ילדיהם של בני הזוג נולדו בהליך פונדקאות שבו הופרו שתי ביציות של התורמת האחת מזרעו של המשיב והשנייה מזרעו של בן הזוג. ביה"ד הארצי קיבל את ערעור המל"ל וקבע כי מדובר בהריון אחד ובלידה אחת, בדומה ללידת תאומים בתא משפחתי מסורתי, וכי הליך הבאת הילדים ארצה ורישומם, הדורש את נוכחות האב הביולוגי במדינה הזרה, אינו משפיע על שאלת הזכאות לגמלה על פי חוק
בני זוג חד מיני זכאים למענק לידה ואשפוז ודמי לידה בגין לידת ילדיהם בהליך פונדקאות בחו"ל בדומה ללידת תאומים, אף שכל אחד מהילדים הוא בנו הביולוגי של אב אחר. כך קבע בית הדין הארצי שקיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי. בית הדין הבהיר כי הליך המורכב של רישום הילדים והבאתם ארצה, שדרש את נוכחותו וליוויו של האב הביולוגי של כל אחד מהילדים, אינו רלוונטי לקביעת הזכאות, שכן יש להשוות את תנאי הזכאות של התא המשפחתי החד מיני לתא המשפחתי המסורתי ולא לתת עדיפות לתא המשפחתי החד מיני.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המשיב ובן זוגו נישאו בחו"ל בשנת 2009 והם רשומים כנשואים במרשם האוכלוסין במשרד הפנים. כשנה לאחר מכן נולדו לבני הזוג בן ובת באמצעות הליך פונדקאות באותה מדינה, שבו הופרו שתי ביציות מאותה אם (שאינה הפונדקאית) – האחת מזרעו של המשיב והשנייה מזרעו של בן הזוג. הביציות המופרות הושתלו ברחמה של הפונדקאית, כך שבהריון אחד ובלידה אחת נולדו שני ילדי בני הזוג.
הליך הבאתם של ילדי בני הזוג ממדינת החוץ לישראל חייב ליווי ונוכחות של האב הביולוגי של כל אחד מהילדים במדינה הזרה. כחצי שנה לאחר לידתם, הגיש בן זוגו של המשיב תביעה לדמי לידה ומענק לידה עבור לידת הבת, שהוא אביה הביולוגי, ותביעתו אושרה בתוספת הארכת דמי לידה בגין אשפוז הילדה בתקופה חופשת ההורות. כחודש לאחר מכן תבע גם המשיב דמי לידה ומענק לידה בגין לידת הבן, שהוא אביו הביולוגי, אך תביעתו נדחתה שכן באותו מעמד התברר כי מבחינת המוסד לביטוח לאומי מדובר בלידת תאומים, וכי הוכרה זכאות בן הזוג בגין אותה לידה ממש למענק אשפוז, מענק לידה ודמי לידה. לאור האמור, שילם המל"ל את ההפרשים המגיעים לבן הזוג כפי המתחייב בחוק בלידת תאומים.
המשיב עתר לבית הדין לעבודה נגד החלטה זו וטען לזכאות נפרדת למענק לידה ולדמי לידה. בית הדין האזורי קיבל את תביעתו, וקבע כי הליך רישום האבהות והבאת הילדים ארצה היו טעם המצדיק אישור מענק אשפוז, לידה ודמי לידה נפרדים לכל אחד מבני הזוג בגין ילדו הביולוגי.
בית הדין הארצי קיבל את הערעור שהגיש המל"ל וקבע כי פסק הדין של בית הדין האזורי אינו יכול לעמוד. נשיא בית הדין הארצי יגאל פליטמן והשופטים אילן איטח ומשה טוינה קבעו כי אין חולק על הזכות החוקתית של בני זוג מאותו מין להקים תא משפחתי, והזכאות לגמלאות פרק האימהות בחוק הביטוח הלאומי צריכה להיגזר לאור עיקרון יסוד זה. "משכך הם פני הדברים, משמעותם היא השוואת תנאי הזכאות על פי אותו פרק בחוק הביטוח הלאומי של התא המשפחתי החד מיני לתא המשפחתי המסורתי, ולא העדפתו של התא המשפחתי החד מיני", כתבו השופטים בפסק הדין. לגבי התא המשפחתי המסורתי – משמדובר בהריון אחד ולידה אחת, קמה זכאות אחת למענק אשפוז, למענק לידה ולדמי לידה. המקרה הנוכחי ראוי להשוואה למקרה של לידת תאומים בתא משפחתי רגיל, ולפיכך הזכאויות לגמלה צריכות להיקבע בהתאם. משכך, קבע בית הדין הארצי, הנימוקים הנוגעים לעניין רישום הילדים והליך הבאתם ארצה אינם רלוונטיים לקביעת הזכאות לגימלאות על פי החוק.
לקריאה נוספת, ראו:
תאומים שנולדו מהליך פונדקאות בגיאורגיה לא יעברו בדיקה גנטית שתקבע מי הוריהם
תקדים: בג"ץ הורה לרשום אבות לילדה שנולדה לאם פונדקאית בחו"ל כהוריה
ביהמ"ש: הכרה בהורות בת הזוג של האם הביולוגית אפשרית גם ללא צו אימוץ
