ביהמ"ש דחה את בקשתו של קליסקי לסעד זמני במסגרת התביעה שהגיש נגד חבריו ללהקה, וקבע כי סיכויו לזכות בתביעתו לחזור ללהקה או למנוע שימוש בסימן "אתניקס" אינם טובים. זאת, בין היתר על רקע ההסכם בין הצדדים המאפשר לדרוש את עזיבתו של קליסקי, תוך הותרת זכותו לחלק מרווחי הלהקה
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשתו של קלידן להקת "אתניקס", תמיר קליסקי, למתן סעדים זמניים נגד חבריו ללהקה, במסגרת תביעה שהגיש נגדם לאחר שהשעו אותו מהלהקה באופן חד צדדי. בין היתר נקבע כי סיכוייו של קליסקי לזכות בסעד העיקרי שתבע – החזרתו ללהקה – אינם טובים וכי גם מאזן הנוחות מצביע על כך שהחזרתו ללהקה בניגוד לרצונם של יתר החברים, מקום שהאמון ביניהם נפגע, יפגע בפעילות הלהקה ועלול להסב לחברים נזק מקצועי וכספי.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בספטמבר 2016, קיבל קליסקי מכתב מעורך דינם של המשיבים – חבריו ללהקה זאב נחמה, גל הדני ויורם פויזנר, והחברה המנהלת את הפעילות הפיננסית שלה, שהודיע לו כי בשם "חברת אתניקס וחברי להקת אתניקס" הוא מושעה מהלהקה. נוכח האמור, הגיש קליסקי המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי, להצהיר כי הוא חלק בלתי נפרד מהלהקה וכי מכתב ההשעיה בטל ומבוטל.
במסגרת זו, הגיש קליסקי גם את הבקשה למתן סעדים זמניים, ובכלל זה צו מניעה שיאסור על המשיבים או מי מהם להשעותו מפעילות בלהקה עד למתן פסק דין בתביעתו, צו מניעה שיאסור לבצע כל פעולה המונעת ממנו להופיע במסגרת הלהקה ולא לבצע כל פעולה שתמנע ממנו שימוש באתר הלהקה באינטרנט ובחשבונות הפייסבוק והאינסטגרם הרשמיים שלה. לחילופין, עתר קליסקי למנות ללהקה כונס או מנהל עסקי שידאג לקיום הסעדים המבוקשים, וכן ליתן צו מניעה זמני שיאסור על חברי הלהקה להשמיע במסגרת הופעות שירים שלקליסקי קיימת זכות יוצרים בהם, במידה שלא יאפשרו לו להופיע במסגרת הלהקה. מלבד האמור, עתר קליסקי למנוע מהמשיבים לעשות שימוש בסימן המסחרי "אתניקס" כל עוד אינם מאפשרים לו להופיע.
השופט מגן אלטוביה דחה את הבקשה וציין כי הצדדים לא הכתירו את ההסכם ביניהם כהסכם שותפות ולא התכוונו להתקשר בקשרי שותפות. גם מסעיפים נוספים בהסכם למד השופט כי אין בהם כדי להצביע על שיתוף בניהול ענייני הלהקה, אלא רק להבטיח את הכנסתו של קליסקי ומעמדו כחבר בלהקה. נוכח האמור, סבר השופט כי סיכויו של קליסקי לזכות בסעד מכוח פקודת השותפויות אינו גבוה.
השופט התרשם מהוראות ההסכם בין הצדדים כי חברי הלהקה הסכימו לצמצום פעילותו של קליסקי ובהתאם התירו לו לפעול לפרנסתו מחוצה לה, וכן קבעו את זכאותו לתקבולים מהכנסות הלהקה ומהופעות, זאת גם במקרה שבו יידרש לעזוב את הלהקה. השופט הבהיר כי מהעדויות והראיות עולה לכאורה כי הצדדים ידעו בעבר מתחים, ועל רקע זה ניתן להבין את יצירת האפשרות בהסכם לדרוש את עזיבתו של קליסקי, תוך הותרת זכותו לקבלת תקבולים מרווחי הלהקה.
השופט אלטוביה הוסיף כי סיכוייו של קליסקי לזכות בסעד העיקרי הנתבע, החזרתו ללהקה, אינם טובים וכך גם הסיכוי לזכות בצו האוסר על הלהקה או על זאב נחמה לעשות שימוש בסימן "אתניקס". השופט הוסיף כי בקשתו של קליסקי לאסור על השימוש בשירים שיש לו זכויות יוצרים בהם אינה מתיישבת עם הוראות ההסכם, המלמדות כי הצדדים הסכימו לשימוש ביצירות אלה בהופעות הלהקה גם במקרה שקליסקי יידרש לעזוב, ובכל מקרה הדיון באשר להיקף זכויות הצדדים ביצירות אלה מורכב ואינו עניין לבירור במסגרת בקשת ביניים.
השופט התייחס גם למאזן הנוחות וקבע כי נראה שהחזרת קליסקי ללהקה בניגוד לרצונם של יתר החברים, מקום שהאמון בין הצדדים נפגע, יפגע בפעילות הלהקה ועלול להסב למשיבים נזק מקצועי וכספי. לעומת זאת, אי החזרתו ללהקה לא יפגע בהכנסותיו של קליסקי ולמצער הפגיעה הכספית תהיה פחות חמורה מזו של המשיבים. עוד העיר השופט כי הוא ער לעוגמת הנפש והפגיעה שנגרמה לקליסקי בעקבות דרישת המשיבים שיעזוב את הלהקה, אולם בהתחשב בכך שהצדדים להסכם ראו לנגד עיניהם צמצום של פעילותו במסגרת הלהקה ואף הסכימו שיעסוק בתחום המוסיקה באופן עצמאי, נראה כי אין בפגיעה האמורה כדי להצדיק מתן סעד זמני בנסיבות אלו.
