שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בג"ץ: שיפור הנגישות לשירותי בריאות הנפש – הינו אקוטי על רקע המלחמה

חדשות

בג"ץ:  שיפור הנגישות לשירותי בריאות הנפש – הינו אקוטי על רקע המלחמה, צילום: pixabay
בג"ץ: שיפור הנגישות לשירותי בריאות הנפש – הינו אקוטי על רקע המלחמה
12/05/2024, עו"ד שוש גבע

בג"ץ קבע כי יש לפעול ללא דיחוי לשיפור שירותי בריאות הנפש בקהילה וקיצור זמני ההמתנה, תוך שהוקצה פרק זמן של שנה לצורך איסוף הנתונים בידי משרד הבריאות. מוראותיה של המלחמה הגבירו את הצורך החיוני, ואף הקיומי, של נפגעים רבים לקבל תמיכה מתאימה בתחום בריאות הנפש

 

העתירה דנן עוסקת בדרכים לשיפור שירותי בריאות הנפש בקהילה, לנוכח הקשיים הקיימים בזמינותם של שירותים רפואיים במסגרת הרפואה הציבורית בכלל, ובתחום של בריאות הנפש בפרט, וזמני ההמתנה הארוכים לקבלת שירותים רפואיים. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לצורך לתקן מציאות זו, הדיון התמקד בשאלה האם יש לחייב את משרד הבריאות להכין בסיס נתונים מסודר באשר למשכי ההמתנה לקבלתם של שירותים אלה, לרבות פילוח לפי מאפיינים שונים כגון אזורי מרכז ופריפריה. כמו כן, התחדדה השאלה באיזה סד זמנים יש להכינו. כל זאת, כתנאי מקדמי לקבלת החלטות מתאימות ביחס לשיפור הזמינות והאיכות של שירותי בריאות הנפש בקהילה. חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע את הסטנדרט למתן השירותים הרפואיים הנכללים ב"סל שירותי הבריאות" היו מצויים בתחום אחריותו של משרד הבריאות שאותם זכאים לקבל מבוטחי קופות החולים בישראל. עד לשנת 2015 שירותי בריאות הנפש היו מצויים בתחום אחריותו של משרד הבריאות. בהמשך, האחריות על מתן שירותים בתחום בריאות הנפש הועברה לידיהן של קופות החולים, במסגרת "הרפורמה הביטוחית", שנועדה בין השאר לשפר את זמינותם של השירותים בתחום בריאות הנפש. הרפורמה הביאה לעליה משמעותית במספר המטופלים הנזקקים לשירותים בתחום בריאות הנפש בקהילה, ונוצרה מציאות של זמני המתנה ממושכים מאוד לקבלת שירותים בתחום בריאות הנפש שלא במתכונת של אשפוז.

כב' השופטת ד' ברק-ארז פסקה כי נקודת המוצא להכרעה בעתירה מבוססת על שלושה אדנים: הזכות לבריאות, החובה להניח תשתית עובדתית לכל החלטה מינהלית, והחובה לפעול במהירות ראויה. לא רק העותרים אלא גם משיבי המדינה סבורים שיש לפעול לקיצור זמני ההמתנה לקבלת שירותים בתחום של בריאות הנפש. כמו כן, הצדדים מסכימים כי יש לאסוף נתונים על מנת לקבל החלטה באשר לדרכי הפעולה לקיצור התורים. בנסיבות אלה, המחלוקת שנותרה בין הצדדים נוגעת לשתי שאלות מרכזיות. ראשית, הם חלוקים ביחס לשאלה האם ניתן להסתפק בהתייחסותם של מבחני התמיכה ליצירת תשתית לאיסוף הנתונים, שנית, הם חלוקים באשר לסד הזמנים שיש לקבוע לאיסופם של הנתונים. הזכות לבריאות נגזרת מהזכות החוקתית לכבוד האדם, כמו גם מהזכות החוקתית לחיים ולהגנה על גופו של האדם. הזכות לבריאות הנפש היא חלק אינטגרלי משירותי הבריאות הבסיסיים, והרפורמה בתחום בריאות הנפש נועדה להכיר בכך שבריאות הנפש היא חלק בלתי נפרד מבריאותו של האדם, ולכן גם חלק בלתי נפרד מן המענה הבריאותי הניתן בקהילה בגדרו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שקשיים בתחום בריאות הנפש עשויים להשאיר את הפרט הנוגע בדבר מוחלש עוד יותר ומתקשה להיאבק על זכויותיו ועל מימוש הצורך שלו לקבל מענה רפואי מתאים.

בהמשך לאמור, נקבע כי מימושה של הזכות לבריאות קשור גם בפרק הזמן שבגדרו ניתן הטיפול הרפואי. המתנה ממושכת לטיפול רפואי כרוכה לעתים לא רק באי-נוחות ובפגיעה באיכות החיים, אלא בבריאות עצמה. כך עלול לקרות גם כאשר משבר נפשי שבו שרוי אדם לא מקבל מענה, באופן שמוביל להידרדרות ניכרת במצבו. לצורך קבלת החלטותיה, מוטלת על הרשות המינהלית החובה לאסוף נתונים רלוונטיים ולפרוש לנגד עיניה את התשתית העובדתית בכללותה. כל החלטה מינהלית לא תסכון מבלי שהרשות תדע מהם הצרכים שלהם היא צריכה לתת מענה. החלטה שאינה מתבססת על תשתית עובדתית הולמת היא החלטה התלויה בחלל האוויר, ועם כל הכוונות הטובות עשויה שלא להתחבר למענה הנדרש בקרקע המציאות. איסוף הנתונים באשר למשכי ההמתנה לתורים לאבחון ולטיפול בתחום בריאות הנפש בקהילה, הוא הכרחי לצורך תכנון יעיל של השימוש במשאבים שהוקצו למערכת בריאות הנפש. העותרים טענו, כי יש מקום לפילוח הנתונים גם בהתאם לאזורים גיאוגרפיים וגילים של המטופלים, שכן ייתכן שיעלה כי זמני ההמתנה בפריפריה ממושכים פי כמה וכמה בהשוואה למרכז הארץ, וממילא, יש להשקיע משאבים רבים יותר בקיצור התורים באזורים גיאוגרפיים מסוימים. הדברים אמורים גם ביחס לפערים אפשריים בין אוכלוסיות שונות או בין מטופלים קטינים ובגירים. כי יש ערך רב באיסוף מידע מהימן שישקף ככל הניתן את המציאות בשטח, וכי איסוף הנתונים עשוי להצביע על הצורך בעריכת הבחנות ופילוחים רלוונטיים נוספים.

יתרה מזו, נקבע כי החובה לפעול במהירות ראויה היא אחד מעקרונות היסוד של המשפט המינהלי. מקופות החולים נדרש להעניק את שירותי בריאות הנפש בתוך זמן סביר, גם  לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי הקובע כי שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות יינתנו "בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח". החובה משליכה גם על פרק הזמן שבמהלכו יש להשלים את איסוף הנתונים הרלוונטיים על-ידי משרד הבריאות, כחלק מהאינטרס הציבורי לפתרון הקשיים הנובעים מזמני ההמתנה הממושכים לטיפול. כלומר, החובה להעניק שירות רפואי בתוך זמן סביר מטילה על הרשות חובה לקבוע, גם כן בתוך זמן סביר, מתודה לקיצור זמני ההמתנה לתורים, על סמך הנתונים שייאספו. מבחני התמיכה פורסמו לראשונה בחודש ספטמבר 2022, אך גם בחלוף יותר משנה ומחצה מאותו מועד, איסוף הנתונים הרלוונטיים, וכל שכן ניתוחם וקבלת החלטות על בסיסם – אינו נראה באופק. אכן ישנם קשיים באיסוף הנתונים, אולם, לפחות על חלקם ניתן להתגבר באמצעים טכניים או ממוחשבים. התמודדות עם הקשיים צריכה להיעשות על דרך של קציבת פרק זמן מתאים לצורך השלמת המהלך. בחלוף כשנתיים וחצי ממועד הגשת העתירה, טרם נאספו הנתונים הנדרשים על מנת לגבש פתרון לבעיית זמני ההמתנה הממושכים לשירותים של בריאות הנפש בקהילה, והתחייבותם של משיבי המדינה לאסוף את הנתונים עד לשנת 2026 אינה מניחה את הדעת. לרשות עומדת חובה לפעול במהירות ראויה, וחובה זו חלה גם על קופות החולים, בהיותן גוף דו-מהותי הכפוף לעקרונות המשפט המינהלי. חובה זו חלה אף ביתר שאת כאשר איסוף הנתונים נדרש לצורך הגשמה של זכות חשובה מאין כמוה, הזכות לבריאות. גם אם קשה לכמת את הדרישה לפעולה ב"זמן סביר", תהליך הכנה של בסיס נתונים שיאפשר הספקת שירותים חיוניים שנמשך על-פני מספר שנים – אינו יכול להיחשב כסביר. כל עוד לא נאספו הנתונים בפועל, קשה עד בלתי אפשרי להבין את ממדי התופעה, וממילא גם לא להיערך לפתרונה. בהיעדר נתונים מספיקים אף מתגבר החשש שהשימוש שייעשה בתקציב לא יהיה מיטבי.

לנוכח האמור, נקבע כי לא ניתן להסתפק במענה שהציעו משיבי המדינה, ואין מנוס מאיסוף מקיף של הנתונים ומהצגתם, תוך זמן סביר, בפני הגורמים האמונים במשרד הבריאות על פתרון הבעיה. בכוחם של נתונים אלו יהיה להניח את המצע לקביעת מתודה ברורה לקיצורם של זמני המתנה לקבלת אבחון וטיפול. מתן מענה מספק בתחום בריאות הנפש אינו יכול להיעשות באבחה אחת. הצרכים בתחום זה הם עצומים, וכך גם המחסור בגורמים מטפלים, אולם, כל דרך ארוכה מתחילה בצעדים נחושים ראשונים. צעדים אלה חייבים לכלול איסוף נתונים באופן שייתן ביד המערכת "מפת דרכים" לגבי ההיערכות הנדרשת בסד זמנים סביר. שיפור הנגישות לשירותים בתחום בריאות הנפש – הפך להיות אקוטי על רקע המלחמה הקשה שפקדה את ישראל מאז חודש אוקטובר 2023. מוראותיה של המלחמה הגבירו את הצורך החיוני, ואף הקיומי, של נפגעים רבים לקבל תמיכה מתאימה בתחום בריאות הנפש. לא ניתן יהיה לתת מענים מתאימים לצורך זה ללא איסוף נתונים מלא. משרד הבריאות יידרש לאסוף באופן מקיף את הנתונים בנוגע למשכי ההמתנה הקיימים כיום לקבלת אבחון וטיפול רפואי בתחום בריאות הנפש בקהילה הניתנים על-ידי קופות החולים, ולהשלים את ההיערכות לכך בתוך זמן סביר. זאת, בחלוקה לפי מאפיינים שייקבעו, לרבות אזורים גיאוגרפיים וסוגים שונים של אוכלוסייה –בהתאם לשיקול דעתם של הגורמים במשרד הבריאות. לאחר שיושלם איסוף המידע וניתוחו, על משיבי המדינה לקבוע בסמיכות לאחר מכן אמות מידה למדידת משכי המתנה סבירים. בהתאם להצהרתן ולחובות המוטלות עליהן כגופים דו-מהותיים, קופות החולים יסייעו למשרד הבריאות בכך בהיבטים הנוגעים לפעילותן. יוקצה פרק זמן של שנה לכל היותר לצורך איסוף הנתונים.

לסיכום, העתירה מתקבלת.

העותרים 4-1 יוצגו ע"י: עו"ד מרק מוספיר; העותרים 8-5 יוצגו ע"י: עו"ד שרונה אליהו חי; המשיבים 2-1 יוצגו ע"י: עו"ד מוריה פרימן, עו"ד סיון דגן; המשיב 3 יוצג ע"י: עו"ד יצחק אנידג'ר; המשיב 4 יוצג ע"י: עו"ד אורי בוסתנאי; המשיב 5 יוצג ע"י : עו"ד אורן מאור; המשיב 6 יוצג ע"י: עו"ד גלעד לין

בג"ץ 6733/21

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:162
קומיט וכל טופס במתנה