המקרה של העיתונאית ספיר ניסני החשודה כי שפכה שמן רותח על אמה מעלה שאלה משפטית מעניינת - מה יעלה בגורלו של התיק באם חלילה מצבה של האם יחמיר עד כדי מותה?
העיתונאית ספיר ניסני חשודה בגרימת חבלה חמורה לאמה, כאשר שפכה עליה סיר ובו שמן רותח. מן הפרטים שפורסמו מתוך חומר החקירה עולה כי המניע לכך הוא, ככל הנראה, מערכות יחסים עכורות בין הדמויות השונות בתוך המשפחה.
האם מאושפזת מאז הפגיעה כשהיא מורדמת ומונשמת, לאחר שעברה כ- 6 ניתוחים להצלת חייה. משטרת ישראל החשידה בתחילה את העיתונאית בניסיון לרצוח את האם, אולם החשד בהארכת המעצר האחרונה שונה לגרימת חבלה ורשלנות בלבד, והחשודה אף שוחררה למעצר בית. כתב אישום כנגדה טרם הוגש.
סנגורה של ניסני, עו"ד גיא עין צבי טען בשמה כי מדובר בתאונה מצערת, וכי לא הייתה לה כל כוונה לפגוע באמה. בדיון הארכת המעצר ציין החוקר כי החשודה טוענת שמעדה על שואב האבק הרובוטי וכך נשפך סיר השמן על אמה.
השאלה המשפטית המרתקת העולה מן הדברים היא מה דינו של תיק זה באם באופן טראגי יסתיימו חייה של האם? מה יעלה בגורלה של ניסני?
הדיון המשפטי בסוגיה זו פשוט לכאורה, ומסתיים בגדרו של סעיף 5 לחסד"פ, התשמ"ב – 1982, אשר עוסק בסיכון כפול וקובע חריג המתייחס למעשים שגרמו למותו של אדם. האמנם? ואולי גדרו של הסעיף רק פותח את הדיון?
במקרה של ניסני לא תחול דוקטרינת הסיכון הכפול
מהו סיכון כפול? ברישא לסעיף 5 לחסד"פ, התשמ"ב- 1982, קבע המחוקק כי אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע בגינו פעמיים. רצון המחוקק היה לתת מסגרת דיונית מוגדרת התוחמת את גדר ההתדיינות שבין הצדדים, ומציבה גבולות משפטיים ולשמור על זכויות הנאשם.
המקרה של העיתונאית ספיר ניסני אינו נמנה בגדר המוזכר בסעיף עת ביקש המחוקק להחריג באופן מפורש מקרי מוות, וקבע בהמשכו של סעיף 5 לחסד"פ: ..." אולם אם גרם המעשה למותו של אדם דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בעבירה אחרת שבאותו מעשה".
המחוקק ביקש ליצוק גבולות ברורים לעניין האופן שבו תוכל המאשימה להעמיד נאשם לדין בגין מעשיו.
בעניין זה ראוי לציין כי דוקטרינת "הסיכון הכפול" היא למעשה המקבילה "הפלילית" לדוקטרינת השתק הפלוגתא/ השתק עילה מהמשפט האזרחי. על אלו סוגי מעשים תחול דוקטרינת הסיכון הכפול, ומתי? בית המשפט העליון דן פעמים רבות בדוקטרינת הסיכון הכפול, או כדברי כבוד השופט רובינשטיין "השתק הפלוגתא בפלילים". כאשר בית המשפט נדרש ליצוק תוכן והלכות ברורות לעניין האופן שבו תיושם דוקטרינה זו במסגרת הליכים פליליים. הכלת הדוקטרינה בהליך פלילי באופן גורף מעמידה בהתנגשות של ממש ערכים סותרים בין הנאשם לבין המאשימה.
ברע"פ 797/07 יצחק כהן נ' מדינת ישראל, דן בית המשפט העליון בדוקטרינה זו, כאשר בית המשפט מציב לעצמו מספר שאלות שונות ביחס לדוקטרינת הסיכון הכפול, כללי ותנאי הכלתה, והפרשנות הראויה לסעיף 5 לחסד"פ.
כך למשל גורס בית המשפט העליון כי דוקטרינת הסיכון הכפול לא תחול עת מדובר על עבירה נמשכת שבמסגרתה יש "אירוע מנתק" המבדיל בין מעשה למעשה במסגרת העבירה הנמשכת ואז יש בידי המאשימה כדי לשוב ולהעמיד לדין בגין אותו מעשה.
כאשר מדובר בעבירה נמשכת ללא יסוד עובדתי המנתק מעשה אחד ממשנהו נדמה כי המאשימה תתקל בקושי ממשי להוכיח כי עסקינן בעבירה נמשכת. לעניין זה קבע בית המשפט העליון כי די בביצוע אותה עבירה נמשכת בתקופות שונות כדי לסכל את דוקטרינת הסיכון הכפול ולהעמיד נאשם לדין בגדר מעשה אחד נמשך.
עוד קובע בית המשפט העליון הבדלים ברורים בין תחולת הדוקטרינה בהליך הפלילי לאזרחי תוך עמידה על הרציונאל ותכלית הדוקטרינה בכל הליך לרבות ההבדלים ביניהם.
חרף העובדה כי דוקטרינת הסיכון הכפול הינה המקבילה הפלילית של השתק פלוגתא שהינה "אחותה" האזרחית, קיים שוני מהותי מובנה באופן שבו יחיל בית המשפט את הדוקטרינה בכל הליך.
מלשון סעיף 5 עולה ברחל בתך הקטנה כי המחוקק מחריג באופן גורף את הכלת הדוקטרינה ככל שתוצאת המעשה (יהא אשר יהא) הביאה בסופו של יום למותו של אדם. לפיכך אין מנוס מהקביעה כי ככל שמעשיה של ספיר ניסני יביאו בסופו של יום חלילה למותה של אימה, הרי שהגנת הדוקטרינה לא תעמוד לזכותה והיא עלולה להיחשף לסיכון משפטי כפול.
עניין משפטי בעל נסיבות דומות מאוד עלה בע"פ 10049/08 ראטב אבו עצא נ' מ"י בעניינו של השוטר שלומי אסולין ז"ל, אשר נדקר בעורפו במהלך פעילות מבצעית, דקירה אשר לא הביאה למותו באופן מידי, אלא שמותו נקבע רק בשלב ערעור הנאשם על הרשעתו. בשלב זה ונוכח הגשת כתב אישום מחודש המייחס למערער בע"פ 10049/08, עבירת רצח, העלתה המדינה טענה כי יש לדחות את הערעור נוכח ההליך החדש, טענה אשר נדחתה על ידי בית המשפט העליון שקבע כי יש לדון בערעור במנותק מההליך המשפטי החדש נוכח מותו של אסולין ז"ל.
הכותב, עו"ד דוד בן ישי, ממשרד עורכי הדין אלעד- בן ישי ושות', עוסק בתחום המשפט הפלילי
