חדשות

ביהמ"ש העליון קבע אתמול כי הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון בצורה עמוקה ואינו חוקתי: "הגיע השעה כי גם הציבור החרדי ישכיל להבין כי יש לו חלק בקביעת גורלה של מדינת ישראל". יאיר לפיד: "היום התחלנו לסובב את ההגה של הספינה לכיוון של שפיות וערכים".

החלטת בג"צ לבטל את הסדר הגיוס שפטר תלמידי ישיבות משירות צבאי מעוררת סערה בקרב הציבור החרדי. כותרת היום של העיתון החרדי הפלס הכריזה "מלחמה ללא פשרות", ואילו ביתד נאמן קראו "בג"צ נגד עולם התורה". ראשי המפלגות החרדיות הודיעו על כינוס חירום של ישיבה משותפת לשתי המפלגות – יהדות התורה וש"ס, שלאחריה יקיימו ראשי הסיעות אריה דרעי, יעקב ליצמן ומשה גפני דיון פנימי. השר אריה דרעי מסר כי "בני הישיבות ימשיכו לשקוד על תלמודם בבחינת שבט לוי, ולהגן בזכויותיהם על תושבי הארץ. נפעל בכל כוחנו לתיקון החוק שיאפשר את המשך ההסדר הקיים".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לצד המתנגדים והמבקרים, רבים בירכו על פסק הדין בנושא השוויון בנטל, ששם סוף להסדר הפוגע בשוויון. יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ומי שעמד בראש הוועדה לקידום השוויון בנטל בכנסת ה-18, אמר כי "לבג"ץ, כמו לכל בית משפט במדינה דמוקרטית לא היה מנוס מאשר להחזיר את החוק המפלה לכנסת, על מנת שתכונן הסדר צודק יותר. החוק הנוכחי ריק מתוכן וממהות. לא רק שהמדינה לא עומדת ביעד המינימלי של גיוס חרדים שהיא קבעה בעצמה, אלא שגם אין מראית עין של ניסיון להביא להגברה משמעותית בגיוס החרדים. במקום לתקוף את בג"ץ, הגיע הזמן שהפוליטיקאים יפשילו שרוולים ויחוקקו חוק ראוי ואפקטיבי שיגביר את השוויון ויענה על צרכי הצבא. חוק שיתבסס על תמריצים כלכליים ויכלול רפורמה עמוקה במסגרות השירות האזרחי, אשר בניגוד לצה"ל, אינן קרובות לעמוד ביעדי האיוש שלהן".

בתנועה לאיכות השלטון אמרו אתמול כי "בית המשפט אמר את דברו בצורה הנחרצת ביותר, כאשר קבע פה אחד כי התיקונים לחוק – גם אלו שהוסיפה מפלגת יש עתיד בשעתו, וגם אלו שתוקנו אחריה, פוגעים בשוויון, וברוב מוחץ של 8 שופטים קבע שהם לא יכולים לעמוד במבחנים החוקתיים. ובוודאי בשעה שבה הנתונים הסטטיסטיים הוכיחו מעל לכל ספק כי שני החוקים רק פגעו בהליך המבורך של גיוס בני הישיבות שהחל עם ביטול חוק טל. כמי שנאבקת למען שוויון אמיתי בנטל מזה 17 שנים, מקווה התנועה למען איכות השלטון כי פסק הדין ייפול על אזניים קשובות, וכי סוף סוף יופעל חוק הגיוס באופן שווה על כלל אזרחי מדינת ישראל, וללא אפליה בין אדם לאדם ובין דם לדם. זוהי עת כבוד לבית המשפט הישראלי וזוהי שעתו הגדולה של המחוקק הישראלי, ומבחן גדול לכנסת. אנו קוראים לחברי הכנסת לשים את ערך השוויון ואת הזכות לחיים בראש מעייניהם, ולקבוע חוק אחד לכולם, גיוס אחד לכולם, שוויון לכולם".

יו"ר מפלגת יש עתיד יאיר לפיד אמר כי "הערכים ניצחו היום, רוח צה"ל ניצחה היום, החיילים שלנו ניצחו היום. התברר שאפשר אחרת. היום התחלנו לסובב את ההגה של הספינה לכיוון של שפיות וערכים. בשביל זה באנו לפוליטיקה. גיוס לכולם. עבודה לכולם". יו"ר מרצ זהבה גלאון ציינה מנגד כי "הממשלה הקודמת התפארה שהיא פתרה את גיוס החרדים, אבל השופטים הסתכלו על הנתונים וראו שהחוק גרם דווקא לירידה בקצב גיוס החרדים. עבדו עלינו בעיניים. לממשלה אז היתה את החוצפה לכנות את ההסדר הזה 'חוק השוויון בנטל', לא פחות. ב'יש עתיד' עד היום מתגאים בחוק באתר שלהם. זה לא הפריע ליאיר לפיד להצטרף לעתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד החוק. בסך הכל עברו שלוש שנים מאז שהוא חגג עליו. זה מספיק זמן עבורו כדי לשנות כיוון ב-180 מעלות". גלאון הוסיפה כי "אני יודעת שהרבה מאוד צעירים חרדים חוששים שהגיוס יקרע אותם מעולמם. אני מבינה את זה. אבל הפתרון לא יכול להיות המשך האפליה. אין שום סיבה שצעירים חילונים יקרעו את עצמם שלוש שנים בצבא וחרדים יזכו לפטור כמעט גורף. לא רק לחרדים יש מצפון. והאמת היא שכפיית גיוס חרדים היא לא פתרון טוב. ישראל זקוקה לחוק שירות ממלכתי שוויוני שיחול על כל אזרח ואזרחית. חילונים, חרדים, יהודים, ערבים. חוק שיאפשר חלופה אזרחית לשירות צבאי ויאפשר לכל אזרח ואזרחית לשרת את המדינה בהתאם לצו מצפונו ובקהילה שלו".

שקט תעשייתי, ללא תקווה לשינוי

בית המשפט העליון קבע אתמול בהרכב מורחב של שמונה מתוך תשעה שופטים כי הסדר הגיוס החדש, שנקבע לאחר ביטול חוק טל, פוגע בשוויון בצורה עמוקה, באופן המקים פגיעה בזכות החוקתית לכבוד האדם. השופטים הבהירו כי החוק אינו מידתי ואינו חוקתי ועל כן דינו להתבטל, אך בטלותו של ההסדר תיכנס לתוקף רק בעוד שנה על מנת לאפשר היערכות לקראת ההשלכות הכרוכות בכך.

הנשיאה מרים נאור ציינה כי ההסדר הנוכחי לוקה בחלק ניכר מהפגמים האינהרנטיים שמהם סבל הסדר הגיוס הקודם, אשר הובילו לקביעה כי הוא אינו חוקתי. מבין הכשלים הרבים הקיימים התמקדה הנשיאה בשניים: האחד, העובדה שבשש השנים הראשונות להפעלתו הסדר הגיוס החדש הוא וולונטרי לחלוטין ונעדר סנקציות, והעובדה שבשלוש השנים שלאחר מכן, שבהן לכאורה קיים אלמנט מחייב בהסדר, יישומו של החוק הוכפף במידה רבה לשיקול דעתו של שר הביטחון. הפגם השני, שהוא בעיניה הכשל החמור ביותר, נעוץ בזמניות ההסדר, אשר אמור לפקוע בשנת 2023 מבלי שנקבע בחוק כל הסדר חלופי. נוכח האמור, סברה נאור, הסדר הגיוס החדש מבטיח אולי "שקט תעשייתי" בטווח הקרוב, אך אחרי כל שנות ההתדיינות המשפטית, למרבה הצער אין בו להביא לתקווה לשינוי מהותי במצב.

הנשיאה בחנה גם את הנתונים המספריים שהוצגו בעניין הסדר הגיוס החדש וקבעה כי גם במבחן התוצאה אין התאמה מספקת בין ההסדר לבין התכלית של צמצום אי-השוויון בחלוקת נטל השירות הצבאי.

"מצב מייאש"

המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין הצטרף להכרעה וציין כי מדובר במצב שיש בו ייאוש. רובינשטיין סקר בחוות דעתו את הצורך המשפטי והמוסרי שבנשיאה בעול השירות בצה"ל על ידי אוכלוסיית בני הישיבות, ומתח ביקורת על ההסדר הנוכחי. רובינשטיין הדגיש כי כדי שההסכמה הנטענת של המנהיגים הרוחניים של הציבור החרדי, לשירות בצה"ל למי שאין תורתו אומנותו, תחלחל לבחורי הישיבות, יש צורך לתת לה ביטוי ומסרים מפיהם שיציגו את השירות בצה"ל כצורך לאומי-בטחוני.

למסקנת הרוב הצטרפו גם השופטים חנן מלצר ואסתר חיות, אשר ציינה כי היא אינה משלה את עצמה שהחלטה שיפוטית היא לבדה יש בכוחה לפתור סוגיה חברתית רגישה, מורכבת ורבת פנים זו. אולם, היא סבורה כי "משהופקד בית המשפט על הגנת זכויות אדם ועל שמירת שלטון החוק, ומשיש בידיו כלים משפטיים-ערכיים לממש את תפקידו זה, בין היתר, בדרך של ביקורת שיפוטית מחויב בית המשפט למלא אותו בלא שמידת ההשפעה המעטה או המרובה של פסיקתו תרפה את ידיו".

בדעת מיעוט סבר השופט נעם סולברג כי יש לדחות את העתירות, שכן טרם בשלה העת להגיע למסקנה חד משמעית לפיה הסדר הגיוס אינו חוקתי ודינו להבטל. לדעת סולברג, עוד לא הגיעה השעה לעשות שימוש ב"נשק יום הדין" – ביטול פסיקתי של חוק שנתקבל בחקיקה ראשית של הכנסת. השופט סולברג ציין כי התבוננות בהסדר כמכלול מלמדת כי אין מדובר בהסדר חסר שיניים אלא בהסדר מהודק יותר מקודמו. בהקשר זה הדגיש סולברג כי בניגוד לחוק טל, יישומו של ההסדר החדש אינו תלוי באופן בלעדי במידת הרצון של הרשות המבצעת, שכן יעד הגיוס המינימלי נקבע בהסדר ראשוני על ידי הרשות המחוקקת, וממנו ניתן רק לעלות.

בג"ץ 1877/14