שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון: על המדינה להסדיר בתקנות את פעולות השיקום ביחס לאסירים הביטחוניים

חדשות

העליון: על המדינה להסדיר בתקנות את פעולות השיקום ביחס לאסירים הביטחוניים, צילום: pixabay
העליון: על המדינה להסדיר בתקנות את פעולות השיקום ביחס לאסירים הביטחוניים
16/05/2024, עו"ד שוש גבע

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של אסיר בטחוני לשלבו בהליך שיקומי תוך שקבע שהוא עדיין בעל זיקה לארגון הפת"ח. הודגש כי ישנה חשיבות גדולה לפן השיקומי שבתקופת המאסר וטוב תעשה המדינה אם תתקין תקנות יעודיות ותסדיר את פעולות השיקום ביחס לאסירים הביטחוניים שיִמצאו מתאימים לכך

 

המבקש, אסיר בטחוני, תושב מזרח-ירושלים, מרצה עונש מאסר עולם בלתי קצוב ועוד 20 שנות מאסר במצטבר, החל משנת 2002, בשל שורה של עבירות טרור, ביניהן רציחתה של מורן עמית ז"ל בטיילת ארמון הנציב בירושלים, ניסיון לרצח נוסף על רקע לאומני, ארבע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ועבירות נוספות. על רקע נסיבות ביצוע העבירות, הוגדר המבקש עם תחילת ריצוי עונשו כ'אסיר ביטחוני' המשתייך לארגון הפת"ח. בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה את עתירת המבקש להורות על ביטול החלטת שב"ס לדחות את בקשתו להסרת השתייכותו הארגונית, ולשלבו במסגרת טיפול ושיקום בין כותלי בית הסוהר. נקבע כי המבקש מסית את אסירי פת"ח לפעילות שלילית.

המבקש סבור כי סעיף 4(ב) לפקודה אינו האכסניה הנכונה לבחינת בקשות לשילובם של אסירים ביטחוניים במסגרות לטיפול ושיקום בבתי הסוהר, וכי יש להסדיר נושא זה בתקנות יעודיות.

כב' השופט נ' סולברג פסק כי יש לדחות את הבקשה. סעיף 11ד לפקודת בתי הסוהר, מורה לנציב בתי הסוהר לבחון אפשרויות לשיקומם של אסירים שהם אזרחים או תושבים, "במועד, בהיקף ובתנאים כפי שייקבעו בתקנות ובפקודות השירות". פקודת נציבות 03.02.00 "כללים ביחס לאסירים ביטחוניים", מסדירה שורה של כללים הנוגעים לאסירים המוגדרים 'ביטחוניים'. בין היתר, מטילה הפקודה על אסירים אלו מגבלות הנובעות ממאפייניהם הייחודיים, ובכלל זה, מגבלות על שילובם במסגרות שיקום בבית הסוהר. סעיף 4(ב) לפקודה מאפשר להסיר מגבלות אלו, בתנאים המפורטים בו, במסגרת הליך דו-שלבי. השלב הראשון, דורש התקיימותם של שני תנאים מצטברים: העדר זיקה לארגון עוין או ניתוק מזיקה קודמת, וכן חוות דעת ביטחונית לפיה לא נשקפת סכנה מהסרת המגבלות המיוחדות. ככל שנמצא כי האסיר עומד בשני תנאים אלו, מועברת הבקשה לשלב הבחינה השני, הכולל פגישת אבחון עם עובדת סוציאלית לקביעת הפוטנציאל הטיפולי של האסיר. הוראה רלבנטית נוספת, מצויה בסעיף 9 לפקודת הגדרת אסיר, וזו מאפשרת לאסיר ביטחוני להסיר את שיוכו הארגוני לאחר ראיון עם קצין האסירים בבית הסוהר ועם עובדת סוציאלית, ובהתאם להחלטת ראש ענף פעילות חבלנית בחטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר. כאמור, אחת הנפקויות לשאלת שיוכו הארגוני של אסיר ביטחוני, היא האפשרות להיות משולב במסלול של שיקום.  

בהמשך לאמור, נקבע כי  סעיף 4(ב) לפקודה, מאפשר בחינה פרטנית של בקשות אסירים ביטחוניים ליטול חלק במסגרות שיקום בבית הסוהר. גישה פרטנית זו מביאה בחשבון, מחד גיסא, את הקושי העקרוני שביישום גישה שיקומית ביחס לאסירים ביטחוניים, הנובע מהרקע האידיאולוגי שבבסיס ביצוע העבירות, ומאידך, התחשבות במקרים פרטניים, העשויים להתאים למסגרות הטיפול והשיקום המוצעות בבתי הסוהר. בהליכים קודמים טענו משיבי המדינה, כי נעשית עבודה להתקנת תקנות יעודיות לסוגיה זו, וטוב יעשו אם ישנסו מותניהם, וישלימו את המלאכה. ישנה חשיבות גדולה לפן השיקומי שבתקופת המאסר, למתאימים לו. יש להסדיר את פעולות השיקום גם ביחס לאותם מקרים פרטניים מבין האסירים הביטחוניים שיִמצאו מתאימים לכך. עם זאת במקרה דנן, שב"ס מצא כי לא חל במבקש שינוי ממשי וכי הוא לא ניתק כל מגע עם הארגון, זאת, על יסוד מידע ביטחוני, וחרף הצהרות המבקש בדבר תהליך פנימי אותו עבר.

לסיכום, הבקשה נדחתה.

המבקש יוצג ע"י : עו"ד מיכל פומרנץ;  המשיב יוצג ע"י: עו"ד אבי טוויג

רע"ב  7133/23

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:5
קומיט וכל טופס במתנה