האם אפשר לקבל פיצוי גם אם לא נגרם כל נזק? האם בית המשפט מוגבל לפסיקת פיצוי כספי בלבד? והאם ניתן לתבוע אדם שאמר דברי לשון הרע לנפגע מבלי שאף אחד אחר שמע אותו? עו"ד ורד כהן ועו"ד רענן בר און מפריכים את המיתוסים השגויים
עשרה מיתוסים נפוצים ושגויים רווחים בציבור
בתחום לשון הרע:
1. אם פרסמו
עליך לשון הרע ולא נגרם לך נזק – אין מה לעשות.
לא נכון. מאז שתוקן חוק איסור לשון הרע, ניתן
לקבל פיצוי בגין כל דבר לשון הרע שפורסם, גם ללא הוכחת נזק כלשהו. מדובר בפיצוי
בסך של 50 אלף שקל (קרן) גם ללא הוכחת כל נזק. יתרה מכך, אם הוכח שהפרסום נעשה
בכוונה לפגוע – מוסמך בית המשפט להכפיל את סכום הפיצוי הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק,
והוא יעמוד על 100 אלף שקל, לכל פרסום, גם אם נגרם נזק כלשהו לקורבן כתוצאה
מהפרסום.
לקבלת
עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
2. קללות
וגידופים (כדוגמת "מטומטם", "אפס", "דפוק") לא
מהווים לשון הרע.
לא נכון. לא כל קללה תהווה אמנם פרסום לשון
הרע, אולם גידופים יכולים להיות הפרה ברורה של חוק איסור לשון הרע, שכן הם עלולים
להשפיל את מושא הפרסום בעיני הבריות ולעשותם לבוז וללעג, במיוחד בנסיבות שבהם
נאמרו. כך, למשל, במקרה של פעיל אחת המפלגות שצעק על אחר "אתה אפס",
"אתה פוגע בנשים זקנות" – חוייב הלה בתשלום פיצויים.
3. אם הדברים
שפורסמו היו אמת – אין בהם לשון הרע.
לא נכון. לשון הרע מוגדר כדבר שפרסומו עלול
להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל
מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם
משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום
מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. תנאים אלה יכולים להתקיים בפרסום
גם אם הדברים שפורסמו היו אמת. עם זאת, למפרסם עשויה לעמוד הגנת ה"אמת
בפרסום", אם יוכח כי מעבר לכך שהדבר היה אמת, היה בפרסום גם עניין ציבורי.
4. אי אפשר
לפרסם לשון הרע על חברה, אלא רק על אדם פרטי.
לא נכון. גם תאגיד (כדוגמת חברה, עמותה ועוד)
יכול להגיש תביעת לשון הרע, אם כי על תאגיד חלים הסדרים חוקיים ספציפיים.
5. פרסום לשון
הרע יכול להיעשות במילים בלבד.
לא נכון. פרסום לשון הרע יכול להיעשות לא רק
באמצעות מילים (בעל פה או בכתב) אלא גם באמצעות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל
אמצעי אחר.
6. אם פורסם
נגדי דבר לשון הרע, אפשר להגיש רק תביעה אזרחית
לא נכון. על פי החוק, לחוק קיימות שלוש
אפשרויות: הנפגע יכול להגיש תביעה אזרחית, המדינה יכולה להגיש כתב אישום, והאפשרות
השלישית: הנפגע עצמו יכול לנקוט בהליך פלילי נגד הפוגע, וזאת על ידי הגשת קובלנה
(הליך פלילי) לבית המשפט. בחוק הישראלי יש רשימה מצומצמת של עבירות שבהן רשאי נפגע
להגיש קובלנה (הליך פלילי), נגד הפוגע, בהן לשון הרע.
7. אם דברי
לשון הרע נאמרו רק לנפגע עצמו – עדיין אפשר לזכות בפיצוי
לא נכון. עוולת פרסום לשון הרע בהליך אזרחי קמה
רק אם דברי הבלע הגיעו (או היו יכולים להגיע) לאדם אחר – לפחות אדם אחד חוץ מהנפגע
עצמו. אם הגיעו לנפגע בלבד – אין הדבר מקים עילה. בהליך הפלילי, נדרש כי הפרסום יגיע
לשני אנשים לפחות זולת הנפגע.
8. הסעד היחיד
האפשרי בתביעות לשון הרע הוא קבלת פיצוי כספי
לא נכון. בנוסף לכל סעד (בהליך אזרחי) או גזר
דין (בהליך פלילי), רשאי בית משפט לצוות על איסור הפצה של עותקי הפרסום המכיל את
לשון הרע או על החרמתם, וכן לצוות על פרסום תיקון או הכחשה של דברי לשון הרע ועוד.
9. אם פורסם
לשון הרע על אדם שנפטר, אי אפשר לעשות דבר
לא נכון. בהתאם לחוק, לשון הרע על אדם שפורסמה
אחרי מותו דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או
לקובלנה, אלא רק להגשת כתב אישום בנסיבות מסוימות. החוק קובע, שהגשת כתב אישום בשל
פרסום לשון הרע על נפטר תיעשה רק אם ביקש זאת בן זוגו של המת או אחד מילדיו,
נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו. כך, בנסיבות מסויימות ניתן לפנות ליועץ המשפטי
לממשלה בבקשה לפתיחת הליך פלילי נגד מפרסם לשון הרע על הנפטר.
אם הנפגע נפטר בתוך 6 חודשים אחרי שפורסמו עליו
דברי לשון הרע, לפני שהספיק לנקוט בהליכים – רשאים בן זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא
השאיר בן זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להגיש תוך ששה חדשים לאחר מותו
תביעה או קובלנה בשל אותה לשון הרע.
אם הנפגע הספיק להגיש תביעה או קובלנה, אך נפטר
לפני סיום ההליכים, רשאים בן זוגו, ילדו או הורהו או אחיו כאמוור להודיע לבית
המשפט, בתוך 6 חודשים אחרי פטירתו, על רצונם להמשיך בתביעה או בקובלנה. אם כך עשו
– יבואו הם במקום התובע או הקובל.
10. אם פורסם באמצעי
התקשורת כי מתנהלת חקירה פלילית נגד אדם, אין חובה לדווח כאשר התיק נסגר.
לא נכון. אם פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה
פלילית נגד אדם, שהוגש נגדו כתב אישום או שהוא הורשע בעבירה, ולאחר מכן התקבלה
החלטה אחרת – לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום, לעכב הליכים, לזכות או לקבל את
הערעור, קיימת חובה על אמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, אם אותו אדם דרש
זאת בכתב, וזאת בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה. אם אמצעי התקשורת לא פעל כך,
למרות שקיבל דרישה בכתב מהנפגע, ניתן לתבוע ממנו פיצויים בגין הפרת חובתו זו.
עורכי הדין ורד כהן ורענן
בר און ממשרד בר און, כהן עורכי דין עוסקים בדיני משפחה, מקרקעין, דיני ביטוח
ונזיקין http://www.bar-oncohen.co.il/
