המשנה לפרקליט המדינה עו"ד יהודה שפר השיב לעו"ד כספי בפאנל בנושא יישום חוק איסור הלבנת הון וחובת הדיווח: "ייתכן שנצטרך לאבד לקוח כזה או אחר, אך לבסוף שלטון החוק הוא שמושך את הכסף הגדול"
"אל תדאגו, ההצעה להטיל חובות דיווח על עורכי דין תתקבל בסופו של דבר. כאשר לנגד עיני המחוקק עומדת המלחמה בעבירות פשע, זנות והימורים – כל חקיקה שתוצע תעבור", כך אמר עו"ד רם כספי ביום עיון בנושא חוק איסור הלבנת הון שקיימה לשכת עורכי הדין, בפאנל שנערך תחת הכותרת "יישום החוק – הלכה למעשה".
עו"ד כספי התייחס להצעה להטיל על עורכי דין חובות דיווח על לקוחותיהם לרשות איסור הלבנת הון ואמר כי "החוק עומד בעינו מזה 12 שנים אך כמה ראשי ארגוני פשע נתפסו?". לדברי כספי, המטרה שכולם מדברים עליה הינה ראויה ונכונה, אך יש לחשוב האם לא "מציקים" כלשונו לעם ישראל ולאנשים מהשורה. "תנו לאנשים קצת לנשום, להקל על עורכי הדין בעבודה השוטפת, לתת להם לעבוד ולא להטיל עליהם חובות", אמר.
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים עו"ד יהודה שפר, שכיהן בעבר כראש הרשות לאיסור הלבנת הון, השיב לדברים: "הקיטורים שלך, כספי, דומים לקיטורים שלי בעודי עומד בתורים בשדה התעופה. נכון שיש מחיר של טפסים וטרטור, אך ברור גם שיש ניצול לרעה של המערכות וברור גם כי יש לנסות למגר את התופעה הנוראית".
ערובה להשקעות זרות
לדברי עו"ד שפר, "ראוי לחבק סטנדרטים בינלאומיים, משום שבתמונת המאקרו – זה הדבר שמושך את הכסף הגדול. ייתכן שנצטרך לאבד לקוח כזה או אחר אך לבסוף שלטון החוק הוא שמושך את הכסף הגדול מכיוון שאנו מדינת חוק. הבנקים בישראל לא מלבינים הון וזה מה שיבטיח את המשך שגשוגנו. פרקליטות עצמאית שמפעילה שיקול דעת היא ערובה לכך שישקיעו פה".
בפאנל בהנחיית עו"ד ז'ק חן השתתפו גם שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב גלעד נויטל, עו"ד שמעון דולן ממשרד דולן, דמארי מתתיהו וראש תחום פלילי בפרקליטות המדינה עו"ד ד"ר מאור אבן חן.
השופט גלעד נויטל אמר כי "שמעתי טענות רבות נגד החוק ונגד היישום והאכיפה שלו. כשקראתי את הפסיקה לא התרשמתי כך. הסוגיות שבאו לידי דיון ושדרשו ליבון הן סוגיות שכל אדם סביר וכל עו"ד היה אומר – זו הלבנת הון". השופט נויטל דחה את הטענות בדבר הקושי הפרקטי שביישום החוק ואמר "אז מה אם צריך למלא טופס כפקיד בנק? מה יש? מישהו פה יחלוק שאם באמת יש גלגול של כספים רבים, לא צריך להילחם בזה?". את החשיבות שביישום החוק הדגים השופט באמצעות שורה של פסקי דין שבהם תוארה התופעה במלוא חומרתה ונפסקו בהם עונשי מאסר ממושכים. בין היתר, סיפר השופט נויטל על תיק של הימורים חמורים שהתנהל בפניו במסגרת גישור פלילי: " הסניגורים התווכחו בפני על עונש המאסר שיש להטיל על הנאשמים שהם בעצמם מייצגים. השאלה הייתה רק כמה. אז מה לעשות? לא להתעסק עם זה? לא ליישם את החוק?".
הכספים זורמים לארגוני הפשע
ראש תחום פלילי בפרקליטות המדינה, עו"ד ד"ר מאור אבן חן, אמר כי בניגוד לרושם שנוצר, ישנם עשרות תיקים שמתנהלים בעבירות החמורות, והדגים באמצעות שתי פרשיות שבמסגרתן נגזרו עונשי מאסר של מספר שנים. "אחת התופעות הברורות היא שהכספים מגיעים בסופו של דבר לארגוני פשע. ארגון פשע עולה הרבה – הוא מוציא מאות אלפי שקלים בחודש. כאשר המשפחה הבינה שכל הרכוש עלול ללכת לאיבוד אז קמה צעקה", אמר עו"ד אבן חן.
עו"ד שמעון דולן התייחס לפרשיית הדסק הרוסי כחלק מפרשיית הלבנת ההון בבנק הפועלים שבה ייצג את אחד הנאשמים, תיק שבמסגרתו ספגה הפרקליטות ביקורת חסרת תקדים בחומרתה עקב התנהלותה. "מדובר בכתב אישום שהוגש נגד פקיד בנק, כאשר הפרקליטות לא טענה שמדובר בכספים לא חוקיים. חיפשנו את עבירת המקור ולא מצאנו אותה".
