על פי ההסדר, קופת חולים תודיע למבוטחיה שצורפו לקרן מכבי לפני 1995 כי הקרן אינה פועלת מכוח חוק בריאות ממלכתי והחברות בה אינה נדרשת לשם קבלת סל הבריאות, אלא היא וולונטרית וניתן להפסיק אותה בכל עת
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד קופת חולים מכבי, שעניינה גביית דמי חברות שלא כדין.
בתביעה שהגיש יואב סגל, באמצעות עו"ד ישראל וולנרמן, נטען כי נטען כי עד שנת 1994 חתמו המבוטחים על הוראת קבע שבה ניתנה לקופת החולים הרשאה לגבות מחשבונם כספים בגין "ביטוח רפואי וביטוחים נילווים", אך לא ניתנה הרשאה לקרן מכבי לגבות דמי חבר עבור הקרן. משנת 1994, עם חקיקת חוק ביטוח בריאות, החלה קרן מכבי להעניק למבוטחים שירותי בריאות משלימים וביטוח סיעודי, וחלק מן המבוטחים חתמו על הוראת קבע המתירה לקרן לגבות מהם כספים. הצטרפות לביטוח המשלים ולקרן הסיעוד הצריכו תשלומים חודשיים לקרן ששימשה גם "מסלקת גבייה" עבור קופת החולים. אך הוראת הקבע לא התירה גביית דמי חבר עבור הקרן, אלא בעד שירותים רפואיים וביטוחים משלימים.
בעקבות תיקון חוק ביטוח בריאות בשנת 1998 הועברו קרן הסיעוד והביטוח המשלים לקופת חולים ולעמותת "מכבי מגן". המבקש טען כי מכבי הותירה את מנגנון הגביה של קרן מכבי למרות הפסקת פעילותה, ונערכו הסכמים לפיהם הקרן תמשיך לעשות שימוש בכתבי ההרשאה והוראות הקבע שניתנו לה, לשם גביית כספים עבור קופת החולים ו"מכבי מגן". משנת 1999 קרן מכבי עושה שימוש בכתבי ההרשאה והוראות הקבע גם לגביית דמי חבר עבור הקרן עצמה, ללא הרשאה.
המבקש טען כי התשלום עבור דמי החבר בקרן נגבה ב"שורה אחת" עם שאר התשלומים בגין דמי השתתפות עצמית בשירותים המוענקים מכוח חוק ביטוח בריאות; וכי הקרן עשתה שימוש בדמי החבר לשם מתן הלוואות ללא ריבית והצמדה לחברות מסחריות, תשלום משכורות עתק לבעלי משרה באותן חברות, ועוד.
המבקש הוסיף כי בשנים האחרונות החלו המשיבות להחתים את המצטרפים החדשים לקופת החולים על מסמכים שכוללים הסכמה לחברות בקרן מכבי ולתשלום דמי חבר. למרות שהסתייג גם מטפסים אלו, המבקש עתר לאשר את התובענה כייצוגית רק בשם חברי הקרן שלא חתמו על טפסי הצטרפות נפרדים לקרן, וביקש את השבת הסכום שנגבה בגין דמי חבר בסכום המוערך בכ-90 מיליון שקל.
המשיבות, קרן מכבי וקופת החולים, טענו בין היתר כי יש לסלק את בקשת האישום נגד מכבי על הסף מחמת היעדר עילה ויריבות, וכי נטען כי כל מי שבקש להצטרף לקרן החל מ-1 בינואר 1995 חתם על טופס הצטרפות נפרד מטופס ההצטרפות למכבי, ובכל הזמנים שמשו דמי החבר לקרן לפעילותה של הקרן בלבד. עוד נטען כי קרן מכבי אינה קופת חולים וחוק ביטוח בריאות אינו חל עליה, כך שאין בסיס לטענה כי גביית דמי החבר מנוגדת לחוק.
בדיון שהתקיים בבית המשפט עלה כי השאלה העיקרית במקרה זה היא האם מי שהצטרפו למכבי לפני שנת 1995 ומכוח חברותם במכבי צורפו גם לקרן מכבי וחברים בה עד היום – צורפו כדין או לאו. השופטת אסתר שטמר קבעה כי בהתחשב בפרק הזמן שחלף מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי והתיקון בחוק ההסדרים בשנת 1998, יש בעצם חלוף הזמן כדי להשפיע גם על התשובה. קרן מכבי הפנתה לפרסומים אחדים שבהם הודיעה לכלל החברים כי הקרן וולנטרית וכרוכה בתשלום, וכי ניתן להפסיק את החברות בה בכל עת. על כן, הוצע לצדדים לבחון את השאלה העיקרית על ידי משלוח מכתב ייעודי לקבוצה הרלוונטית לתביעה, באופן שיאפשר עתה את הפסקת החברות בקרן.
הצדדים הסכימו להמשיך את ההליכים ביניהם לגיבוש נוסח מוסכם למכתב ופיצוי חלקי לחברי הקבוצה בהליך של גישור, ובסיומו הגיעו להסדר פשרה שהוגש לאישור בית המשפט.
על פי ההסדר, ישלחו המשיבות לחברי הקבוצה מכתב המבהיר כי קרן מכבי אינה פועלת מכוח חוק בריאות ממלכתי והחברות בה אינה נדרשת לשם קבלת סל הבריאות או שירותי הבריאות המשלימים, אלא היא וולונטרית וחבריה יכולים להפסיק את החברות בכל עת מבלי לפגוע בזכות כלשהי העומדת להם כחברי קופת חולים.
בנוסף, נקבע כי חברי הקבוצה יהיו זכאים למשך שנה לממש ארבע הנחות נפרדות בסך של 10 שקלים בצריכת עד ארבעה טיפולי רפואה משלימה, המוצעים על ידי "מכבי טבעי". שווי ההטבה, על פי נתוני עבר סטטיסטיים המשקפים את היקף צריכת טיפולי רפואה משלימה במכבי טבעי, נאמד בכ-1.5 מיליון שקל ולא יפחת מסכום זה. הצדדים המליצו לשלם למבקש גמול בסכום 30 אלף שקל ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 170 אלף שקל בתוספת מע"מ.
