חדשות

אין כל מניעה חוקית או מוסרית לבטח אדם מפני נזק שנגרם לו מהליך פלילי נגדו, אם מתברר שנקיטת ההליך לא היתה מוצדקת והנאשם זוכה ובדרך הוציא הוצאות כבדות בניסיון לנקות את שמו. אולם, בחברה מתוקנת אין לאפשר לאדם שהורשע בעבירת מין או שהגיע לפשרה בתביעה ליהנות מהגנה ביטוחית

בשנים האחרונות עולות לסדר היום, בזו אחר זו, פרשיות שבהן נטען כי אישי ציבור בכירים ומפורסמים אחרים הטרידו מינית או ניצלו יחסי מרות. האם אותם נתבעים יכולים לבטח את עצמם נגד תביעה בגין הטרדה מינית? ניקח לדוגמא עורך דין שמטריד מינית את מזכירתו. המזכירה פותחת נגדו בהליכים על פי חוק, והוא בתגובה שולף פוליסת ביטוח "המכסה" אותו במקרה של תביעה. האמנם מציאות או דמיון? את זאת, על פי הפרסומים, בודקת בימים אלה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הבוחנת האם חברת הביטוח "מנורה מבטחים" פעלה שלא כשורה כאשר שיווקה פוליסת ביטוח אחריות מקצועית ללשכת עורכי הדין, שבה קיים סעיף המבטח מפני מקרה של תביעה על הטרדה מינית.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לקראת סוף שנת 2013 הנפיקה המפקחת על הביטוח דורית סלינגר, הוראה המורה לחברות הביטוח לתקן את פוליסות ביטוח אחריות (כדוגמת ביטוח דירקטורים, ביטוח רשויות מקומיות, ביטוח אחריות מקצועית ועוד), כך שהן לא יעניקו כיסוי המגן מפני תביעת הטרדה מינית. על פי ההוראה, אדם שהורשע בהטרדה מינית או השיג פשרה בתביעה נגדו לא יהיה זכאי לכיסוי ביטוחי. בנוסף, הפוליסות לא יכללו החזר הוצאות למעסיק שלא נקט בכל הצעדים המחויבים על פי החוק למניעת הטרדה מינית.

מטרתה של ההוראה המבורכת ביותר הייתה למנוע מצבים שבהם חברות הביטוח מגנות על מעשים פסולים כהטרדה מינית. הטרדה מינית היא פסולה מהיסוד, ולפיכך אין מקום לאשר ביטוח למטרידים. יש בהוראה הנ"ל משום העברת מסר חברתי וערכי בנוגע לתופעת עבירות המין, לפיו בחברה מתוקנת אין לאפשר לנושאי משרה שהטרידו מינית ליהנות מהגנה ביטוחית.

ביטוח הוא כלי שאמור להגן עלינו מפני סיכונים. נשים שמוטרדות מינית הן לא הסיכון. הסיכון הוא המטריד. אם חברה רוצה לבטח את עצמה – עדיף שתבטח את עצמה מפני המטרידים, ולא מפני המוטרדות. הטרדה מינית, מעבר להיותה עבירה פלילית, היא מעשה בלתי מוסרי ובלתי אנושי, שאסור לתת לו שום סוג של לגיטימציה.

ב"חוזר ביטוח  2015-1-16 – הוראות לניסוח תוכניות ביטוח", שפירסמה המפקחת דורית סלינגר באוגוסט 2015, נכתב בין היתר כי "תכנית לביטוח לא תכלול כיסוי חבות בשל הטרדה מינית או שיפוי למבוטח עבור עלויות שהוא יהיה מחויב לשלם למי מלקוחותיו או עובדיו, במסגרת תביעה שהוגשה על ידי מי מהם, לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998, אלא אם נקט המבוטח בכל הצעדים שעל מעסיק לנקוט לפי החוק האמור. תכנית לביטוח המכסה את חבות המבוטח בשל הטרדה מינית לא תחול על מבוטח שהורשע בהטרדה מינית או הגיע להסדר פשרה עם צד התביעה".

לאור האמור, מחויבות חברות הביטוח להחריג בפוליסות הביטוח שהנפיקו (כדוגמת פוליסה לביטוח אחריות נושאי משרה) מתן כיסוי ביטוח להטרדה מינית.

כמובן, אין כל מניעה חוקית או מוסרית לבטח אדם מפני נזק שנגרם לו עקב נקיטת הליך פלילי נגדו, אם מתברר שנקיטת ההליך לא היתה מוצדקת והנאשם זוכה. אדרבא, ביטוח זה נועד לכסות אדם מפני ההוצאות הכספיות שייגרמו לו כאשר ייאלץ להתגונן מפני אשמת שווא. זאת, שהרי המתלוננים על הטרדה מינית יכולים "לגרור" את הנילונים לשלל הליכים, אשר כולם עלולים להסב הוצאות כבדות.

יש בידי המתלוננים להגיש תלונה במשטרה, וכן להגיש תלונה במקום העבודה על המטריד, ובאופן כזה לגרום לפתיחת הליך משמעתי נגדו. בנוסף, יש בידי המתלוננים להגיש תביעה אזרחית לקבלת פיצוי כספי משמעותי בגין ההטרדה המינית. ניתן להגיש תביעה כספית באופן בלתי תלוי בהליך הפלילי, גם אם כלל לא ננקט הליך פלילי ולא הוגשה תלונה כלל, ואפילו אם התיק במשטרה נסגר ללא הגשת כתב אישום.

להליך האזרחי יש יתרונות רבים. ראשית, ההליך האזרחי מנוהל על ידי המתלוננים עצמם ולא על ידי הפרקליטות. כך, המתלוננים הם ה"שולטים" בניהול ההליך ועשויים להסכים או להתנגד לפשרה שאינה מקובלת עליהם. שנית, אם מדובר בהטרדה במקום העבודה, ניתן להגיש את התביעה האזרחית גם נגד המטריד וגם נגד המעסיק שלא מנע את ההטרדה. זהות הנתבעים חשובה גם לצורך היכולת לגבות את הפיצוי שנקבע בפסק הדין. לא תמיד ניתן לתבוע את המעביד, אלא רק כאשר ניתן להוכיח כי המעביד הפר את החובות המוטלות עליו על פי חוק.

שלישית, בהליך האזרחי רף ההוכחה נמוך ביחס להליך הפלילי. כך, עלול מטריד שזוכה במישור הפלילי להימצא חייב במשפט האזרחי בתביעה הכספית לתשלום פיצויים.

ולבסוף,  אם התביעה האזרחית מתקבלת, עלול המטריד לשלם למתלוננת סכומי פיצוי העשויים להגיע למאות אלפי שקלים. זאת, בין כפיצוי בגין נזק מוכח ובין כפיצוי ללא הוכחת נזק (פיצוי סטטוטורי עד לסך של 120 אלף שקל להטרדה).

אין מניעה שאדם יבטח עצמו מפני ההוצאות הכספיות הניכרות שעשויות להיגרם כתוצאה משלל הפעולות שיכולים המתלוננים לנקוט, בניסיון לנקות את שמו ולזכות בהגנה. אולם, כפי שקבעה המפקחת על הביטוח, הכיסוי הביטוחי לא יחול על מבוטח שהורשע בהטרדה מינית או הגיע להסדר פשרה עם הצד התובע.

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און עוסקים בדיני משפחה, דיני ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית  http://www.bar-oncohen.co.il/