האישה פנתה ל"מכשף" שמכר לה תמורת 9,000 שקל חומרים ורשימת הוראות. בית הדין הרבני דחה את טענת הכישוף וקבע כי לא ניתן להתייחס לכל חומר ככישוף שיש לו השפעה או השלכה אמיתית, אך הפחית מסכום הכתובה שעמד על מיליון שקל בשל הספק כי ניתנה התחייבות מוגזמת
בית הדין הרבני בחיפה קיבל בחלקה תביעה שהגישה אישה לחייב את בעלה לשעבר בתשלום כתובתה, אך הפחית 75% מהסכום האמור. במסגרת הסכסוך התברר כי האישה פנתה למכשף שמכר לה תמורת 9,000 שקל שישה סוגי כשפים שאותם היא הפעילה נגד בעלה לפי רשימת הוראות, אולם דייני בית הדין הרבני דחו את טענתו של הבעל כי האישה כישפה אותו, וקבעו כי לא ניתן לייחס לכל חומר השפעה או השלכה אמיתית.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
מדובר במשפחה מבוססת מאזור הצפון. האיש הוא קבלן בניה והאישה היא אחות. בני הזוג היו נשואים כתשע שנים, לאחר שהאיש בן ה-42, שהיה כבר גרוש מנישואיו הקודמים, הכיר את האישה הצעירה כשהיא רווקה בת 29, והתחייב בנישואיו עמה על כתובה בסך מיליון שקל.
דייני בית הדין הרבני בחיפה פסקו השבוע כי האיש ישלם לגרושתו בעבור כתובתה סך של 250 אלף שקל ולא מיליון שקל כפי שהתחייב בכתובה. מסך זה יהיה רשאי האיש לקזז כל סך שיחויב לגרושתו על פי פסיקת בית המשפט לענייני משפחה בגין איזון זכויות כספיות או פנסיוניות, כמקובל בפסיקות בתי הדין הרבניים.
עורך דינה של האישה, עו"ד שאול עמרם, תבע את מלוא הכתובה וכן פיצויים לפי שיקול דעת בית הדין. באשר לגובה הכתובה, הוא טען לפני הדיינים בשם האישה כי "מדובר באדם עשיר, שיש לו בית גדול. הוא קבלן בניין. גם כשהם התחתנו הוא היה קבלן בנייה וגם מפקח בנייה. הוא נוסע ברכבי פאר. הם היו נשואים כתשע שנים. האישה היתה בגיל 29 רווקה והבעל היה בגיל 42. בעת החתונה היה לו רכב האמר בסך 300 אלף שקל. יש הרבה חומר שבעת ההיא הוא היה עשיר. הוא רכש בית בארה"ב בסך 650 אלף דולר. הכתובה אינה אסמכתא. הוא הכיר אותה כרווקה והוא היה גרוש, בגלל זה הוא כתב כתובה זו כי רצה להשיג בחורה טהורה".
מנגד, טען עורך דינו של האיש, עו"ד טל זלץ, כי "הוצגו ראיות על ניסיון הרעלה שביצעה האישה כנגד הבעל. היא הטמינה תרופות בכוס השתייה של הבעל. יש צילומים. האישה הולכת בדרך של כשפים ומכשפות. היא אישה רעה, ואיבדה זכאותה לכתובה... לאחר הפרידה היא פיתתה את הבעל, התקנו מצלמות, היא עמדה בשיש נגשה לתיק שלה והוציאה משקית חומר מסוים, אבקה, שמה בכוס אחרת וערבבה, והגישה לבעלה בסלון. יש ראיות להברחת כספים משותפים במזומן מהם האישה רכשה חומרי כישוף. האישה עוברת על דת. האישה ניסתה לפגוע בפרנסת הבעל".
האיש עצמו סיפר לדיינים כי עוד "לפני שחשבתי על גירושין, האישה ניסתה להביא אותי להגיש בקשה לגירושין. היא הכינה לי קפה, ואני מוצא פד בקומקום, כדי שאגיש תביעת גירושין. האישה פרצה הביתה, הביאה פורץ שקדח בכספת ולקחה 9,000 שקל לקניית חומרי כישוף. מחוסר ברירה ברחתי מהבית והגשתי תביעת גירושין".
על כך האירו הדיינים הרב יצחק אושינסקי, הרב ישראל דב רוזנטל והרב אלעד עלי כי טענת הכישוף לא הועלתה על ידי הבעל בתביעת הגירושין אלא רק בשלב מאוחר יותר של ניהול ההליך המשפטי.
לפני הדיינים העיד האדם שמכר לאישה את חומרי הכישוף, יוסף ישראל אזולאי, שהעיד לפני בית הדין: "אני מייצר ומשווק חומרים מיסטיים ולומד קבלה. אני מכיר את שני הצדדים. את הנתבע אני מכיר מעבודות, בעבר התעסקתי בשיפוצים, גם הייתי אצלם בבית פעמיים. באתי אליהם כחבר. התובעת דיברה אתי על החומרים, זה היה לפני כמה שנים, היא ביקשה לקנות חומרים, חומרי כישוף. הוכן לה חומר אישי 'להכנעת אויבים ושליטה על אדם'. זה היה מופנה לבעל, לבעל שלה. פעם אחת שכנעתי אותה שלא לעשות כלום. לאחר מכן היא ביקשה לבצע את הדבר. היא היתה מרוצה מהחומרים שהיא קיבלה. רק פעם אחת היא קנתה ממני את החומרים הללו. הבעל לא קנה ממני חומרים. האישה שילמה לי כ-9,000 שקלח על הערכה הזו. היא קנתה את הערכה הנ"ל לפני כמה שנים, אולי חמש שנים.
עוד סיפר מוכר חומרי הכישוף לדיינים בעדותו כי "האישה לא היתה מרוצה מהבעל, מבחינתה הוא איש קשה והיא רצתה להכניעו. אם רוצים לנקות זאת, יש לקנות חומר חדש. יכול להיות שזה עובד עד עכשיו. החומר לא למאכל, אף שכתבתי לה לתת זאת למאכל של הבעל, היא תחליט אם לעשות זאת... האישה אכן אמרה לי שהיא השתמשה במחזור כלפי הבעל, היא שמה לו דם מחזור באוכל. היא אמרה שהיא עשתה זאת בלי קשר להוראות שלי. המצורף לקבלה זה דף ההוראות שצרפתי לאישה, היא אמרה לי שהיא ביצעה את מה שאמור שם".
האיש הוסיף כי הוא לא פנה למשטרה כיוון שהתבייש, וכי הוא התקשר למעבדות לבדוק את החומר אך אלו סירבו לבדוק שלא במסגרת הליך פלילי.
בסופו של דבר, הדיינים החליטו לאמץ את גרסתה של האישה שהסבירה כי שמה לבעלה בקפה חומר הנקרא חווייג'. "אף לגרסת הבעל שהיה זה חומר כישוף, לא נראה כי ישנה משמעות לכישוף", פסקו הדיינים.
בית הדין דחה את טענת הכישוף השוללת לטענת האיש את זכאותה של האישה לכתובתה. "לא נראה שהיה פה כישוף אמיתי", קבעו הדיינים. "לא ניתן לייחס לכל חומר שאדם מסוים מחליט לעשות עמו מעשה כזה או אחר, ככישוף אמיתי שיש לו השפעה או השלכה אמיתית. במקרה והיה מדובר בכישוף שנעשה על ידי בעל קבלה מוסמך וידוע בתחום הקבלה התורנית או בכישוף שנעשה בשמות הקדושים וכדומה, היה מקום לשקול האם מדובר בכישוף אמיתי עליו יש מקום לדון באשר לחיוב הכתובה, אך לא זה המקרה בנידון דנן. בעיני בית הדין אין כל משמעות לכל רשימת חומרי הכישוף שמכר העד לתובעת. כך שאין בהנ"ל כדי לגרום למיתת ילדים ח"ו (כטענות הנתבע בסיכומיו אודות מי שעוסק בכשפים) או לשלילת כתובתה של האישה מכל עילה אחרת".
יחד עם זאת, הדיינים החליטו למרות זאת להקטין את גובה סכום הכתובה לרבע מיליון שקל, לאחר שהגיעו למסקנה ש"התמונה המצטיירת היא כי בעיקר בשל סכסוך כספי נפגעו יחסי הצדדים. האישה פנתה לרכישת מוצרי כישוף, כאשר לטענת הבעל, היה זה כדי לפגוע בו, ולטענת האישה היה זה כדי לקרב את השלום".
את סכום הכתובה נימקו הדיינים בהתבסס על העובדות בפרשה זו: הבעל הוא שיזם את הליך הגירושין מאשתו, ולפחות לא ניסה למנעו, וכן על הפוטנציאל הכלכלי שלו בהתאם לתוארו ולעיסוקו (קבלן בניה וקבלן רשום), כיום ובעת נישואיו, אף ללא צורך בבחינת מעמדו הכלכלי כיום. כן נסמך סך החיוב על הספק שמא סך הכתובה הנקוב בה אינו סך מוגזם בגדר "אסמכתא בעלמא", בנסיבות העניין שאף בעת הנישואין הבעל החזיק בתוארו ובעיסוקו כיום, ויתכן וכוונתו היתה להתחייבות לכתובה גבוהה, בשל הפוטנציאל שהיה בו, לתחושתו, בעת נישואיו לאשתו אז.
לקריאה נוספת, ראו:
אישה שגבתה סכומי עתק תמורת טיפולים להסרת כישוף הורשעה בסחיטה באיומים
אישום: ינון עמרני התחזה למקובל וסחט מחולים ומסכנים מעל מיליון שקל
