אדם המתגורר באוהל בשטח חקלאי ביבניאל תבע את דואר ישראל בטענה כי חיובו בתשלום בגין תא חלוקת דואר רק משום שהוא מתגורר באוהל ולא בדירה, מהווה אפליה בינו לבין שאר התושבים למרות שמדובר בשירות בסיסי וחיוני שכלל הציבור מקבל בחינם. בית משפט השלום דחה את תביעתו וקבע כי קבלת הפרשנות של התובע תהווה אפלייתו לטובה לעומת דיירי המשנה בבתי האב שאינם בני משפחה ואינם זכאים לתא חלוקה נפרד
התובע מתגורר מאז שנת 2012 באוהל ללא חיבור קבע לתשתיות, אותו הקים בשטח חקלאי המצוי בבעלות בתו בישוב יבניאל. מאז עבר לישוב קיבל התובע תא דואר במרכז החלוקה ביבניאל, תמורת עלות שנתית של כ-200 שקל. הקצאת תאי החלוקה לתושבי הישוב, נעשית בהתאם למדריך הדואר הקובע כי "לכל בית אב ולכל בית עסק באיזור יוקצה תא, ואליו יוכנסו כל דברי הדואר המיועדים להם". 'בית אב' מוגדר כ"בני משפחה אחת המתגוררים באותה דירה, לרבות דיירי משנה".
בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בעפולה, עתר התובע לקבל צו שיורה לדואר ישראל להקצות לו את התא בו הוא משתמש ללא תשלום, להשיב לו את התשלומים ששילם עבור הקצאת התא מאז שנת 2012 וכן לשלם לו פיצוי בסך של 7,500 שקל בגין התעשרות שלא כדין, התעמרות בו והשימוש של חברת הדואר בסמכותה בחוסר תום לב ושרירות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לטענת התובע, חיובו בתשלום בגין התא רק משום שהוא מתגורר באוהל ולא ב"דירה", מהווה אפליה בינו לבין שאר התושבים, למרות שמדובר בשירות בסיסי וחיוני שכלל הציבור מקבל בחינם. עוד טען כי ציון המונח "דירה" בהגדרת "בית אב" במדריך הדואר אינו מכוון להפלות בין התושבים לפי סוג מגוריהם או טיבם או מיקומם. לשיטתו, הכוונה בכך היא למנוע הקצאת תא דואר נפרד לכל אחד מבני המשפחה המתגוררים באותו מקום מגורים, יהיה טיבו אשר יהיה. כפועל יוצא מכך, טוען התובע כי יש לקרוא את ההגדרה כאילו נכתב בה "בית אב פירושו בני משפחה אחת המתגוררים באותו מקום מגורים, לרבות דיירי משנה".
הדואר מצדו, טען כי על מנת ש"בית אב" יהיה זכאי לתא במרכז החלוקה, עליו לעמוד בתנאי הבסיסי - קיומה של דירה. כפועל יוצא, מקום בו התובע מודה כי אינו מתגורר בדירה מובן מאליו כי הוא אינו זכאי להקצאה של תא חלוקה. עוד הוסיף הדואר כי בהתאם להוראת הרישיון שלפיו הוא פועל, עליו לחלק את המכתבים במענו של הנמען וכי לתובע, מלבד היותו רשום כתושב יבניאל, אין מען בישוב זה ועל כן עומדת לו אפשרות לשכור את תא החלוקה בעלות חודשית של 17.5 שקל. לדעת הדואר, היעתרות לבקשתו של התובע עלולה להצמיח מצב אבסורדי בו אנשים ימקמו אוהלים כאוות נפשם וידרשו ממנו להקים להם תאי דואר בסמוך למקום שהייתם הארעית ולחלופין, ידרשו שיוקצה להם תא חלוקה בחינם. מצב כזה, לטענת הדואר, אינו מתיישב עם תכלית החוק והוראות הכללים ויהווה נטל בו הוא לא יוכל לעמוד. עוד הוסיף כי היענות לדרישת התובע עלולה גם להתפרש כהכרה מצד הדואר בהסבה של השטח החקלאי למגורי קבע והכשרה של הפרת הוראות חוק התכנון והבניה.
השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס דחתה את התביעה. לדבריה, פרשנות מדריך הדואר צריכה להיעשות באופן המתיישב עם תכלית החוק, שהיא מתן שירותי דואר לכלל התושבים באופן לא מפלה, ללא תלות במיקום ועלות מקבל השירות. לדבריה, חלוקת הדואר בתאי חלוקה נועדה למקרים בהם מדובר בישובים כפריים, מבודדים ללא כתובות וכאלה מקרים בהם אין אפשרות מעשית לחלק דואר לכתובות של הנמענים. בעניין זה, הוראות המדריך שייכו את תא החלוקה לא לפי שייכות פרסונלית אישית אלא לפי בתי אב, כאשר בית אב כולל גם דייר משנה. לדברי השופטת, קביעה זו במדריך מתיישבת עם תכלית ומטרת הסעיף שמקנה אפשרות חלוקה בתאי חלוקה: להתגבר על הקשיים המעשיים בחלוקת הדואר לכתובות הנמענים ולהגשים את המטרה של החוק ולחלק את הדואר לתושבים המתגוררים במקומות אלו.
בבחינת טענות הצדדים, הגיעה השופטת למסקנה כי פרשנות חברת הדואר למדריך היא הפרשנות הנכונה ואשר יש בה כדי להגשים את מטרת החוק. לשיטתה, פרשנותו של התובע, לפיה יש לראות באוהל כדירה לצורך הכללת "בית אב", היא פרשנות המנוגדת ללשון המדריך עצמו שנוקט במפורש במילה "דירה". כמו כן, מדובר בפרשנות מרחיקת לכת שטמונים בה קשיים מעשיים, שהם אותם קשיים עליהם ביקש המחוקק להתגבר עת קבע שניתן לחלק דואר בתאי חלוקה. "אוהל אינו מבנה קבע אלא מבנה ארעי שניתן לפרק ולבנות בקלות", כתבה השופטת. "האם יעלה על הדעת שכל אדם יוכל להקים אוהל או מבנה ארעי בישוב כלשהו ולדרוש לקבל תא חלוקה חינם בטענה כי יש לראות בו "בית אב" בהתאם למדריך? ומה יקרה עם פירוק האוהל? מדובר בפרשנות שאינה מעשית ואינה ישימה". עוד הוסיפה השופטת כי קבלת הפרשנות של התובע תהווה גם אפלייתו לטובה לעומת דיירי המשנה בבתי האב שאינם בני משפחה ואינם זכאים לתא חלוקה נפרד על פי המדריך.
נוכח האמור, נקבע כי התובע אינו מהווה "בית אב" כמשמעות מונח זה במדריך ועל כן אינו זכאי לקבל את תא החלוקה ללא תשלום. כפועל יוצא, סירובה של חברת הדואר להקצות לו את התא ללא תשלום היה כדין בשים לב למצבו הכלכלי הקשה של התובע, בגינו אף ניתן לו 50% פטור מתשלום האגרה, לא נעשה צו להוצאות.
