חדשות

הנבחנים, שנאלצו לעמוד לראשונה בבחינה שארכה שעות ארוכות והורכבה משלושה פרקים, זועמים על מה שהם רואים כבחינה אכזרית וחסרת סיכוי. עו"ד אורון סלמון שייצג נבחנים במועדים קודמים: "הבחינה הפעם הייתה מאד קשה בכמה מובנים". אחת הנבחנות: "זו לא הייתה בחינה, זה היה גזר דין מוות לכל מי שלמד והשקיע בכדי לעסוק במקצוע"

בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין שנערכה אתמול הייתה קשה מאד. כך עולה מהתרשמותם של נבחנים ושל אנשי מקצוע, בהם עורכי הדין של חברת ההכנה "מחשבות". כזכור, הבחינה הפעם הורכבה משלושה חלקים: מטלת כתיבה של ניסוח מסמך משפטי, שמשקלה בציון הסופי 15%, שאלון בסדרי דין ומקצועות מעשיים (45%) ושאלון בדין המהותי, שנכלל בבחינה בפעם הראשונה, שמשקלו 40% מן הציון הסופי. בניגוד למועדים קודמים, בוטלה הבחינה בעל פה שאליה היו ניגשים הנבחנים שעברו את הבחינה בכתב. על מנת לעבור את הבחינה, נדרש ציון של 65 מתוך כלל חלקי הבחינה וכן ציון סף של מעל שליש לפחות בכל אחד משלושת חלקי הבחינה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לאחר ניתוח ראשוני של הבחינה נמסר מחברת "מחשבות" כי החלק הראשון של מטלת הכתיבה היה בדרגת קושי סבירה אולם הבחינה בחלק השני של הדין הדיוני הייתה בדרגת קושי גבוהה מאוד: "הבחינה בחלק זה שיקפה את המגמה בבחינות הלשכה האחרונות. בחלק לא מבוטל של השאלות הייתה כניסה לפינות וחריגים איזוטריים ביותר. על אף שהחלק הדיוני במבחן ירד ל-40%, ניתן משקל מוגזם לסוגיות מחוץ לתחום הליבה או לחוקים איזוטריים או לסדרי דין מיוחדים".

בכל הנוגע לחלק הדין המהותי מסרו ב"מחשבות" כי הוא כלל שאלות בדרגות קושי שונות אלא שהקושי העיקרי בחלק זה היה אורך השאלות: "שאלות רבות היו ארוכות או מורכבות. שאלות אלו ודברי החקיקה שנלוו להן דרשו מהנבחן התמצאות והבנה משפטית מעמיקה בתוך זמן מוקצב בלתי סביר של 3 דקות בממוצע לשאלה. כל אלו הכניסו את הנבחן למצוקת זמן קשה. לפיכך, מגבלת הזמן החמורה הפכה את הבחינה בחלק המהותי לקשה ביותר".

עוד אומרים ב"מחשבות" כי בבחינה, ובעיקר בחלק המהותי, לא הייתה רציפות מבחינת נושאי השאלה: "המבחן התאפיין בקפיצה מתחום משפטי אחד לתחום משפטי אחר וחוזר חלילה. אלמנט זה גרם לנבחן קושי "להתפקס" על המטריה המשפטית בכל פעם מחדש, והחריף את מגבלת הזמן, שהייתה קצרה ממילא. בשקלול הכללי של כל חלקי המבחן, הבחינה הייתה בדרגת קושי גבוהה ביותר".

"הגיליוטינה של חוק יסוד חופש העיסוק"

עו"ד אורון סלמון ממשרד סלמון דקס המייצג נבחנים בהשגות ובהליכים משפטיים בנוגע לבחינה, מסר כי "הבחינה הפעם הייתה מאד קשה בכמה מובנים: ראשית, תמיד דבר חדש הוא קצת יותר קשה. שנית, הבחינה הייתה קשה גם במובן של משך הבחינה - אחרי כל פרק יש ירידת מתח ויותר קשה לנבחן להיכנס לעניינים ולהתחיל להתרכז מחדש ולצלוח פרקים, בפרט כאשר הפרק הקל יותר של מטלת הכתיבה הוא בהתחלה ולאחר מכן נכנסים לפרקים הקשים יותר של הפרוצדורה והדין המהותי".

עוד מוסיף עו"ד סלמון כי הבחינה הייתה קשה גם מבחינת פרק הפרוצדורה: "השאלות היו מאד פינתיות", הוא אומר. "בשנים האחרונות ישנה מגמה מוצהרת של הלשכה להקשות את הבחינות וראינו את זה בבחינות הקודמות שכללו רק שאלות על פרוצדורה. גם בבחינה הזו לא עשו הנחה באחד הפרקים ובחלק הפרוצדורה היו שאלות נישה פינתיות מאד, שמי שלא יודע את "החריג של החריג" לא יכול לעבור".

רמת קושי נוספת נמצאת לדברי עו"ד סלמון גם בדרישת המעבר של הבחינה: "צריך לקבל ציון מינימלי בכל פרק. לא מספיק לקבל ציון כולל של 65. לצורך העניין, אם בנאדם קיבל את כל ה-85 נקודות בשני הפרקים האחרונים ולא עבר את הפרק הראשון של מטלת הכתיבה – הוא לא יעבור את הבחינה!".

בכל הנוגע להתרשמות מהבחינה לגופה, סבור עו"ד סלמון כי הפרק של מטלת הכתיבה היה יחסית הוגן ואילו שני הפרקים האחרים היו "קשים עד קשים מאד". ביחס לחלק של הדין המהותי הוא מציין כי הקושי היה הן באורך השאלות והן ברמה: "הציפיה שלנו מהבחינה הייתה שהשאלות יהיו קצת יותר קצרות, צריך לזכור שלכל שאלה יש 3 דקות. בפועל, השאלות היו מאד ארוכות, נושא שבעבר הייתה תרעומת רבה לגביו לאחר שראינו שאלות שכוללות כמה תתי שאלות ומערבות בין נושאים שונים. גם הרמה של השאלות הייתה מאד קשה".

אשר לאפשרות כי תוגשנה השגות על הבחינה, אומר עו"ד סלמון כי מוקדם מדי לומר אך ישנן כבר כמה שאלות שעומדות על הפרק. "גם במועד האחרון הגענו לבית המשפט העליון וקיבלנו פסילה של 4 פסילות שאלות", הוא מזכיר. "אני מניח שגם במועד הזה נגיע לבית המשפט. בית המשפט העליון אמר במועד האחרון שהמגמה שלו להתערב בשאלות שלובה בעובדה שהועדה הבוחנת כמעט לא מתערבת. ואכן, בעוד שבשנים עברו הועדה תמיד פסלה שאלות, בין מיוזמתה ובין בעקבות השגות, בשנים האחרונות היא מתערבת באופן מינימלי עד כדי אי התערבות בכלל".

נ', נבחנת שניגשה אתמול לבחינה, סיפרה על התחושות הקשות בעקבותיה: "זו לא הייתה בחינה", היא אומרת. "זה היה גזר דין מוות לכל מי שלמד והשקיע בכדי לעסוק במקצוע עריכת הדין ואזהרה לכל מי שרק יחשוב ללמוד את המקצוע. בפרק המהותי היו שאלות לקויות מהבחינה שאפילו לא היו נכונות, עם רמת תחביר נמוכה מאד. בשני הפרקים – הדיוני והמהותי, התחלת הפרק הייתה סבירה ואט אט ולקראת הסוף של הפרק החלו השאלות להיות באורך הגלות ובפרט בפרק המהותי בו יש לנבחן 3 דקות בלבד לכל שאלה שבהן עליו לקרוא, להבין, לחפש ולמצוא את החוק, כאשר מדובר בשאלות אשר נפרשו על גבי 2 עמודים".

עוד ממשיכה נ': "אין ספק כי נבחן אשר שרוי במצב של לחץ וחרדה ונמצא אחרי כ- 6 שעות של בחינה בחלקים, אינו חד כמו בתחילת הבחינה או הפרק. זה נקרא לשים מקלות בגלגלים - הא ותו לא! ככל שהלשכה הייתה נוהגת בהגינות, היא יכולה הייתה לחלק אחרת את סדרי השאלות בבחינה. יתרה מזו, כמות החומרים היא לא מידתית ואי אפשר לצפות מאדם ללמוד את כל התואר בארבעה חודשים. אין שום עורך דין ושום שופט בישראל שהיה מצליח לעבור את הבחינה הזו כאשר שני הכלים העומדים לרשותו הם ארבעה חודשי לימוד והכנה ושלוש דקות לשאלות באורך הגלות. זו הייתה ה"גיליוטינה" של חוק יסוד: חופש העיסוק בסמכות לשכת עורכי הדין ושרת המשפטים".