שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הרפורמה בסדר הדין האזרחי: שינוי מבורך או כאוס צפוי מראש?

חדשות

הרפורמה בסדר הדין האזרחי: שינוי מבורך או כאוס צפוי מראש?, צילום: צילום: Ryan Mcguire, Gratisography
הרפורמה בסדר הדין האזרחי: שינוי מבורך או כאוס צפוי מראש?
04/10/2018, עו"ד לילך דניאל

החגים נגמרו, וזה הזמן להתמקד בנושאים שיעסיקו את הקהילה המשפטית בשנת המשפט הקרובה, ובראשם הרפורמה הגדולה הצפויה בסדר הדין האזרחי. שוחחנו עם כמה עורכי דין על מנת לשמוע את דעתם לגבי השינוי הצפוי וגילינו שרובם בעדו אך ישנם גם הסבורים כי הוא כולל בעייתיות לא מעטה

בתחילת ספטמבר, מעט לפני ראש השנה, הטילה שרת המשפטים שקד "פצצה" בדמות רפורמה מרחיקת לכת בתקנות סדר הדין האזרחי שתיכנס לתוקף בעוד שנה. על פי הודעת השרה, מטרת התקנות, שיחליפו את התקנות הקיימות שהותקנו בשנת 1984, היא "הגעה לדין צדק תוך התמקדות בליבת המחלוקת, ייעול ופישוט ההליכים המשפטיים, קיצור זמנים, מקסימום שקיפות בין הצדדים, ומניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי בידי אחד מהצדדים – על מנת להגיע להגשמתו של הצדק במערכת המשפט. כל זאת, תוך התחשבות בשכבות מוחלשות ובמתדיינים בלתי מיוצגים, עבורם הותאמו כלים מיוחדים".

בין היתר כוללת הרפורמה צמצום משמעותי של כמות סעיפי תקנות סדר הדין האזרחי, מלמעלה מ-500 ל-180 בלבד, קביעת דרך מרכזית אחת לפתוח תובענה והרחבת תכנית המהו"ת, הכוללת פגישות מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור. בנוסף, בעלי הדין יחויבו לנהל דיון מקדמי ללא מעורבות השופט, ידרשו להגיש את רשימת הבקשות עד לקדם המשפט במקום הגשת בקשות לאורך ההליך כולו ונקבעו מדדי זמן והיקפים של כתבי טענות. התקנות כוללות לראשונה גם שורה של "עקרונות יסוד" המובאות בפתחן, בהם קיום דיון על פי כללי הצדק הטבעי, הכרעה תוך זמן סביר על יסוד הטענת ההדדיות המובאות וניהול ההליך ופסיקה בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

סדרי הדין בכלל, ובתחום האזרחי בפרט, הם חלק מאבני היסוד של המשפט ומהווים את המפתח לקיומו של הליך שיפוטי יעיל והוגן. לפיכך, נשאלת השאלה כיצד יתקבל שינוי כל כך משמעותי בנושא כה מרכזי וכיצד מלמדים ציבור שלם של שופטים ועורכי דין להתרגל לסדרי דין חדשים לאחר שנים ארוכות של עבודה עם הכלים הישנים והמוכרים? אם שואלים את עורכי הדין, נראה שרובם המכריע דווקא מברכים על השינוי הצפוי.

"אני סבור שהתקנות הללו יכולות לעזור למערכת המשפט, לייעל את ההליך השיפוטי ולמנוע שימוש לרעה בהליכי משפט, וככל שיישום התקנות יבוצע במהרה - כך ייטב", אומר בשיחה עם "תקדין" עו"ד אסף אמון, בעל משרד עצמאי העוסק בתחום דיני חוזים וייצוג בבתי משפט. "כך, לדוגמה, בעלי דין יחויבו לצרף כל מסמך מהותי שברצונם להסתמך עליו; בקשות ותשובות יוגבלו באורכן; הליך המרצת הפתיחה בוטל ובכך הסתיים הדיון בשאלה האם יש לדון בתובענה או להעביר את הדיון לסדר דין רגיל, ונפתח הסכר לתבוע חברות בינלאומיות שאין להם נוכחות פיזית בישראל ביתר קלות".

"בנוסף", הוא ממשיך, "מעל לכל מרחפות ההוצאות: התקנות החדשות מנחות את השופטים לפסוק הוצאות סבירות והוגנות שאמורות לצמצם את השימוש לרעה בהליכי משפט ולשפות בעל דין על הוצאותיו הראליות. אני סבור שכעת תיפתח הדלת לתובעים פוטנציאלים לממש את עילת התביעה, מבלי להעמיד את עלויות ניהול המשפט כתנאי מקדים להגשתה".

גם עו"ד אריאל דובינסקי, בעל משרד עו"ד עצמאי, סבור כי התקנות החדשות הן שינוי לטובה: "התקנות יחסכו זמן שיפוטי, יחסכו בניסוח מסמכים משפטיים שאין בהם צורך ממשי ויסייעו לשופט לקדם פשרה או לבקש הבהרות בשלב הסיכומים שיערכו בעל פה. אני סבור עוד שמדובר בחידוש מבורך שיקל על העומס האדיר שמוטל על מערכת המשפט ויעודד שימוש רחב יותר ויעיל יותר במערכת. לצערנו בשל העומס הרב במערכת בעלי דין רבים נמנעים מנקיטת הליכים ויכול להיות שעכשיו זה ישתנה".

"החיוב בפגישות מהו"ת - פגיעה בחובת המדינה לתת סיוע משפטי"

עם זאת חלק מעורכי הדין סבורים שקיימת גם בעייתיות לא מעטה בחלק מהתקנות החדשות. "בדרך כלל יש לברך על רצון לשיפור ולשינוי", אומר עו"ד אברהם במברגר, בעל משרד ותיק בפתח תקווה העוסק במשפט אזרחי ובדיני משפחה. "העולם משתנה, וכמה שסדרי הדין הם שמרניים ראוי לרענן אותם וטוב שהשרה שקד נתנה דעתה על כך, היא בהחלט עושה מהפכות מבורכות בעולם המשפט שלנו. עם זאת החוכמה היא ללמוד מהניסיון ולצערי זה פחות נעשה. החוק שהעבירה השרה שקד בתחום דיני המשפחה, המחייב ניסיון גישור לפני הגשת תביעה, חלחל לתקנות הסד"א החדשות. בדיני משפחה יש חובה לגשת לישוב סכסוך  לפני בירור התביעה, ובמשפט האזרחי פרוייקט המהו"ת הפך להיות חלק מכל תביעה כמעט. זו טעות גם במובן הרעיוני וגם במובן המעשי".

עוד מוסיף עו"ד במברגר "אחת מהחובות של המדינה כלפי אזרחיה היא קיום מערכת משפט, עצמאית ובעלת יכולת כפיה. בלי זה אין מדינה. כשהמדינה אומרת לי, כאזרח, ששערי בית המשפט סגורים עד שאנסה להתפשר או להסתדר עם הצד השני - זו בריחה מאחריות. כשמכריחים אותי ללכת למגשר שאני לא בוחר בו במסגרת מהו"ת, זה גם זלזול באזרח, שהרי אם הייתי חושב שאני יכול להתפשר הייתי מנסה כבר לעשות זאת, אבל אם אני מבקש מבית המשפט סעד והוא 'מנפנף' אותי לאדם פרטי שאינו שופט - אז זו פגיעה בחובת המדינה לתת לי סיוע משפטי".

עוד סבור עו"ד במברגר כי חובת הגישור עלולה להשיג את ההיפך ממטרתה המוצהרת: "מה שיקרה בתביעות האזרחיות הוא מה שקורה בדיני משפחה עקב החובה ללכת לנסיון גישור – יהיה עכשיו תמריץ לפתוח תיקים משפטיים. במצב הנוכחי אני יכול לפתוח תביעה היום, מחר, או מחרתיים, ואז אני אמתין קצת ואולי דברים יסתדרו. בתקנות החדשות לעומת זאת, אני לא אוכל לפתוח תביעה בלי שפניתי קודם בכתב לצד השני ובלי שהצעתי ללכת לגישור. לי מהצד ברור שבענייני משפחה יותר אנשים פונים היום בבקשה לישוב סכסוך מאשר כאלה שהיו תובעים, מאחר שזה נראה כמו משהו סוציאלי - 'ישוב סכסוך', וזה גם נותן לי תעודת ביטוח שאם הדברים יתדרדרו אז אהיה רשאי לתבוע. עם זאת מה שקורה בשטח הוא שישוב הסכסוך מוביל לכך שגם זוגות שלא היו מגיעים לבית המשפט או בית הדין, או שלא היו מגיעים בעת הזו, כבר שם. יותר תביעות, ולא פחות תביעות".

"כל זה", הוא ממשיך, "חוץ מהעובדה המצערת שמאז שהחל פרוייקט המהו"ת ניהול תיקים נמשך זמן הרבה יותר ארוך, כי אחרי שהוגש כתב ההגנה נקבעת ישיבת מהו"ת ורק אחרי עוג כמה חודשים זוכים לכך שהשופט יקבע מועד לקדם משפט. ההצעה שלי היא לבטל את המהו"ת, וישוב הסכסוך ומשיכת הזמן. מי שרוצה משפט - שיגיש תביעה ויתמודד. אפשר לעודד פניה לגישור בדרך של השבת אגרה ושאר הטבות, אבל לא כחובה. יש בעיה של הזמן הארוך שלוקח לנהל תביעות בארץ, והתקנות החדשות לא רק שלא מתמודדות עם זה, גם מוסיפות לזה".

"דווקא בתחום תביעות נמוכות-ערך בתחום תאונות הרכים ללא נפגעים נעשה שיפור עצום, והיום רוב התיקים נגמרים בישיבה אחת, ללא מהו"ת, ללא קדם משפט וללא התברברות. למה שהמודל הזה לא יהיה נכון לסוגים נוספים של תביעות? אמנם הלכו קדימה בעניין זה וחייבו צירוף תצהיר כבר בשלב כתבי התביעה וההגנה כדי לקדם את ההליכים, אבל לא המשיכו מעבר. במקום זה הכניסו חובות לתת פס"ד תוך זמן מסוים ושאר הצהרות ריקות מתוכן. זה נמצא בספר החוקים כבר כמה עשורים. ומה קורה בשטח? כולנו יודעים".

גם עו"ד נחשון אגמון ממשרד עמיקם חרל"פ ושות', סבור שעיון בתקנות סדר הדין החדשות מעלה מגמה ברורה ומוצהרת לייעל את ההליך הדיוני ככל האפשר - החל מקיצור השאלונים וכתבי הטענות, העדפת סיכומים בעל פה, מניעת דחיות דיונים ככל האפשר ועוד. "למעשה", הוא אומר, "לצד חריגים כמו הכפלת המועד להגשת הגנה וחיוב הליך מקדמי, רובן של התקנות יכולות בהחלט למנוע גרירת רגליים שלא לצורך". לצד זאת הוא סבור ששאלת הצלחתן של התקנות תוכל להימדד רק בעתיד במבחן התוצאה ויישומה בפועל אצל כל שופט ושופט: "שינוי התקנות אומנם יוכל להועיל למשל למעוטי יכולת לא מיוצגים, אך מאידך יוכל לגרום לכאוס בתחומי משפט בהם הצדדים והשופטים "מורגלים" להתנהלות משפטית קבועה ויעילה. ימים יגידו כיצד יפרשו שופטי ישראל את התקנות ויישומם בכל שדה משפטי וסביר להניח כי נראה הבדלים רבים בפרשנותם בין השופטים. יש רק לקוות שבמחיר היעילות הדיונית לא נאבד במעט את בירור הפלוגתאות העומדות לעומקן".

"בעקרון אני חושב שהתקנות החדשות הן טובות ויעילות", אומר עו"ד סער גרשוני. "חסל סדר התשות בכתבי טענות של מאות עמודים. חסל סדר שאלונים של מאות שאלות שמטרתו להתיש, אני גם בעד חקירות בעל פה ואם אפשר גם סיכומים בעל פה. משחק בקלפים פתוחים". בשאלה האם הוא סבור שזה היה מהלך נכון מצד שרת המשפטים לעשות שינוי כ"כ דרסטי בסדרי הדין המוכרים והידועים עונה עו"ד גרשוני "כשיש שינוי תמיד יש אי סדר, אבל לא אחת אנו מתלוננים על הימשכות ההליכים. כך למשל, כמעט תמיד הצד השני מתקשר ומבקש אורכה לצורך הגשת כתב טענות. עכשיו לפי התקנות החדשות יהיו לו באופן אוטומטי 60 ימים ללא ארכות, למעט חריגים שבחריגים. זה נראה לי מבורך. אני חושב שחובת המפגש בין באי הכח טרם התביעה מיותרת אבל כל נושא הפלוגתאות וההסכמות לפני הקדם הראשון מבורכת".

לסיכום, אין ספק שככל שינוי, גם כאן הדבר יצריך תקופת הסתגלות ולמידה לא קצרה בקרב השופטים ועורכי הדין כאחד שיאלצו להתרגל ל"כללי משחק" חדשים. גם יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, כתב בדף הפייסבוק שלו בתגובה להודעתה של שרת המשפטים כי בכוונת הלשכה להירתם לתהליך המורכב של הטמעת התקנות החדשות, לרבות קיום השתלמויות עומק וימי עיון, והוסיף כי "מדובר ברפורמה רחבה ומורכבת, ועם הזמן והניסיון יתברר כיצד יפורשו הוראות התקנות החדשות וכיצד ייושמו בפועל, ויכול להיות שבהמשך הדרך יוכנסו בהן שינויים נדרשים".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:42
קומיט וכל טופס במתנה