חדשות

שידוך בלתי ראוי? התובע, סטודנט מצטיין למשפטים וחשבונאות, נדחה בפעמים הראשונות שנרשם לאתר ולכן נרשם עם שמות פיקטיביים בעלי אוריינטציה אשכנזית מובהקת – והתקבל. האתר מנגד: 'המועמד נדחה בגלל שהמשרד בו עבד לא היה יוקרתי מספיק'. מה קבע בית המשפט?

בית משפט השלום דן בתביעתו של צעיר שניסה להירשם לאתר ההיכרויות "אלפא" העורך סינון מקדים לחבריו, אולם לטענתו נדחה אך בשל שם משפחתו המזרחי תוך אפליה אסורה. נקבע, כי חוק איסור האפליה במוצרים ושירותים אמנם חל על פעילותו של האתר, אולם בנסיבות העניין לא מתקיימות החזקות הקבועות בחוק המעבירות את הנטל לאתר להוכיח שלא הפלה, והתובע לא עמד בנטל שהוטל עליו להוכיח כי הופלה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובע, דניאל סיסו, הוא סטודנט מצטיין לשעבר בתכנית המשולבת למשפטים ולחשבונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר לימודיו התמחה סיסו במשרד עורכי דין והיה מיועד להתמחות בחשבונאות במשרד "דלויט" הנחשב. בינואר 2016 נרשם סיסו לאתר ההיכרויות "אלפא" ובמסגרת זו פירט בשאלון המקוון את פרטי השכלתו, את הרקע המקצועי שלו ואת פרטיו האישיים. מדובר באתר המיועד, כך לפי הגדרתו, ל"אקדמאים וקרייריסטים" והוא מאופיין ומשווק ככזה העורך סינון לנרשמים על מנת להבטיח כי המשתמשים בו עומדים באמות מידה מסוימות ועל כן הם מהווים "שידוך ראוי".

ימים ספורים לאחר הרשמתו קיבל התובע הודעה ממערכת האתר שבה נמסר לו כי מועמדותו נדחתה, אך הוצע לו לשוב ולהגיש מועמדות לאתר "בתפקידו הבא". לפיכך, לאחר שסיים את לימודיו האקדמיים והחל את ההתמחות במשפטים, הגיש התובע את מועמדותו לחברות באתר פעם נוספת אלא שגם הפעם נדחה.

מאחר שבמקביל לדחיית מועמדותו התקבלו לאתר שני חברים קרובים שלו, החל התובע לטענתו לחשוד כי פסילתו נובעת ממניעים שאינם ענייניים. על כן נרשם לאתר בשם הבדוי "עמרי רובינשטיין", אשר פרטיו האישיים זהים לפרטיו שלו למעט השם, מוסד הלימודים שהפך לאוניברסיטת ת"א ומקום ההתמחות – שהפך למשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'. המועמד הפיקטיבי רובינשטיין אכן התקבל לחברות באתר ולכן החליט התובע, לצורך אישוש תוצאות ה"ניסוי" הראשון, להירשם פעם נוספת לאתר בשם הבדוי "דניאל גרינברג". הפעם ציין התובע את מוסד לימודיו הנכון, האוניברסיטה העברית בירושלים, אך עדיין ציין כי הוא מועסק כמתמחה במשרד גורניצקי. ביתר הפרמטרים שסומנו, קרי – רמת הכנסה, ותק בתפקיד ומקום מגורים לא היה כל שינוי בין שלוש המועמדויות. גם הפעם התקבלה מועמדותו של "דניאל גרינברג" לחברות באתר על סמך נתוניו.

על יסוד ניסויים אלה, הגיש התובע תביעה לבית משפט השלום בת"א, בה טען כי הופלה בקבלה לאתר על רקע שם משפחתו, "סיסו", שלטענתו הוא שם משפחה מזרחי מובהק. זאת, בעוד ששני המועמדים הפיקטיביים – רובינשטיין וגרינברג – שנתוניהם לטענתו זהים לשלו – התקבלו ללא קושי. את התביעה, בה יוצג ע"י עו"ד פרופ' יפעת ביטון ועו"ד אפרת פודם, ביסס התובע על חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. מפעילת האתר, חברת "אינטרמץ'" בע"מ, טענה מנגד כי ככלל אין היא מקבלת לחברות באתר סטודנטים ואף לא מתמחים במשפטים, למעט מתמחים המועסקים בעשרת המשרדים הגדולים. על כן, תלתה הנתבעת את דחיית מועמדותו של התובע האמיתי ואישור מועמדותם של המועמדים הפיקטיביים לא בשינוי השם, אלא בשינוי המשרד שבו הוא מועסק.

השופט עמית יריב דחה את התביעה וקבע כי חוק איסור האפליה אמנם חל על הנתבעת, אולם התובע לא עמד בנטל להוכיח כי הופלה לרעה. נקבע, כי את השירות הניתן במסגרת האתר ניתן לשייך הן לרכיב ה"תרבות" והן לרכיב ה"בידור" בהגדרה שבחוק, ובוודאי שאין טעם מניח את הדעת להוציא את האתר מתחולת החוק. עם זאת, לא מתקיימות בנסיבות העניין החזקות הקבועות בחוק, שבהתקיימן עובר הנטל לנתבע להוכיח כי לא הפלה. כך, נדחתה טענת התובע כי הדרישה שהוצגה לו למסור את שמו במסגרת ההרשמה היא בבחינת "בירור פרטים הנוגעים לעילות ההפליה", שכן לדעת בית המשפט מדובר בגישה קיצונית ובלתי סבירה. לדברי השופט, כמעט כל אינטראקציה בינאישית כוללת, בשלב כזה או אחר, את מסירת שמו של האדם והטענה כי דרישה למסור את השם, המהווה חלק אינטגרלי מזהותו של האדם – מהווה "בירור פרטים על עילת האפליה" היא טענה כה מופרכת, עד שיש קושי להתמודד עמה. עוד נקבע כי לא מתקיימת החזקה לפיה נותן השירות לא סירב "באותן נסיבות" למי שאינם נמנים עם הקבוצה המופלית. לדעת השופט, כאשר מקום העבודה הוא אחד התבחינים לקבלת החלטה, ברי כי כשיש שוני במקום העבודה אין מדובר במתן השירות "באותן נסיבות" ועל כן תוצאה שונה בהתאם לנתון שהוזן היא סבירה.

לאור דחיית החזקות, הנטל להוכיח את קיומה של אפליה נותר מוטל על כתפי התובע אלא שלדעת בית המשפט הוא לא עמד בנטל זה. צוין, כי התובע הציג בתצהירו שורה של מקרים שבהם, לשיטתו, התקבלו מועמדים שהם סטודנטים, אלא שהנתבעת התייחסה לכל אחד ואחד מן המקרים האמורים והציגה ראיות המלמדות כי ביחס לכל אחד מהם היה טעם מיוחד לקבלתו לאתר. יתרה מכך, מתוך 18 החברים באתר שהזכיר התובע, שמונה נושאים שם משפחה שהוא מזרחי במובהק. משכך, העובדה שהתקבלו מועמדים הנושאים שם משפחה מזרחי חרף היותם סטודנטים יש בה כדי לסתור את הטענה שהועלתה. כמו כן, התובע לא הוכיח כי ההתרשלות הנטענת בבחינת פרטי מועמדותו נעוצה בהטיה על רקע מוצא עדתי.

בטרם סיום ציין השופט יריב כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שיש בחברה הישראלית מי שמפלה, מי שמופלה ומי שטרם הפנימו את העובדה שצעיר שנכנס ל"חברת הבוגרים" בשנת 2017 איננו "מזרחי" או "אשכנזי", כי אם ישראלי. "המאבק למניעת הפליה הוא מאבק ראוי ונכון, אלא שבמקרה זה הוא הופנה אל הכתובת הלא-נכונה", סיים השופט. עם זאת, מאחר שהתביעה העלתה נושא הראוי לבירור, לא פסק בית המשפט הוצאות לטובת הנתבעת.

תא"מ 5549-05-17