בג"ץ דחה עתירה בה התבקש להנחות נבחרי ציבור שלא לחסום גולשים או להגביל את הגישה לחשבונותיהם ברשתות החברתיות. אף כי רצוי היה שהליך הבחינה ייעשה בקצב מהיר, מדובר בהליך שדורש זמן ומשאבים, והקצאתם לטובת העניין צריכה להיעשות תוך מתן הדעת לריבוי המשימות האחרות המצוי על שולחן משיבי הממשלה
עתירה שעניינה בנושא זכות הגישה של הציבור לחשבונותיהם של חברי הכנסת, שרי הממשלה וראשי הרשויות המקומיות ברשתות החברתיות. העותר הוא פעיל חברתי ועיתונאי עצמאי, ממייסדי העותרת - "שקוף – עיתונות למען שמירת הדמוקרטיה". העותרים מבקשים כי בג"ץ יורה למשיבי המדינה ליתן טעם "מדוע לא ינחו את חברי הכנסת, חברי הממשלה ונבחרי הרשויות המקומיות שלא "לחסום" גולשים בחשבונותיהם ברשתות החברתיות, או למחוק תגובותיהם, אלא במקרים חריגים, כאשר הדבר עולה בקנה אחד עם פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועומד במבחן 'הוודאות הקרובה'". בצדה של העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים המורה למשיבי המדינה להנחות את חברי הכנסת, חברי הממשלה ונבחרי הרשויות המקומיות שלא להגביל את הגישה לחשבונותיהם ברשתות החברתיות עד למתן הנחיות מתאימות בנושא.
לטענת העותרים, חשבונות נבחרי הציבור ברשתות החברתיות הם בעלי סממנים ציבוריים מובהקים, ועל כן חלים עליהם כללי המשפט הציבורי המצדיקים הטלת הגבלות על אופן השימוש בהם. הפגיעה הנגרמת למשתמשים ולציבור כולו בעקבות הגבלת הגישה לחשבונותיהם של נבחרי ציבור והרשויות המקומיות, הן בהיבט של חופש הביטוי על מכלול רבדיו והן בהיבט של שוויון, וטוענים כי במרבית המקרים פגיעה זו אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה ואף לא בכללי המנהל התקין.
כב' השופט ע' גרוסקופף פסק כי יש לדחות את העתירה. האינטרנט, בהיותו חוצה מרחקים וגבולות, הביא לחיבור בין אנשים המצויים במקומות מרוחקים ובמדינות שונות, להנגשת שירותים, להעברה ושיתוף של מידע במגוון רחב של תחומים, ליצירת אפיקי מסחר חדשים, להעשרת שעות הפנאי, להעצמת הפרט ואוכלוסיות מודרות או מוגבלות, לצמצום פערים ובמיוחד – לחיזוק חופש המידע, הביטוי, העיתונות וההתאגדות. אחד מהמופעים המרכזיים של המהפכה שחולל האינטרנט הוא עלייתן של הרשתות החברתיות, אשר הפכו לחלק משמעותי בחיי רבים מבני החברה ולמוקד רב חשיבות להעברת מידע ולהחלפת דעות. כך, מיליוני ישראלים עושים שימוש בפלטפורמות המקוונות השונות. לצד הברכה שהביאו עמם האינטרנט והרשתות החברתיות, האפשרות לנצלם לרעה מציבה אתגרים חדשים, ולא פשוטים, בפני מערכות המשפט ואכיפת החוק. כך, התעוררה השאלה כיצד להסדיר פעולות של הפרת חוק המתבצעות ברשת האינטרנט באופן וירטואלי ומקוון. הרשתות החברתיות מאפשרות לפרטים להביע את דעותיהם ועמדותיהם בתפוצה רחבה, באופן בלתי אמצעי, מהיר וזול, וכן לנהל שיח עם קהל הקוראים שלהם אשר בתורם יכולים להעביר את התייחסותם, בין אם על ידי תגובה, או שיתוף.
זאת ועוד, נקבע כי נבחרי הציבור הבינו את מרכזיותן של הרשתות החברתיות בשיח הציבורי ונוכחותם בהן הלכה והתרחבה. כך, החלו ועשו שימוש ברשתות החברתיות לצורך העברת עדכונים לציבור, הבעת עמדותיהם בנושאים שונים, פנייה לציבור באופן ישיר ובלתי מתווך, גיוס תמיכה בקרב קהלים רחבים ומגוונים ושיפור מעמדם ותדמיתם הציבוריים. זאת בשגרה ובמיוחד בתקופת בחירות. השימוש ברשתות החברתיות על ידי נבחרי ציבור כולל את האפשרות למחוק תגובות שהועלו בחשבונותיהם, ואף לחסום משתמשים בלתי רצויים. הסיבות לכך מגוונות, אך הו ננקטות בעיקרן ביחס לתגובות או משתמשים המשמיעים דברי נאצה או ביקורת כלפי נבחרי הציבור. אין ספק כי בכך נפגע חופש הביטוי. נקבע כי ישנה תמימות דעים באשר לחשיבות הסוגיה שעל הפרק, עם זאת, לא ניתן להיעתר לבקשת העותרים. אכן, ליועצת המשפטית לממשלה מסורה הסמכות להנחות את גורמי הממשלה בנושאים עקרוניים ובעלי חשיבות, מורכבות או רגישות מיוחדת, והנחיותיה מחייבות את הממשלה וזרועותיה כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת. ואולם, סעד המורה ליועצת המשפטית לממשלה לעשות כן, מקום בו היא סבורה שטרם בשלה העת לקביעת הנחיות מחייבות, איננו מסוג הסעדים שנוהג בג"ץ להעניק. יתרה מכך, המדובר בסוגיה חדשנית ויחסית מורכבת המעוררת שאלות ממגוון תחומי משפט, ואשר היקף השפעתה הוא רחב. מדובר בתחום מתפתח ודינמי המשתנה בקצב מהיר. לפיכך, מקובלת עמדת משיבי הממשלה והיועצת המשפטית לכנסת לפיה הסדרת הסוגיה ועיצוב הכללים המשפטיים החלים צריכים להיעשות בזהירות, עקב בצד אגודל, ולאחר בחינה מעמיקה. הן היועצת המשפטית לממשלה והן היועצת המשפטית לכנסת אינן קופאות על השמרים והן החלו בבחינה כאמור, באופן תחום ומדורג. החלטות אלו, המצויות בלב שיקול הדעת המסור להן, אינן מעוררות לעת הזו עילה להתערבות שיפוטית. אף כי רצוי היה שהליך הבחינה ייעשה בקצב מהיר, ברי כי מדובר בהליך שדורש זמן ומשאבים, והקצאתם לטובת העניין צריכה להיעשות תוך מתן הדעת לריבוי המשימות האחרות המצוי על שולחן משיבי הממשלה. העתירה נדחית, עם זאת, מתוך הכרה בחשיבות הציבורית שבהעלאת המודעות לסוגיה, ולצורך להסדירה במהרה בימינו, לא ניתן צו להוצאות.
לסיכום, העתירה נדחית.
העותרים יוצגו ע"י: עו"ד ליעד ורצהיזר; המשיבים 1, 3 ו-4 יוצגו ע,י: עו"ד ענת גולדשטיין; עו"ד דניאל מארקס; עו"ד יונתן סיטון; המשיבה 2 יוצגה ע"י: עו"ד יצחק ברט
