שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > קמפיין מימון המונים מבקש לסייע לקורבנות האלימות המינית מצד המדינה

חדשות

קמפיין מימון המונים מבקש לסייע לקורבנות האלימות המינית מצד המדינה, צילום: אילוסטרציה. צילום: istock
קמפיין מימון המונים מבקש לסייע לקורבנות האלימות המינית מצד המדינה
25/09/2017, מיה אפשטיין

הטרדות מיניות ואלימות כלפי נשים הפכו בשנים האחרונות לתופעה רווחת, אך מה קורה כאשר אלו מתרחשות בחדרי חקירה של השב"כ או המשטרה? קמפיין מימון המונים של הוועד הציבורי נגד עינויים מבקש להעניק סיוע משפטי וציבורי לנשים הנפגעות וליצור תרבות ממסדית נקיה מהתעמרות

הטרדות מיניות ואלימות כלפי נשים הפכו בשנים האחרונות לתופעות שהציבורי הישראלי אינו מוכן לחיות עמן. הטרדות שמתרחשות במועדונים או במקומות עבודה מעוררות מיד קול זעקה וסנקציות, אך מה קורה במקרים שבהם התופעות הללו מתרחשות בחדרי החקירה של השב"כ או המשטרה, או מופנות כלפי אסירות? במקרים האלו הסיפורים אינם זוכים להד ציבורי והנפגעות לא זוכות לצדק. הוועד הציבורי נגד עינויים יצא לאחרונה בקמפיין מימון המונים בו קרא לציבור לסייע בגיוס 50,000 שקל שישמשו בין היתר לליווי של הקורבנות, יידוע נשים לגבי זכויותיהן, ליווי משפטי מקצועי, הבאת התופעה לידיעת הציבור והתקשורת ושיתופי פעולה והכשרה של ארגוני נשים ועורכי דין לטיפול במקרים של אלימות במשמורת המדינה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

רוב הפרשיות אינן נמצאות בכלל בשיח מפאת הטיעון ה"ביטחוני" המקודש, אבל מה בין הטרדה מינית ושיקולי ביטחון? הוועד נגד עינויים מבקר אסירים ועצורים לפני ואחרי משפט ומתעד תלונות רבות על הפרות זכויות אדם והפרות חוק במהלך המעצר, החקירה והמאסר כאשר לרוב, אם כי לא תמיד, המתלוננים הם פלסטינים. בעשור האחרון הגיעו לוועד 115 נשים שהתלוננו על הפרות שונות בחקירות ומעצרים ו-51 גברים ונשים התלוננו לוועד על הטרדות מיניות בחקירות ובמעצרים. בשל הבושה והטאבו החברתי רק מעטות ומעטים בוחרים להתלונן, ויש יסוד להניח כי התופעה רחבה בהרבה.

בין השאר, נשים אלה התלוננו על הטרדות מיניות שכללו קללות, שימוש לרעה בחיפוש בעירום, איומים בעלי אופי מיני, ועוד. תלונות אלה, כמו כל התלונות שהוגשו נגד חוקרי שב"כ מאז 2001, נסגרו ללא חקירה פלילית. מקרה אחד כזה הוא סיפורה של אשה פלסטינית שנעצרה ב-2010, נחקרה ע"י השב"כ במשך 47 ימים תוך מניעת מפגש והתלוננה על הטרדה מינית ואיומים מיניים בחקירה שלה, כולל מגע ונשיקה לא רצויה. התלונה שלה נסגרה ללא חקירה פלילית ולאחר שיהוי משמעותי. כמו כן, למרות שהוגש ערר בנושא טרם התקבלה תשובה למרות שחלפו למעלה מ-18 חודשים - שיהוי שאינו נדיר. בנוסף, בשנה שעברה התקבל פסק דין בעתירה שהגיש הוועד לבג"צ באמצעות עו"ד מאיסא אבו-סלאח, בשם שש נשים שסבלו הטרדות, אלימות והשפלה בחקירות ותלונותיהן לא קיבלו מענה במשך יותר משנתיים.

במצב כזה של היעדר סנקציות, האלימות נגד נשים ממשיכה לשמש כלי ממוסד גם בידי המשטרה. דוגמה לכך הוא המקרה של ו' שנעצרה באזור חברון. כשעורך הדין מטעם הוועד ביקר אותה הוא הבחין בחבורות ושטפי דם על גופה ושמע ממנה תיאור מצמרר: לדבריה, הופשטה בחקירה, נערך עליה חיפוש משפיל בעירום ובמשך שעות היא ספגה סטירות, מכות באלה וקריאות גנאי מיניות.

חשוב לציין שההליכים המשפילים אינם שמורים רק לנשים שנעצרות או מגיעות לעימות עם אנשי כוחות הביטחון. במחקר שנערך בוועד לפני כשלוש שנים נמצא כי 24% מהנשים שהגיעו לבקר בן משפחה בכלא נחשפו אף הן להטרדה מילולית או מינית ו-68% חוו חיפוש בעירום באופן לא מכבד. מלבד זאת, 83% מהן לא קיבלו די זמן כדי לכסות מחדש את שיערן או גופן לאחר החיפוש.

עורכי הדין של הוועד נגד עינויים מקבלים את הפניות של הנשים, מבקרים אותן בבתי הכלא או בביתן – היכן שהן נמצאות, גובים את עדותן ומגישים בשמן תלונות לגופי הבדיקה השונים. עו"ד אפרת ברגמן-ספיר, מנהלת המחלקה המשפטית של הוועד, מציינת כי "השלב הראשון בהליך הוא כאשר מגיעה אלינו פנייה כי עצירה עברה התעללות במהלך המעצר או החקירה. בד"כ הנשים עודן כלואות ולכן אנו מבקרות אותן, שומעות את סיפורן ובוחנות איתן אפשרות להגיש תלונה בשמן. אם החשד הוא להתעללות מצד חוקרי שב"כ, מוגשת התלונה למחלקה לבירור תלונות נחקרי שב"כ במשרד המשפטים (המבת"ן), שממוצע הזמן לבדיקת תלונות על ידה עומד על כמעט שנתיים. במישור הרחב, אנו בוחנות גם את תנאי כליאתן של הנשים ונגישותן לתנאי היגיינה ותברואה הולמים וכן מיידעות אותן בנוגע זכויותיהן במהלך חקירת השב"כ".

מלבד האמור, עורכי ועורכות הדין עוקבות אחר התלונה ובמקרה הצורך מגישות עררים ועתירות. הטיפול בתלונה עשוי לארוך שנתיים ויותר, ולעיתים הליך שכולל ערר עלול לארוך אפילו שש שנים. לשם כך דרושים משאבים. באמצעות הקמפיין הנוכחי, מקוות נשות הצוות של הוועד לגייס סכום שיאפשר להן להעניק סיוע משפטי וציבורי למספר רב יותר של נשים נפגעות, ליידע יותר נשים בזכויותיהן ולהעלות לשיח הציבורי את מקרי ההטרדה והאלימות הממוסדת כלפי נשים.

הכותבת, מיה אפשטיין, היא רכזת מדיה בוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. לתמיכה בפרויקט לחצו כאן: http://bit.ly/stoptortureofwomen

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:192
קומיט וכל טופס במתנה