"איי.די.איי. חברה לביטוח" תשלם לבעל עסק לממכר ביגוד סך של 126,885 שקלים בגין פריצה לחנות שבבעלותו לאחר שהחברה לא עמדה בנטל להוכיח כי לא התרחש אירוע פריצה וכי מדובר במרמה של בעל העסק כדי לקבל תגמולי ביטוח שלא כדין
בית משפט השלום בהרצליה קבע כי על "איי.די.איי. חברה לביטוח" לשלם למבוטח, שאול בנזש, סך של 126,885 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות פריצה לבית העסק בבעלותו, חנות לממכר ביגוד בת"א ואשר יוצג בהליך על ידי עו"ד שגית צוברי. בית המשפט קבע כי המבטחת, אשר יוצגה על ידי עו"ד אמיר עזר, לא עמדה בנטל להוכיח כי לא התרחש אירוע פריצה וכי מדובר במרמה של בעל העסק כדי לקבל תגמולי ביטוח שלא כדין. בנזש הבעלים של עסק לממכר ביגוד המנוהל מהחנות ששטחה כ-70-60 מ"ר בקומת קרקע של מבנה בן שתי קומות. בחנות הותקנה מערכת אזעקה. הנתבעת ביטחה את החנות (להלן- המבטחת). לטענת בנזש, אלמונים פרצו לחנות וגנבו ממנה מלאי בשווי של 347,952 ₪, וכן ציוד נוסף, מכונת גזירה ומחשב נייד בשווי 20,000 ₪ נוספים. במהלך הפריצה הפורצים גברו על המנעולים שנעלו את תריס הגלילה של דלת הכניסה לחנות; הם נטרלו את מערכת האזעקה בחנות, תוך כדי שהם תולשים חיווט מלוח המקשים, וכן פתחו את רכזת האזעקה ומשכו חיווט של הצופר הפנימי. המנעולים לא נמצאו במקום. המבטחת דחתה את דרישת בנזש לקבלת תגמולי ביטוח וזאת בהסתמך על חוות דעתו של שמאי לפיה בין היתר, בפרק הזמן שמהפריצה לחנות ועד הגעת נציגי המוקד לא ניתן היה לרוקן את החנות מהטובין שהיו בה ומשום שלא נמצאו סימני אלימות על גבי דלת הכניסה לחנות. בנסיבות אלו הגיש בנזש את תביעתו כנגד המבטחת אותה העמיד על סך של 330,799 ₪, זאת בשים לב למלאי שנגנב בסך של 347,952 ₪ ו-עשרים אלף ₪ נוספים שווי מכונת הגזירה והמחשב הנייד, בשים לב לתקרת הכיסוי הביטוחי שעמדה על סך של 250,000 ₪, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית וסך נוסף של 10,000 ₪ בגין עגמת נפש.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המבטחת טענה כי לא היו בחנות סימני פריצה ועל כן אין מדובר ב"מקרה ביטוח" כהגדרתו בפוליסה, היינו, אובדן או נזק לתכולת המבוטחת במקום המבוטח, שנגרם על ידי פריצה, כשפריצה מוגדרת כ"גניבת רכוש מתוך בנייני העסק, ואשר בוצעה תוך חדירה או פריצה באלימות וכוח לתוך המקום המבוטח תוך השארת סימנים גלויים לעין לכך". במקרה זה, לא נותרו כל סימנים, המנעולים לא נמצאו במקום ולא נותר סימן על הדלת לפיו המנעולים רותכו ו/או נשברו ו/או נוסרו. עוד נטען כי בדיקת מומחים מטעמה העלתה כי האירוע כפי שדווח והיקף הרכוש שנגנב לא אירע בפועל. נטען כי מדובר בניסיון לקבלת תגמולי ביטוח במרמה ומטעם זה דין התביעה להידחות.
כב' השופט א' סלע קבע כי דין התביעה התקבל. המבטחת טענה כי בנזש לא הוכיח את קרות מקרה הביטוח. ברם, כך נקבע, נדמה כי לא יכולה להיות מחלוקת של ממש כי בחנות התבצעה גניבה. לא עדותו של בנזש בלבד תומכת בכך, שכן כאמור, הדיווח הראשוני נעשה על ידי נציג המוקד שהגיע למקום בשל קריאת אזעקה. הוא זה אשר הבחין בכך והזעיק את אחי בנזש. מה גם, שהמבטחת עצמה לא חלקה במכתב הדחייה שלה על כך שנגנב רכוש מהחנות, כל שנטען היה כי "אין מדובר באירוע פריצה כי אם בכלל בגניבה". ההלכה היא כי הודעת דחייה אמורה לסכם את כל נימוקי הדחייה וזאת נוכח הנחיית המפקח על הביטוח, כי על מבטחת לפרט בפני תובע את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה, ואם לא עשתה כן – לא תוכל להעלות נימוקים נוספים לדחייה במועד מאוחר יותר, למעט בנסיבות מיוחדות. למעשה, גם בכתב הגנתה המתוקן המבטחת לא הכחישה את האירוע ואך טענה כי מבדיקת המומחים מטעמה עולה כי לא היו קיימים במקום סימני פריצה, וכי אין מדובר במקרה ביטוח כמוגדר בפוליסה. המבטחת העלתה אפשרות כי האח, המחזיק במפתחות החנות, הוא זה אשר הוציא את המלאי מהחנות וביים את הפריצה. ואולם, לא זו בלבד שמכתב הדחייה אינו מייחס ביום פריצה, אלא שככל שהמבטחת ביקשה להוכיח טענה זו, היה עליה לזמן את האח לעדות ולמצער להניח תשתית כלשהי להוכחת אשמה חמורה זו. נקבע אפוא, כי עלה בידי בנזש לעמוד בנטל המוטל עליו להוכיח את קרות מקרה הביטוח.
בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי המנעולים שנעלו את החנות נעלמו מהמקום, והעדר סימנים לפריצת המנעולים, אין בהם כדי להעיד על כך שלא הייתה פריצה, אלא אך על ביצועה בתחכום. יש לציין כי מלבד העלמות המנעולים שנפרצו, נתגלו גם סימני חבלה במערכת האזעקה בחנות הן על ידי השמאי מטעם המבטחת אשר הגיע לחנות ביום ראשון שלמחרת גילוי הפריצה והן כעולה מחוות דעתו של המומחה מטעם המבטחת. מכאן ברי כי קיימים סימני כוח ואלימות תוך השארת סימנים גלויים לעין. למעשה, כך נקבע, די באמור כדי לקבוע כי בנזש עמד בנטל להוכיח קיומו של "מקרה ביטוח", לאמור אירוע פריצה. נקבע כי המבטחת לא עמדה בנטל להוכיח כי לא התרחש אירוע פריצה וכי מדובר במרמה של בנזש לקבלת תגמולי ביטוח שלא כדין. כאמור, מדובר באירוע פריצה כהגדרתו בפוליסה ועל כן המבטחת חבה בתשלום תגמולי ביטוח. בסופו של דבר התביעה נתקבלה. ועל החברה המבטחת לשלם לבנזש סך של 126,885 ₪ נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק והוצאות בנזש ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 45,000 ₪.
