אינה מצדיקה את הנמכת הרף הראייתי להוכחת היותם "ידועים בציבור". כדי להקל בעוצמת הראיות הנדרשת לשם הכרה בבני זוג כידועים בציבור, נדרש קשר סיבתי בין העובדה שבני הזוג הם מנועי חיתון, או שאינם מעוניינים להינשא במסגרת הדין הדתי, לבין הימנעותם מלהינשא. אם עומדת בפני בני הזוג האפשרות למסד את הקשר הזוגי, הרי שהימנעותם ממיסודו עשויה להעיד על כוונה שלא להחיל את השלכות חיי הנישואין על מערכת יחסיהם. בשנים האחרונות, ישנן אפשרויות למסד את הקשר הזוגי באמצעות פתרונות אזרחיים שונים, דוגמת נישואין אזרחיים בחו"ל. כלומר, הדין הישראלי אמנם אינו מאפשר לבני-זוג שאינם רוצים או יכולים להינשא בדין הדתי למסד את הקשר באמצעות נישואין בישראל, אולם, במרוצת השנים, נוצרו חלופות שונות למיסוד הקשר. משכך, ההצדקה להקלה בעוצמת הראיות מאבדת כיום מעוקצה. בני הזוג אכן התכוונו למסד את הקשר במועד מאוחר יותר באמצעות נישואין אזרחיים בחו"ל, כך שלא מתקיים במקרה זה הקשר הסיבתי הדרוש בין היות בני הזוג מנועי חיתון על פי הדין הדתי בישראל לבין העובדה שלא נישאו, ואין לבחון את שאלת היותם ידועים בציבור, באספקלריה המקלה של מנועי חיתון. אין בעצם הכוונה להינשא כדי להוות אינדיקציה להכרה בבני-זוג כידועים בציבור, והדבר עשוי להוות דווקא אינדיקציה לשלילת הכוונה, ולכך שהמועד שממנו יחולו על מערכת יחסיהם זכויות וחובות משפטיות הינו עת בואם בברית הנישואין. ניתן לראות בכוונה להינשא כ"הסכמה מכללא" שלפיה ההשלכות הנובעות מסטטוס הנישואין לא יחולו בטרם יבואו בני הזוג בברית הנישואין, אלא החל ממועד הנישואין בלבד. משכך, לא ניתן לראות בכוונת בני הזוג להינשא בעתיד, כאינדיקציה לרצונם להחיל על מערכת יחסיהם כבר במועד אירוע התאונה את החובות המשפטיות הנובעות מחיי הנישואין.

יתרה מזו, נקבע כי אין די ביתר הראיות כדי להוביל למסקנה שבני הזוג היו ידועים בציבור, ולא הוכח שבני הזוג התכוונו להחיל על מערכת יחסיהם את ההשלכות האזרחיות-כלכליות של חיי הנישואין במועד התאונה. ישנם מקרים שבהם אף כאשר בני הזוג התגוררו ביחד במשך תקופה יחסית קצרה, יהיה מקום להכיר בהם בתור ידועים בציבור, אך לשם כך יש להצביע על קיומן של ראיות ממשיות נוספות המעידות על כוונה להחיל על מערכת היחסים חובות אזרחיות-כלכליות הנובעות מחיי הנישואין, כגון שיתוף בנכסים, רישום רשמי בכתובת מגורים משותפת, חשבון בנק משותף, ילדים משותפים, רישום בן הזוג כמוטב בפוליסת בן הזוג המנוח.  בעניין דנן, תקופת המגורים המשותפים הקצרה של בני הזוג לא לוותה בראיות ממשיות נוספות – בני הזוג לא ניהלו משטר רכושי משותף - לא היה להם חשבון בנק משותף והתקיימה הפרדה רכושית, המשיב לא היה מוטב בפוליסת הביטוח של המנוחה, אלא אך הוריה. כתובת המגורים הרשמית של המנוחה הייתה בית הוריה, והרכב שלה היה רשום על שמה בלבד. התשתית להכרה בבני הזוג כידועים בציבור, דלה וחסרה, ומבוססת על מגורים משותפים במשך כשנה וחצי. משתקופה זו עומדת לבדה, אין די בה כדי לקבוע כי בני הזוג התכוונו להחיל על מערכת היחסים ביניהם חובות וזכויות משל היו נשואים. המשיב לא הוכיח את היות בני הזוג ידועים בציבור עובר לתאונה, ולפיכך, הוא אינו נכלל בגדר "בן זוג" במובנו בסעיף 78 לפקודה ואינו זכאי לפיצויים כתלוי מהמבטחת. המשיב לא הוכיח את הקשר הסיבתי הנדרש בין היות בני הזוג "מנועי חיתון" לבין היותם לא נשואים, ואין מקום להקל בעוצמת הראיות לשם הכרה בהם כידועים בציבור. לא ניתן להסיק מרצון בני הזוג להינשא, כי התכוונו להחיל על מערכת היחסים את ההשלכות האזרחיות-כלכליות של חיי הנישואין טרם הנישואין, ואין ביתר הראיות כדי להעיד על הכוונה. יבוטל החיוב שהוטל על המבטחת כלפי המשיב כ"תלוי".

לסיכום, הערעור מתקבל.

המבקשת יוצגה ע"י: עו"ד משה עבדי;  המשיב 4 יוצג ע"י: עו"ד דניאל שבח

רע"א 3323/23

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:161
קומיט וכל טופס במתנה