בג"ץ דוחה עתירה להאריך את מתווה הפינוי ואת פעילותם של בתי הספר הארעיים שהוקמו עבור תושבי ק. שמונה המפונים עד סוף שנת הלימודים הנוכחית. משרד החינוך פעל לגיבוש מתווה הולם, מתוך נקודת מוצא של מחויבות מלאה לספק פתרון חינוכי, פדגוגי ורגשי הולם. המדינה פועלת כדי על הקשיים הכרוכים במלחמה ובחזרה הביתה
במוקד העתירה דנן, אשר הוגשה על ידי עיריית קרית שמונה ואחד מתושבי העיר המכהן כיו"ר הנהגת ההורים בעיר, ניצבת בקשת העותרים להאריך את מתווה הפינוי ואת פעילותם של בתי הספר הארעיים שהוקמו עבור תושבי העיר המפונים עד סוף שנת הלימודים הנוכחית. עניינה של העתירה במתווה שנקבע בהחלטת ממשלת ישראל 2677 מינואר 2025, ביחס לחזרתם לבתיהם של תושבי הצפון בכלל ולתושבי קרית שמונה בפרט, אשר פונו מבתיהם על רקע מלחמת "חרבות ברזל". בכל הנוגע לגזרה הצפונית, בחודש אוקטובר 2023, קיבלה הממשלה החלטה על פינוי אוכלוסייה המתגוררת ברשימת ישובים שפורטה בה, המצויים בטווח של עד 5 ק"מ מהגבול. עוד נקבע מתווה פינוי אחיד לתושבי הצפון ולתושבי הדרום, אשר נוכח התמשכות הלחימה הוארך מעת לעת. על פי המתווה האמור, לאחר שפונו התושבים למתקני קליטה במימון המדינה, ניתנה להם האפשרות להחליט אם להישאר במתקני הקליטה או להיקלט באופן עצמאי במסגרת אחרת. בנוסף, הוחלט כי משרד החינוך יגבש בתיאום עם משרד האוצר תכנית למתן מענה חינוכי לתלמידים המפונים. בהתאם לכך פעל משרד החינוך למתן שירותי חינוך חלופיים באמצעות שלוש אפשרויות, שהבחירה ביניהן ניתנה להורים: שיבוצם של תלמידים מפונים במוסדות חינוך קיימים ברשויות המקומיות ברחבי הארץ, הקמת בתי ספר ארעיים לאוכלוסיית המפונים, ופעילות חינוכית ב"מרכזי יחד" שהוקמו בחלק מהמלונות. בנובמבר 2024, נחתם הסכם להפסקת אש קצובה בין ממשלת ישראל ללבנון. בעקבות זאת, קיבלה הממשלה החלטות שונות בעניין ההיערכות לשיבתם של תושבי היישובים המפונים בצפון לבתיהם. בהחלטות אלה נקבע בין היתר כי תקופת הפינוי תוארך עד לסוף פברואר 2025, כי יוקצה לרשויות תקציב של 200 מיליון ש"ח לצורך היערכות לשיבתם של תושבי הצפון, וכי יוקצה למשרד החינוך תקציב של 149 מיליון ש"ח לצורך פתיחת ותפעול מוסדות החינוך עוד בשנת הלימודים התשפ"ה. בינואר 2025 התקבלה החלטת הממשלה מושא העתירה בה נקבע מתווה להחזרת תושבי הצפון לבתיהם.
לטענת העותרים, מערכת החינוך בעיר כלל לא ערוכה לקלוט את ילדי המפונים שיחזרו. בתום הלחימה לא נותרו בעיר מבני חינוך ראויים לשימוש, ובנוסף, בחלק גדול מבתי הספר לא יהיו די מורים ואנשי צוות לצורך פתיחת הלימודים. אין הצדקה לכפות על המפונים לעבור מסגרת חינוכית באמצע שנת הלימודים לאחר כל שעבר עליהם בשנה וחצי האחרונות.
לעמדת משיבי המדינה, מתווה החזרה מאפשר לכל משפחה לבחור בין חזרה לביתם במועד קרוב לבין הישארות במגורים זמניים ברשויות המקומיות הקולטות, תוך סיום שנת הלימודים במסגרות החינוך הקיימות.
כב' השופט ד' מינץ פסק כי יש לדחות את העתירה, ואין מקום להתערבות בג"ץ בשיקול דעתה של הממשלה במתווה החזרה שנקבע. אין ספק שתושבי הצפון בכלל, ותושבי קרית שמונה בפרט, שילמו מחיר יקר בעקירתם ממקום מגוריהם. הללו נשאו בעבר, נושאים בהווה ויישאו בעתיד בנטל מכביד למשך זמן ניכר. אכן, המלחמה עמה נאלצת המדינה להתמודד מייצרת מצבים מורכבים ביותר. פינוי אוכלוסייה בהיקף נרחב מאזורי עימות כרוך במשאבים רבים ונושא עמו השלכות משמעותיות על האוכלוסייה המפונה, המתווספות על ההשלכות הנובעות מעצם המלחמה. החזרת אוכלוסייה זו עם שוך הסערה, נושא עמו אף הוא השלכות משמעותיות - כלכליות, רגשיות, אישיות וחינוכיות. השלכות אלה לא נעלמו מעיניהם של משיבי המדינה, אשר פעלו ליצירת מתווה המאזן בין הרצון והצורך לאפשר את חזרתם של תושבי הצפון לבתיהם בהקדם, לבין הרצון לאפשר לאלה המעוניינים להשלים את שנת הלימודים הנוכחית במקומות אליהם פונו לעשות כן. אכן, מתווה זה אינו חף מקשיים, אך הוא משקלל בין כלל השיקולים השונים הצריכים לעניין.
יתרה מזו, נקבע כי הנחת היסוד העומדת בבסיס החלטות הממשלה ומתווה החזרה שנקבע, היא כי משעה שהוסרה המניעה הביטחונית להתגורר בצפון, יש לאפשר את חזרתם המיידית של התושבים המעוניינים בכך לבתיהם. אף העותרים אינם חולקים על הנחת יסוד זו, וטענותיהם מתמקדות באופן שבו תתאפשר חזרה כאמור. הגם שאין כל ספק כי בראש מעייניהם של העותרים ניצבת טובת תושבי קרית שמונה ותלמידיה, אין בטענותיהם כדי להצדיק את התערבותו של בג"ץ. אין חולק כי הסדרת מוסדות החינוך הכרחית לצורך חזרתם הביתה של תושבי הצפון. משרד החינוך פעל לגיבוש מתווה הולם, מתוך נקודת מוצא של מחויבות מלאה לספק פתרון חינוכי, פדגוגי ורגשי הולם לכל תלמיד ותלמידה, בהתאם לבחירת הוריו בדבר מקום מגוריו עד לתום שנת הלימודים. לצד זאת, התחדדה ההבנה שמטעמי תקציב ובשים לב לעובדה שמרבית אנשי הצוות החינוכי בבתי הספר הארעיים המשמשים את תושבי קרית שמונה הם צוותי חינוך שפונו אף הם מבתיהם ועבדו קודם לכן במוסדות החינוך בעיר, לא ניתן להמשיך ולהפעיל את מערכת החינוך בצפון הארץ במקביל לכלל מוסדות החינוך הארעיים שנפתחו לאוכלוסיות המפונות. על כן פעל משרד החינוך לאיסוף מידע רלוונטי שיסייע בקבלת ההחלטה אילו מוסדות ימשיכו לפעול במתכונת ארעית ואילו ישובו לפעילות בקרית שמונה.
בהמשך לאמור, נקבע כי בסקרים שערך משרד החינוך להורים ולעובדי ההוראה המפונים, הם נשאלו האם בכוונתם לחזור לביתם בתחילת מרץ, האם בכוונתם לחזור רק לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה או האם בכוונתם לא לחזור כלל. ממצאי הסקרים לימדו שכ-75% מהמורים שפונו מקרית שמונה הודיעו על חזרתם לעיר בתחילת מרץ, וכ-50% מהתלמידים הביעו את כוונתם לשוב לעיר להשלים בה את שנת הלימודים הנוכחית. בתוך כך הוחלט על סגירה של חלק מבתי הספר הארעיים שהוקמו עבור תלמידי קרית שמונה (בתל אביב ובפוריה), ואילו ביחס למוסדות ארעיים אחרים הוחלט על המשך הפעלתם (בתל אביב ובאילת). לצד זאת, משרד החינוך הבהיר כי התלמידים המשולבים במוסדות חינוך ברשויות המקומיות ברחבי הארץ יוכלו להמשיך וללמוד בהם עד לסוף שנת הלימודים, וכי אלה שלמדו במוסדות הארעיים שנסגרו ויבקשו שלא להעתיק את מקום מגוריהם יוכלו להשתלב במוסדות הקיימים.
נוכח האמור, נקבע כי אין לקבל את הטענה שהמערכת אינה ערוכה לקבלת התלמידים במועד שנקבע לכך על ידי הממשלה. משרד החינוך אכן פועל בהתאם למחויבותו ליתן לכל תלמיד בקרית שמונה מענה חינוכי הולם בהתאם לבחירת הוריו. אמנם, כתוצאה ממתווה זה יידרשו תלמידים מסוימים לשנות את מוסד לימודיהם במהלך שנת הלימודים, והדבר אינו אידיאלי, אולם מדובר בתוצאה בלתי נמנעת הנובעת ממצבת כוח האדם החינוכי ומהצורך לפתוח מוסדות חינוך בצפון. החלופה אותה מבקשים העותרים, בדמות דחיית הפעלת מערכת החינוך לשנה הבאה, תביא בהכרח לפגיעה ביכולתם של תושבי הצפון המבקשים לחזור כבר עתה לבתיהם, לעשות כן בהיעדר מסגרות חינוכיות מתאימות. בהחלטת ממשלה 2568 בה הוקצה תקציב לרשויות המקומיות לצורך היערכות לחזרת תושבים, הוקצה לקרית שמונה סך של כ-62 מיליון ש"ח. סכום זה שימש לשיפוצם של מוסדות החינוך בעיר, בשיתוף פעולה מלא עם גורמי העירייה, וההערכה הייתה שהמבנים יהיו מוכנים לשימוש התלמידים בזמן. משרד החינוך נערך לאפשרות של מתן מענים חינוכיים חלופיים במקומות שבהם עבודות השיפוץ לא יסתיימו בזמן באמצעות מבני ציבור אחרים שיוקצו לתקופה מוגבלת.
לא זו אף זו, נקבע כי המלחמה הביאה לפתחה של המדינה מציאות מורכבת המחייבת לא אחת איזון בין אינטרסים מנוגדים ומציאת פתרונות שאינם נקיים מקשיים. המתווה האמור, הגם שהוא טומן בחובו קשיים, מאזן בין השיקולים השונים ובין האינטרסים המנוגדים של אלה המעוניינים לחזור לבתיהם, לבין אלה המעוניינים לסיים את שנת הלימודים במקום מגוריהם החלופי. משיבי המדינה פועלים בדרכים רבות כדי להקל עד כמה שניתן על הכאב ועל הקשיים הכלכליים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים הכרוכים במלחמה ובחזרה הביתה, ואף אם ניתן היה לשרטט את קו הגבול לפינוי התושבים במועד אחר, אין בכך כדי להצדיק את התערבותו של בג"ץ. יישום המתווה אכן מצריך אורך רוח מצד כל הנוגעים בדבר, אך אין כל ספק כי טובת התושבים העומדת בראש מעייניהם תסייע במציאת הדרך להשבת התושבים לביתם בצורה החלקה ביותר.
לסיכום, העתירה נדחית.
העותרים יוצגו ע"י: עו"ד רונן שקלרש; עו"ד אבי גבאי; המשיבים יוצגו ע"י: עו"ד יונתן ציון מוזס; עו"ד מעיין עופר מנדל
