השיח סביב לשכת עורכי הדין לצד הטענות בדבר הצפת המקצוע והרצון להגביל את כמות מספר עורכי הדין החדשים, הוביל לתנועה שמטרתה הגנה על זכויות המתמחים. בתקדין ישבנו עם ראשי המאבק, נדיר שיינר ודפנה פלר בכדי לשמוע על פעילותם ולהביא אותה בפניכם
מי אתם?
מתמחים במשפטים אשר למדנו במשך 4 שנים לימודים
אינטנסיביים במכללות ובאוניברסיטאות, חלקנו צעירים, חלקינו מבוגרים יותר, עולים
חדשים, ערבים, דתיים, חרדים ,חד הוריים, אנשים בעלי מוגבלויות, קצינים בצבא. אנחנו
מכילים את הקשת הרחבה של האוכלוסייה.
מהם דרישות המל"ג?
דרישות מחמירות לעמידה בלימודים אינטנסיביים,
במשך 4 שנים, בכל תחומי המשפט פלילי, אזרחי, משפט חוקתי, מסחרי, עברי, עבודה,
משפחה, קניין, חברות, משפט בינלאומי ועוד מגוון תחומים בהם הננו נבחנים בסיום קורס
עפ"י דרישות המל"ג כמו גם עבודות סמינריון והכרת מאגרי המידע גם לצורך
משפט משווה. בסיום התואר עוברים שנת התמחות ,בשכר מינימום, שנכון להיום הפכה להיות
שנה וחצי. בתום שנת ההתמחות אנו נדרשים ללמוד כארבעה חודשים על מנת לעמוד במבחן
כולל נוסף בן 100 שאלות רב ברירתיות על כלל הנושאים בהם כבר נבחנו במסגרת התואר
ופעמים רבות גם לא על חומרים מהלימודים האקדמים.
אם כך, היכן הבעיה?
הבעיה היא שלשכת עו"ד בשילוב ידיים
ובתמימות דעים קבעה (ואף יצאה בהצהרה) שמקצוע עריכת הדין רווי, מוצף. מרגע
"ההכרזה" כי המקצוע מוצף שינו את מבחני ההסמכה למבחנים שכמעט ולא ניתן
לצלוח אותם. מי שאכן צולח מבחנים אלו צולח אותם על דרך הניחוש ובאופן גבולי. יוצא
מכך שלא מעט מתמחים מצטיינים לא צולחים את הבחינה ולא בשל כך שאינם בקיאים בחומר
או שאינם ראויים אלא שחלק ניכר מן המבחן הוא הימור ולא ידע.
איך באה לידי ביטוי ההחמרה?
ההחמרה באה לידי ביטוי במספר שינויים שלכאורה
נראים "תמימים".
מערכת ההסדרה של מבחני הלשכה כיום, היא מערכת
הסדרה שאינה מכבדת ואינה מעריכה את דרכו של המתמחה והסטודנט למשפטים. מבחני הלשכה
לוקים בפגמים רבים, הן פגמים בדקדוק מלל ותחביר ממש בניגוד לכללי האקדמיה ללשון,
הן בשאלות אזוטריות, שאלות שאינן מעודכנות עפ"י החוק, שאלות קטועות, שאלות
שחברות ההכנה אף הן טועות במתן התשובות.
כמות העוברים ממועד למועד הולכת וקטנה, כחלק
מתוכנית שיטתית אותה מקדמת ומיישמת הלשכה יחד עם שרת המשפטים ובשיתוף עם הוועדה
הבוחנת. מתקיים קשר הדוק בין גורמים אלו אותו לא מנסים כלל להסתיר, קיימת תמימות
דעים לעניין הצורך לסגור את שערי המקצוע ואף לראויים ולמצטיינים בינינו. במועדים
האחרונים נכשלו לא מעט מצטיינים, מצטייני דיקן, מתמחים בעלי תואר שני, מתמחים בעלי
ממוצעים גבוהים, מתמחים ממכללות והן מתמחים מאוניברסיטאות. הלשכה ובראשה מר אפי
נווה מנסים לייצר תמונה כאילו מדובר רק בבוגרי ממכללות ורוב מתמחי האוניברסיטאות
צלחו את הבחינה, נתון שאינו נכון. המתמחים חסרי אונים, אותו גוף שאמור לשמור, להגן
עלינו ולטפח את הראויים, סוגר בפנינו את השערים, בדרכים לא מכובדות ושאינן עומדות
בקריטריונים חוקיים של מערכות הסדרה חוקיות.
לא חוקי לשאול שאלות קשות?
חוקי לשאול שאלות קשות. צריך שתהיה סבירות,
מידתיות, הוגנות ויושרה.
מה לא סביר?
לא סביר שלא יפסלו שאלות מיד עם פרסום תוצאות
שהן פרי התרשלות הוועדה, כגון שאלה קטועה ואף לחלק מהנבחנים נאמר כי ישנה טעות
טכנית ולחלק לא נאמר דבר, שאלות שאינן מעודכנות בחוק ואשר מציינות את החוק הישן,
שאלות בעלות לקונות משפטיות שבימ"ש העליון חלוק לגבי התשובה ועפ"י
החלופות קיימות שלוש תשובות נכונות וכן הלאה.
מעבר לכך קיימות עוד כ- 12 שאלות אחרות שיש
לגביהן יותר מחלופה אחת נכונה. הוועדה צריכה לקחת אחריות על הטעויות שלה ולא לתת
למתמחים לנהל מו"מ על כשלים שלה. אי פסילת שאלות שנובעות מהתרשלות הוועדה,
מעידה על חוסר תום לב גדול ועל גודלו של המונופול.
בפועל יוצא שיש כ- 15 שאלות שניתן לנווט איתן
את התוצאות לאחוז העוברים הנדרש.
למה ציון המעבר 65
איני יודע, ברפואה ציון המעבר הוא 60 למעשה בכל
המקצועות.
אתה בעצם אומר שיש כאן
הכשלה מכוונת?
באופן שאינו משתמע לשתי פנים, אני אומר מעבר
לזה, יש בחירה מי יעבור ומי יכשל. 15 שאלות כאשר נדרש לצלוח את המבחן בציון 65 הן
לא דבר פעוט. אומרים לנו שלא למדנו, זה הבל הבלים ושקר גס, אנחנו בקיאים בחוק
ושולטים בו ברמות מצוינות. אין קשר כי בסופו של יום הבחירה בידם. ראיה לכך
היא שדף הסימוכין של הבחינה אינו מתפרסם מיד עם סיום הבחינה אלא כעבור שבוע או
יותר. מדוע ? הרי מדובר במבחן רב ברירתי שהתשובות והסימוכין אמורים להיות ידועים מראש.
מדוע נדרש שבוע לפרסום התשובות? שאלה לא פשוטה.
מדוע באמת?
נראה לכאורה כאילו יושבים ומנתחים אילו תשובות
לפרסם כך שאחוזי המעבר יהיו הנמוכים ביותר, אחרת לא באמת ברורה לי הסיבה.
והתנאים בבחינה?
תנאים משפילים, שאינם מכבדים את כבוד האדם
ובוודאי לא את לשכת עוה"ד. האם סביר שקבוצה מאוד מסוימת תבחן בכיתה ללא מזגן,
יפתחו חלונות, וכלב שנמצא "במקרה" סמוך לחלון הנבחנים ינבח כל הבחינה
מבלי שיצליחו להשתיק אותו? בנוסף באותה הכיתה במהלך הבחינה (שאגב נמשכה כ- 4 שעות)
מופעלת משום מקום אזעקת חירום ומנכ"ל הלשכה ניהל דיונים בתוך אולם הבחינה איך
לפנות לעירייה להפסיק את המטרד. בסוף הבחינה הוסיפו לאותם מתמחים 15 דקות. זה
סביר? זה מזעזע ומשפיל.
אנשים שנבחנו בלשכה בכיתה שהייתה מיועדת לאנשים
בעלי מוגבלויות ולא הייתה הנגשה לנכים, לא דאגו לשולחן מותאם לאנשים עם כיסא
גלגלים נבחנים נאלצו לצאת אנשים בידיים לקומה שלישית בכדי להיבחן. התחילו לבצע
התאמות במהלך המבחן לשולחן שהיה צריך להיות מוכן מראש לאדם עם מוגבלות. פשוט לא
יאומן.
באולמות אחרים מתמחים נבחנו לא באולם, אלא
במעברים, חשופים לכל רחש ורעש כאשר מה שהפריד בינם לבין נבחנים אחרים היה פרגו,
נבחנים שנבחנו בבתי מלון כאשר מוזיקה ומערכת כריזה של המלון פעלה כמעט לאורך כל
הבחינה. מתמחים אשר שילמו ממיטב כספם, נרשמו כדין לבחינה, לא זכו לקבל אולם, זכו
לקבל פרגוד. עצם ההיערכות מראש עם פרגוד היא חוצפה ומעידה על זלזול וחוסר תום לב.
לשכת עורכי הדין, תחת ההנהגה הנוכחית ובסיוע
שרת המשפטים איילת שקד, לא מעוניינת בתחרות חופשית. לשכת עורכי הדין לא מכבדת את
חוק יסוד חופש העיסוק ! היא מונופול בן 56 שנים בחסות המדינה, שחוסם תחרות מחירים
מצד עורכי דין צעירים ונמרצים. לכן, במבחני ההסמכה האחרונים בין 56-70% !!! מהמתמחים
שנבחנו הוכשלו במכוון, במבחן חסר תום-לב.
זה לא מקרה, אנחנו לא בכיינים, אנחנו למדנו
היטב ולא ישבנו במדשאות, ואנחנו גם מספיק אינטליגנטיים להבין שזו מדיניות מוצהרת
של ראשי הלשכה לבנות חומה יקרה סביב המקצוע ולחסום תחרות, ירידת מחירים וייצוג
מקצועי נגיש לכולם.
לשכת עוה"ד בהנהגתה הנוכחית מתערבבת
בפוליטיקה באופן מטריד. חברי המטה סברו כי פעילות שקטה בכנס השנתי באילת לא תזיק
ודאגו לחלק תלי דלת לשכבת עו"ד עליהם נרשם "גם אתה היית מתמחה, אל תתן
יד לסגירת שערי המקצוע", פעולה זו נועדה לעורר את המודעות בקרב עו"ד הוותיקים
וגם הצעירים לקבלת תמיכתם, על מנת שמבחני הלשכה יחזרו להיות מבחנים הוגנים.
באמת יש הצפה במקצוע?
אנחנו סבורים שזו אמירה פיקטיבית, שהכמות
המוצהרת לגבי עו"ד הפעילים, הנה כוזבת במטרה להצדיק מהלכים דורסניים כגון
הסדרה והכשלה שאינה חוקית. יחד עם זאת, גם אם נצא מתוך נקודת הנחה שהטענה נכונה,
לשכת עו"ד אינה ביטוח לאומי ואינה אחראית לאבטלה, היא רק מגדילה אותה כאשר
היא מכשילה מתמחים. כאשר אדם מסוים מובטל קבלת הרישיון יכולה רק לפתוח בפניו
דלתות. המטרה היא לדאוג לרווחת כלל האוכלוסייה לייצוג משפטי נגיש ולא רק לקומץ
מסוים.
אז למה באמת לא מקשיבים
לכם?
כי זה נוח לכולם שאנחנו נכשלים. זה נוח לחברות
ההכנה, כי אנחנו חוזרים לקורסים של נבחנים חוזרים ומשלמים שוב ממיטב כספינו. זה
נוח לעו"ד שעלו כבר על האוטובוס שלא יבואו נוספים ותהיה תחרות. זה נוח
ליו"ר הלשכה שמקבל מנדט מעו"ד הקיימים. זה נוח לשרה היא חושבת שהיא
משאירה חותם וכך תזכה בנוצות מפוארות מאוכלוסייה נחשבת. התקשורת מפחדת להיתבע. זה
נוח לכולם שאנחנו נכשלים, אי אפשר להכשיל 100 אחוז אז מכשילים את הרוב. זה מחריד,
זה פוגע בכל תחומי החיים, זה מפרק משפחות ועושה נזקים רבים שאינם ברי שיקום. הבעיה
שכולם חושבים טוב נכשלת במבחן תלמד טוב תעבור, אבל אין קשר ללמידה, אין קשר, אנחנו
לומדים מצוין בסופו של יום הם בוחרים מי יעבור ומי למסלול למידה נוסף ובדרך להכשלה
נוספת.
אז אם כך אתם צריכים לברך
על המתכונת החדשה?
ממש לא. המתכונת החדשה היא רק תובנה לעניין איך
ניתן להכשיל יותר ולפתוח ערוצי בחירה נוספים. ככל שיהיו יותר גוונים של אפור
השליטה מי יעבור ומי למסלול למידה מחודש נתונה בידיהם.
מעבר לכך המתכונת החדשה תחול החל מהמועד הקרוב,
ללא תקנה, ללא סימולציה או פיילוט, לא בצורה הדרגתית, חוסר מקצועיות מוחלט. חברות
ההכנה מצהירות שאינן יודעות במה מדובר ואין להן איך להכין אותנו. הדפסה של ספרים
וכתיבת חומרים לוקחת בערך כשנה ואנחנו עומדים כחמישה חודשים לפני בחינה ולא יודעים
בכלל במה מדובר. אם זו אינה הכשלה מכוונת אז מה כן? כמו כן, הוגש בג"צ
4109/17 ע"י עו"ד אורן טסלר, נדיר שיינר ודפנה פלר בעניין שינוי מתכונת
הבחינה.
מה המסקנה?
אין לנו ארץ אחרת ואנחנו נישאר ונלחם. המציאות
שאני רואה, היא מציאות קשה, גם כפעיל חברתי וגם כאדם בפועל. הלשכה העמידה מבחן
הסמכה שנכתב ונוסח בכוונה להכשיל, עם איזוטריה מוקצנת ושאלות שהן בעצם שאלות מישנה
ואגדיל ואגיד אף שהן מנותקות לחלוטין מהחומרים הנלמדים, שהן כולן חסרות רלוונטיות
לפרקטיקה מחר בבוקר. אין פלא שאחוז הנכשלים גבוה כל כך.
נדרש להפסיק את העוול וההתעמרות הנוראית
במתמחים ואשר ביניהם לא מעט מצוינים ומצטיינים.
איך לעצור את ההצפה, אם אכן
קיימת?
איני חושב שקיימת הצפה, אך אם אכן קיימת,
בוודאי שהדרך אינה הכשלה בישורת האחרונה. יש דרכי הסדרה מכובדות ומקובלות יותר.
ניתן להגביל את כמות הסטודנטים למשפטים, ניתן לחשוב על דרכים רבות אחרות, אך בשום
פנים ואופן לא בישורת האחרונה.
יצליחו לייאש אתכם?
ממש לא.
אנחנו נאבק, נוציא את הצדק לאור ונחשוף את
האמת. מקווים שהתקשורת תהיה מוכנה להתגייס לנהל דיון פתוח בנושא, שחברי הכנסת יתנו
יד להפסקת העוול הנורא. עדיין לא אבדה תקוותינו. כ- 2000 מתמחים מוכשלים בכל מועד
ובמצטבר כ- 4000 משני מועדים, נשלחים למעגל האבטלה וזה לא נגמר כאן כיוון שהוריהם
חוזרים פעמים רבות לתמוך בהם, הפגיעה היא לא רק במתמחים. זו פגיעה אנושה ולא
מידתית. זה היה מזעזע את המדינה אם היה מדובר בסגירת מפעל אך לא כאשר מדובר
במתמחים. מאמינים בצדקת דרכינו ומקווים שיהיה גורם שייקח את המושכות לידיו בנושא
ויאבק אתנו בכל הכוח. אנחנו לא נשכח מאין באנו כשנעלה על האוטובוס.
מי האנשים מאחורי זעקת
המתמחים?
מאחורי זעקת המתמחים עומדת קבוצה של משפטנים
מוכשרים, מבריקים ומלאי אמביציה ונכונות ושעושים הכל למען עתידם המקצועי, בטחון
משפחתם ועתיד ילדיהם ובכלל למען המקצוע אשר לצערי הוזילו אותו.
בהזדמנות זו, אני מבקש מכל עוה"ד הוותיקים
והצעירים כאחד להתגייס ולסייע לנו המתמחים במאבקינו הצודק. כמו כן, הנני קורא
לדיקני המכללות, האוניברסיטאות והתאחדות הסטודנטים לגלות סולידריות ואחדות למען
מטרה ראויה.
תודה גדולה לשותפתי לדרך דפנה פלר, לחברי מטה
זעקת המתמחים אשר עושים לילות כימים בהתנדבות למען קידום זכויות המתמחים ובכלל זה,
לעורכי הדין אשר תומכים בנו.
