המרכז הרפורמי לדת ומדינה ביקש לבטל סעיף במבחן התמיכה של משרד הכלכלה, שנועד לעודד את שילובן של אימהות בשוק העבודה על ידי סיוע במימון גני ילדים, המכיר בתלמידי כולל וישיבות כ"בן זוג עובד". ביהמ"ש קבע כי הסיוע נועד לאימהות העובדות, וכי השונות בין תלמיד במוסד אקדמי לבין תלמיד ישיבה אינו רלוונטי לתכליתו של מבחן התמיכה
בג"ץ דחה עתירה לביטול סעיף במבחן תמיכה של משרד הכלכלה, שנועד לעודד את שילובן של אימהות בשוק העבודה על ידי סיוע במימון מסגרות לילדים, המכיר בתלמידי כולל או ישיבה גבוהה כ"בן זוג לומד" של אם עובדת. השופט מני מזוז כי אין מדובר במתן יחס שונה לשווים, שכן השונות בין בן זוג שהוא תלמיד ישיבה או כולל לבין בן זוג הלומד במוסד אקדמי אינה רלוונטית לתכליתו של מבחן התמיכה לעודד השתלבות אימהות בשוק העבודה. לפיכך, החלטת המדינה למקד את התמיכה בקבוצת האימהות, במטרה לעודד את שילובה בשוק העבודה, אינה לוקה בפגם המקים עילה להתערבות שיפוטית.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
מזה שנים רבות משתתפת המדינה בדמי החזקת תינוקות וילדים בגילאי 3-0 שנים במשפחתונים ובמעונות יום שהוכרו על ידי המדינה וכפופים לפיקוחה. השתתפות המדינה כאמור מתבצעת באמצעות משרד הכלכלה, המפרסם מידי שנה מבחן תמיכה לעניין זה, ובו מפורטים הקריטריונים לזכאות לתמיכה ודרגת ההשתתפות בתשלום לפי נתוני המשפחה. "אוכלוסיית היעד" של התמיכה הוגדרה כאימהות עובדות או לומדות העונות על תנאים שונים הקבועים במבחן, ומטרת התמיכה הוגדרה כ"עידוד שילובן של אימהות בשוק העבודה". בהתאם לקריטריונים, זכאית לתמיכה אֵם עובדת או לומדת אשר בן זוגה עובד או לומד אף הוא. בתוך כך מכיר מבחן התמיכה בחלופות שונות ללימודי בן הזוג, ובהן לימודים אקדמיים, לימודים לתעודת הוראה, לימודים לתואר הנדסאי או טכנאי, לימודי סיעוד, וכן לימודים תורניים בישיבה גבוהה או בכולל.
בשנת תשע"ה, על רקע הסכם קואליציוני שנחתם בין הליכוד ל"יש עתיד", התקבלה החלטת ממשלה מס' 149 לפיה הונחה שר הכלכלה לשנות את תנאי הזכאות במבחן התמיכה במטרה לעודד את שני בני הזוג לצאת לעבודה. זאת, בין היתר, על ידי ביטול הדרגתי על פני שלוש שנים של ההכרה במי שלומד לימודים תורניים או לימודים לתואר שני או מקבל הבטחת הכנסה. המתווה האמור לא האריך ימים, ובשנת תשע"ו התקבלה החלטת ממשלה שביטלה את ההחלטה הקודמת, ובהתאם תוקן מבחן התמיכה והוא שב לכלול כבעבר זכאות לתמיכה בין היתר כאשר האב לומד לימודים תורניים או לימודי תואר שני או מקבל הבטחת הכנסה. בצד מבחן התמיכה, פרסם משרד הכלכלה שני נהלים ליישומו: נוהל הקובע את סדר הקדימויות לקבלת ילדים למעונות יום, תוך מתן עדיפות למשפחות שבהן ההכנסה לנפש נמוכה יותר, והשני – נוהל ועדת חריגים לקביעת הנחות מיוחדות.
במסגרת העתירה, ביקשה העותרת, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, להורות על ביטול במבחן התמיכה המכיר בתלמיד כולל או ישיבה גבוהה כ"בן זוג לומד" לעניין הזכאות לתמיכה, וביטול החלטת הממשלה שהשיבה קריטריון זה על כנו.
השופט מני מזוז דחה את העתירה וקבע כי קבוצת השוויון הרלוונטית היא קבוצת האימהות העובדות או לומדות אשר להן ילדים קטנים בגילאי משפחתון או מעון יום, ולא קבוצת המשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים או לומדים לקראת השתלבות בעבודה, כטענת העותרים. השופט ציין כי המיקוד במבחן התמיכה הוא באם, והתכלית היא לעודדה לצאת לעבודה או ללימודים. משכך, בחינת עיסוקו של האב במסגרת המבחן נועדה אך לוודא שהתמיכה לא תינתן למשפחה שבה ההורה האחר פנוי לטפל בילדים, שאז עלות מסגרות החינוך לילדים אינו חוסם את דרכה של האם לצאת לעבודה או ללימודים. לשם כך נקבע במבחן התמיכה כי יש לבדוק האם האב עסוק בעיסוק קבוע ומשמעותי המונע ממנו להתפנות לטיפול בילדים בעת שהאֵם נעדרת מהבית לשם עבודה או לימודים. תוכן העיסוק או הלימודים של האב אינו רלוונטי שכן אבות לומדים, בין לימודים תורניים ובין לימודים אקדמיים ואחרים, אינם פנויים לטפל בילדים. אשר על כן, סבר השופט מזוז כי אין מדובר ביחס שונה לשווים, וכי השונות בין בן זוג שהוא תלמיד ישיבה או כולל לבין בן זוג הלומד במוסד אקדמי, שעליה הצביעו העותרים, אינה רלוונטית לתכליתו של מבחן התמיכה לעודד השתלבות אימהות בשוק העבודה – תכלית ראויה לדעת כל, שנועדה לקדם מטרות חברתיות וערכיות חשובות. כפועל יוצא, החלטת המדינה למקד את התמיכה בקבוצת האימהות כאמור אינה לוקה בפגם המקים עילה להתערבות.
הנשיאה נאור, שהצטרפה לתוצאה הסופית של דחית העתירה, הוסיפה כי היעתרות לסעד המבוקש (ביטול הסעיף הרלוונטי במבחני התמיכה) עשויה להוביל בעצמה להפליה כלפי תלמידי ישיבה או כולל. זאת, שכן תלמידי הישיבה משתייכים למעשה לאותה קבוצת שוויון שעניינה בבן זוג העוסק בעיסוק משמעותי וקבוע המונע ממנו לטפל בילדים, כאשר אין רלוונטיות למהות או אופי אותו "עיסוק". ביטול הסעיף אף עלול להוביל לאי מימושה של תכלית מבחני התמיכה ביחס לאימהות חרדיות, שלא יקבלו עוד את הסבסוד האמור וייפגע התמריץ שיש להן לצאת לעבודה. עוד ציינה הנשיאה כי התכלית הרשמית-המוצהרת המופיעה במסגרתם של מבחני התמיכה היא עידוד תעסוקתן של אימהות, אולם עיון במבחני התמיכה עצמם יכול לעורר ספקות ולהעלות תהייה שמא יש טעם בפרשנותם של העותרים, שלפיה תכליתם האמיתית היא לעודד את שני בני הזוג לצאת לעבודה.
