המחוזי אינו מאפשר העברת מיליון דולר מבנק ברוסיה ללקוח בישראל, לאחר שקודם שהתקבל האישור להעברתם, הוטלו סנקציות בינלאומיות על הבנק הרוסי. הלקוח הוא שעיכב את מתן האישור משלא הסביר את מקור הכספים. אי ציות הבנק בישראל, לסנקציות שהטילו גורמים בינלאומיים, מעמיד בסיכון את פעילותו הפיננסית
האם סירובו של הבנק להעביר לחשבונו של לקוח סכום של מיליון דולר מבנק ברוסיה, הינו סביר - על כך נסוב הדיון בהליך דנן. עסקינן בעתירת התובע, לחייב את בנק מזרחי טפחות בע"מ, להעביר לחשבונו סכום של מיליון דולר, אשר הועבר אליו מחשבון בבנק vtb ברוסיה. הבנק מסרב להעביר את הכספים, וטוען שקודם שהתקבל אישור להעברתם, הוטלו על ידי גורמים בינלאומיים סנקציות על כספים אשר מקורם בבנק vtb ברוסיה. לטענת התובע, הכספים הועברו לחשבון הבנק עוד קודם להטלת הסנקציות על בנק vtb. הבנק גורס כי העברת הכספים עלולה לחשוף את הבנק לסנקציות כלכליות ולסיכונים משפטיים בזירה הבינלאומית. לעמדת היועמ"שית, ניצולה של המערכת הבנקאית לצורך עקיפה של משטרי סנקציות שהוטלו על ידי מדינות זרות ואירגונים בין-לאומיים, חושף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים וביניהם, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין.
בית המשפט פסק:
כב' השופטת ל' ביבי פסקה כי יש לדחות את התביעה. לצד חובת הבנקים למתן שירות, הוטלו על התאגידים הבנקאיים חובות מכוח החקיקה בדבר איסור הלבנת הון, המעניקה כלים משמעותיים ומעמידה את התאגידים הבנקאיים בחזית המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, מחד, ומאידך, קובעת סנקציות שיוטלו עליהם במקרה של אי עמידה בחובותיהם. הבדיקות אשר בוצעו על ידי הבנק לאחר העברת הכספים, עולה בקנה אחד עם החובות המוטלות עליו בהתאם לחקיקה למניעת הלבנת הון וטרור וכן, עם חובות הבדיקה והציות המוטלים על הבנק בהתאם להוראות נב"ת 411, בכללם, נדרש הבנק לבחון את מקור הכספים. התובע הצהיר בטופס פתיחת החשבון כי מקור הכספים אשר הוא עתיד להפקיד לחשבון הוא במכירת חברה, אולם בעת ההעברה לא ניתן הסבר לגבי מקור הכספים. התובע לא הבהיר לאורך זמן מה תושבתו העדכנית לצרכי מס, ובטרם ניתנה תשובה לשאלה זו הוכנס בנק vtb לרשימת הסנקציות של ofac וכן של האיחוד האירופי. הסיבה שהבירור לא הסתיים, היא לפתחו של התובע שנמנע ממתן תשובות. לפי הוראות סעיף 50 לנב"ת 411, אי היענות למתן פרטים מהווה בסיס לסירוב סביר. בין המועד בו הועברו הכספים לחשבון המעבר ועד לסיום הבירור, הוכנס בנק vtb לרשימת הסנקציות של ofac והאיחוד האירופי.
זאת ועוד, נקבע כי המועד הרלוונטי לבחינת הסירוב הוא המועד בו מועבר הכסף מחשבון המעבר לחשבון הלקוח. ככל שבמועד זה - בו טרם הושלם מתן השירות ללקוח - מתגלה על ידי הבנק מידע עדכני הרלוונטי לקיום חובותיו של הבנק בהתאם לחקיקה הנוגעת למניעת הלבנת הון וטרור, ברי כי הבנק לא יתעלם ממידע זה. ככל שטרם הסתיים השירות, והתברר כי על גורם מעורב הוטלו סנקציות, על הבנק לפעול בהתאם למדיניותו. סירובו זה של הבנק למתן שירות נסמך ראשית, על החובות המוטלות על הבנק באופן כללי במסגרת הוראות ניהול בנקאי תקין. הבנק יכול להתבסס על סנקציות אשר הוטלו על ידי גורמים בינלאומיים בסירובו למתן שירות, לאור החובות המוטלות עליו במסגרת החקיקה למניעת הלבנת הון וטרור ובהתאם לנב"ת 411. זאת הואיל והכללת גורם ברשימה השחורה של הגופים הבינלאומיים, יש בה כדי להוות בסיס לחששו של הבנק בדבר מעורבותו של אותו גורם בפעילות אסורה. אי ציות לסנקציות בינלאומיות, עלול להעמיד בסיכון את פעילותו הפיננסית של הבנק אל מול גורמים בינלאומיים. סירובו של הבנק להעברת הכספים לחשבונו של התובע הוא סירוב סביר, נוכח סנקציות אשר הטילו גורמים בינלאומיים על בנק vtb ממנו הועברו הכספים. התביעה נדחית, התובע יישא בהוצאות הבנק בסך של 50,000 ₪.
לסיכום, התביעה נדחית.
התובע יוצג ע"י: עו"ד ישראל ליכטנשטיין; עו"ד יפית אופק; הנתבע יוצג ע"י: עו"ד יאיר ליבוביץ; עו"ד מעיין הרטמן
