בימ"ש לתביעות קטנות קבע כי יש לפצות את ההורים עבור אבדן ימי עבודה, לאחר שנאלצו לשהות בבית עם ילדיהם, בעקבות ריסוס שנעשה לפרעושים שהפיץ כלבה המת של הגננת בשטח הגן. נקבע כי הריסוס נעשה באופן רשלני, שלא על ידי מדביר מורשה, בחומר מסוכן בשם "פולריס 40"
בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה קיבל תביעת הורים כנגד המטפלת של ילדיהם שטענו כי גופת כלבה של המטפלת נמצאה כשהיא נגועה בפרעושים בשטח הפעוטון, ומספר ילדים נעקצו כתוצאה מכך. עוד טענו כי על מנת לטפל במפגע, בעלה של המטפלת ריסס את הפעוטון בחומר הדברה שהיה מסוכן לבריאות ילדיהם ועל כן הם נאלצו להוציא את ילדיהם מהפעוטון ולהפסיד ימי עבודה רבים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
קבוצה של שמונה הורים עתרו לבית המשפט בדרישה מהגננת של ילדיהם לפצותם בסך של 23 אלף שקל בגין הפרת חוזה. ההורים טענו כי משלא הוצע להם מבנה חלופי, בטוח ובריא הם נאלצו לחפש מסגרת חלופית לילדיהם, מה שהסב להם טרחה, אי נוחות ואובדן ימי עבודה.
לטענתם, יש להשיב להם את מלוא התשלומים ששולמו לנתבעת בתמורה לשירותי הפעוטון, החל מהיום בו בוצע הריסוס, ועד לתום שנת הלימודים. בנוסף, טענו כי הם זכאים לפיצוי בגין אובדן ימי עבודה בשל צורכם לבצע התאמות ומאמצים בעת הסתגלות ילדיהם למסגרות חלופיות.
הגננת טענה כי כאשר כלבה נפטר, היא פעלה בהתאם ובמהירות לפינוי הכלב ביחד עם עובדי העירייה. הנתבעת מציינת כי הכלב נפטר בביתם ולא בשטח הגן. עוד טענה כי בעת שנתגלו הפרעושים במקום היא ובעלה החלו לפעול לחיסול המפגע תוך היוועצות בווטרינר.
עוד טענה כי לאחר שהוסבה תשומת ליבם כי ילדי הפעוטון החלו להיעקץ כתוצאה מהימצאות הפרעושים החלה תקשורת פתוחה וגלויה מול ההורים באשר לדרכי הטיפול במפגע.
הנתבעת הדגישה שלא היו פרעושים בתוך הפעוטון, אלא בחצר, ולפיכך הפתרון שהציעה כי הילדים ישהו עד למיגור המפגע בתוך ביתה היה ראוי ואפקטיבי לשעתו. לעניין השימוש בחומרים, טענה כי הם פנו לחברת "הגרעין" אשר הינה חברה מוכרת וידועה בתחום הריסוס לגינה ולחקלאות, והלה הדריכה אותה ואף המליצה בקניית החומר. עוד טענה כי סמכה ידיה על החלטת מהנדסת מחוז תל אביב לבריאות הציבור במשרד הבריאות שקבעה על בסיס העובדה שלא נעשה ריסוס בתוך מבנה הפעוטון, אין מניעה לכך שהילדים יהיו בפעוטון. בהתאם לזאת, טענה כי לתובעים לא הייתה כל סיבה להוציא את הילדים מהפעוטון, בפעולה שהסבה להם התמוטטות כלכלית, סגירת הגן ועוד אי אילו השלכות כתוצאה מהפרשה.
סלע המחלוקת הייתה באשר לעצם השימוש בחומר ההדברה ובנוגע להשלכות שהיו לדבר על המשך שהותם של הילדים בגן, הסכנה לבריאותם, הפסקת ההגעה של הילדים לפעוטון והסדרי תשלום במחלוקת בין הצדדים.
הרשם אדי לכנר פסק כי חומר ההדברה בו השתמש בעלה של המטפלת הוא חומר מסוכן. עוד צוין כי למרות מאמצי המטפלת ובעלה למגר את המפגע ולחזור לפעילות סדירה היה עליהם לפנות למדביר מוסמך.
נקבע כי ההורים יקבלו החזר מלא בגין תשלומים ששולמו לגננת בתמורה לשירותי הפעוטון, החל מהיום בו בוצע הריסוס בתכשיר ועד תום שנת הלימודים וכן פיצוי בגין אובדן ימי עבודה.
הרשם ציין כי טענת התובעת כי עד לאותה העת הייתה שביעות רצון לגבי הפעוטון, אופן ניהולו וההשקעה שניכרה בו, אין בה כדי לכסות על אותה התקלה בה הופעל שיקול דעת באופן שגוי. "הגם שניסיונות הנתבעת ובעלה למגר את המפגע ולחזור לפעילות סדירה ברורים, היה זה מאחריותם להבין שהדבר 'גדול עליהם', ולפנות לגורמים הרלוונטיים וזאת גם על מנת להימנע מלהיחשף לתביעות עתידיות כגון דא", ציין הרשם בפסק הדין.
בית המשפט קבע כי הגננת התרשלה בטיפולה בסוגיה וכדין ביטלו התובעים את ההתקשרות מולה שכן עולה כי הפרה מצידה את ההסכם בין הצדדים.
