בעקבות בחינת ההסמכה שהתקיימה ביום ראשון האחרון, ולאור נתונים ראשוניים המצביעים על אחוז גבוה של נכשלים, פנתה היום חברת ההכנה "מחשבות" לראש לשכת עורכי הדין, אפי נווה בבקשה להעניק פקטור לנבחנים: "מצוקת הזמן העמידה את הנבחנים בפני משימה כמעט בלתי אפשרית; טובי המומחים שגייסנו לא הצליחו לפתור את השאלות בפרק הזמן הנדרש"
חברת ההכנה המובילה לבחינות הלשכה, "מחשבות", פנתה היום (ד') לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה, במכתב עם העתק לשרת המשפטים שקד, בו הפצירה בו להעניק פקטור לטובת המתמחים שניגשו לבחינת ההסמכה שנערכה ביום ראשון האחרון לאור מה שהגדירה "עוול שנגרם לנבחנים".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
כזכור, הבחינה הפעם כללה לראשונה שאלון בדין מהותי שמשקלו 40% מהציון הסופי, לצד מטלת כתיבה של ניסוח מסמך משפטי ושאלון בסדרי דין ומקצועות מעשיים (דין דיוני). על מנת לעבור את הבחינה, נדרש ציון של 65 מתוך כלל חלקי הבחינה וכן ציון סף של מעל שליש לפחות בכל אחד משלושת חלקי הבחינה.
לאחר הבחינה, עלו טענות הן מצד חברת "מחשבות" בנוגע לרמת הבחינה, והן מצד נבחנים שתיארו תחושות קשות לפיהן נאלצו להתמודד עם לחץ זמן ושאלות קשות ופינתיות במיוחד. בהודעת "מחשבות" לנבחנים לאחר הבחינה נכתב בין היתר כי הקושי העיקרי בחלק הדין המהותי היה אורך השאלות: "שאלות רבות היו ארוכות או מורכבות. שאלות אלו ודברי החקיקה שנלוו להן דרשו מהנבחן התמצאות והבנה משפטית מעמיקה בתוך זמן מוקצב בלתי סביר של 3 דקות בממוצע לשאלה. כל אלו הכניסו את הנבחן למצוקת זמן קשה. לפיכך, מגבלת הזמן החמורה הפכה את הבחינה בחלק המהותי לקשה ביותר". עוד נאמר בהודעת החברה כי "המבחן התאפיין בקפיצה מתחום משפטי אחד לתחום משפטי אחר וחוזר חלילה. אלמנט זה גרם לנבחן קושי "להתפקס" על המטריה המשפטית בכל פעם מחדש, והחריף את מגבלת הזמן, שהייתה קצרה ממילא. בשקלול הכללי של כל חלקי המבחן, הבחינה הייתה בדרגת קושי גבוהה ביותר".
כאמור, היום שלחה החברה מכתב לראש הלשכה נווה עם עותק לשרת המשפטים איילת שקד, בו הפצירה בו לשקול בחיוב הענקת פקטור לנבחנים: "כפי שעולה מניתוח ראשוני של הנתונים, אחוז הנכשלים גבוה במיוחד", כותבת "מחשבות" ולאחר מכן מפרטת מספר עובדות שלשיטתה מצדיקות הענקת הפקטור לנבחנים.
בין היתר, נכתב כי בפרק הזמן שהוקצה לשאלה בחלק הדין המהותי, שעמד על 3 דקות בלבד, היה על הנבחנים לבצע משימות רבות ובהן קריאת השאלה וזיהוי הסוגיות והבעיות העולות ממנה, קריאת החלופות והבנת המשמעות של כל אחת, פניה לחוברת החקיקה ואיתור סעיפים רלוונטיים לשאלה ועוד. "כבר מלכתחילה ביצוע כל המשימות הללו בפרק הזמן שהוגדר היה מאתגר מאד", נכתב.
עוד נאמר כי חלק לא מבוטל מן השאלות היה ארוך במיוחד, חלקן למעלה מחצי עמוד, וכלל דיון במספר סוגיות או סוגיות מורכבות במיוחד. בנוסף, נכתב, מבדיקה שערכה החברה עולה כי אורך בחינת ההסמכה היה כמעט כפול מהבחינות לדוגמה שפורסמו למתמחים ערב הבחינה. לכך מצטרף היקפה העצום של מעל 100 עמודים של חוברת החקיקה שחולקה לנבחנים במעמד הבחינה, שלדברי "מחשבות" הוסיף למצוקת הזמן הקשה עמה התמודדו. "יצוין כי גם טובי המומחים שגייסנו לטובת פתרון הבחינה לא הצליחו לפתור את השאלות בפרק הזמן הנדרש", נכתב מ"מחשבות".
"חשוב לציין, שמטרת הוספת החלק המהותי לבחינת ההסמכה הייתה בדיקת ההבנה המשפטית של עורכי הדין לעתיד", סיכמו ב"מחשבות", "אך בפועל נוצר מצב אבסורדי בו הנבחן נבדק בעיקר על ההתמודדות עם לחץ הזמנים ולא עם הבנת הסוגיה המשפטית. מכל האמור לעיל עולה כי מצוקת הזמן העמידה את הנבחנים בפני משימה כמעט בלתי אפשרית והתוצאות מדברות בעד עצמן. נבקשך לפעול בדחיפות למתן פקטור שיתקן את העוול שנגרם לנבחנים".
