בקשה למחיקת תביעה נגד הביטוח הלאומי שהגיש התובע נוסחה בלשון פוגענית וצינית, תוך בקשה לחייב אותו בהוצאות לדוגמה בסך של 12 מיליון דולר. התובע לא השיב לתגובת המל"ל והתביעה נדחתה תוך חיוב בהוצאות. ביה"ד הארצי: "משמוגשת בקשה להפסקת תובענה, יש לבחון אותה מבעד לפריזמה של הגינות וצדק"
בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור על פסק שדחה תביעה במקום להורות על מחיקתה כפי שביקש התובע. השופט רועי פוליאק קבע כי דחיית התביעה נסמכה על התנהלות התובע ולא נומקה לגופה, והבהיר כי משמוגשת בקשה להפסקת תובענה, יש לבחון אותה מבעד לפריזמה של הגינות וצדק במערכת היחסים שבין הצדדים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המערער, אהוד לזר, הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי בגין ניכוי שלא כדין, לטענת המל"ל, של חוב שחב לזר מגימלת נכות כללית ששולמה לו. יום לאחר דיון ההוכחות בתביעה, שבו העידו לזר ושתי עובדות המל"ל שזומנו על ידי התביעה, הגיש לזר לבית הדין לעבודה בתל אביב "הודעה דחופה על משיכת התביעה", אשר נוסחה בלשון פוגענית וצינית. בשולי ההודעה ציין לזר כי "בית הדין מתבקש למחור את התביעה ולחייב את המבקש בהוצאות ראויות לדוגמה ובסכום שלא יפחת מהסך של 12 מיליון דולר (אשר ברור כי המבקש לא ישלמם, כפי שגם שקל אחד המבקש לא ישלם".
הבקשה הועברה לתגובת המל"ל אשר טען כי נוכח שלב הדיון, אין מקום למחוק את התביעה אלא יש לדחותה, תוך חיוב המערער בהוצאות משפט לטובת המל"ל וכן הוצאות לאוצר המדינה. לזר לא השיב לתגובה זו, כפי שהתבקש, ועל כן ניתן פסק דין הדוחה את התביעה ומחייב אותו בהוצאות בסך של 3,000 שקל.
לזר ערער על פסק הדין וחזר על טענותיו לגוף התביעה, תוך שהוא "מברך" על החלטת הדחייה המאפשרת, לגישתו, לבחון בערכאת הערעור את תביעתו לגופה.
בית הדין הארצי קיבל את הערעור מטעמים של סדר הדין ולא מנימוקיו של המערער. השופט רועי פוליאק ציין כי משמוגשת בקשה להפסקת תובענה, יש לבחון אותה מבעד לפריזמה של הגינות וצדק במערכת היחסים שבין הצדדים, כדי למנוע פגיעה בנתבע בהתייחס לשלב הדיון וליתרונות שהשיג הנתבע במהלכו, לצד בחינת האינטרס הציבורי למניעת השחתה לריק של זמן שיפוטי יקר.
במקרה זה, קבע השופט, המערער הלא מיוצג הגיש "הודעה דחופה על משיכת התביעה", במסגרתה התבקשה מחיקת התביעה. בפני בית הדין עמדה האפשרות לקבל את הבקשה ולהפסיק את התביעה, עם או בלי תנאים, או לדחותה. אולם, לא ניתן לדחות תביעה כסנקציה על אי מתן תגובה, אלא לכל היותר למחוק אותה מחוסר מעש. עוד הובהר כי ככל שבית הדין היה דוחה את הבקשה היה עליו לתת פסק דין לגופה של התביעה, אשר הדיון בה הסתיים. במקרה זה, בית הדין האזורי אמנם ציין כי התביעה ראויה להדיחות לגופה, אך לא נימק את קביעתו ונראה כי החלטת הדחייה נסמכת על שלב הדיון והתנהלות התובע.
בנסיבות אלה, קבע השופט, בהתאם לסמכות בית הדין הארצי לתת כל החלטה שצריך היה לתת אותה בערכאה הדיונית, יש להורות על הפסקת התובענה. ככל שהמערער יעתור לחידוש התביעה, יותנה החידוש בהגשת תביעה חדשה ובתשלום הוצאותהמשפט שהושתו עליו בבית הדין האזורי. בנוסף, אלא אם המותב יורה אחרת, לא ישמעו עדויות או טיעונים חדשים ופסק הדין בערכאה הדיונית ינתן על בסיס החומר בתיק במועד פסק הדין מושא הערעור.
עב"ל 45212-07-15
