חדשות

בית משפט השלום בפתח תקווה חייב עו"ד לפצות ב-123 אלף שקל לקוחות אותם ייצג בעסקה לרכישת זכויות במקרקעין, לאחר שכעבור 18 שנה התברר כי לא השלים את רישום המקרקעין על שמם. בין היתר, גרר הדבר את חיובם בהיטל השבחה בסך עשרות אלפי שקלים, על מנת לקבל את אישור הוועדה המקומית לתו"ב לרישום הזכויות המאוחר על שמם

הנתבע, עו"ד במקצועו, ייצג את התובעים בעסקת מכר שבמסגרתה רכשו זכויות בבית בגדרה, אחד מתוך ארבעה בתים חד קומתיים. בחלוף שנים רבות ביקשו התובעים למכור את המקרקעין, אז נודע להם מפי עורכת הדין שייצגה אותם בעסקה זו, כי המקרקעין מעולם לא נרשמו על שמם והם עדיין רשומים על שם המוכר המקורי, כאשר לטובתם רשומה רק הערת אזהרה.

במהלך הטיפול ברישום הזכויות, התברר לעורכת דינם של התובעים כי הנתבע לא קיבל בשעתו את אישור הוועדה המקומית לתכנון ובניה לרשם המקרקעין. על כן, הפנתה עוה"ד את התובע לוועדה המקומית לקבלת האישור, אך זו מצדה התנתה את המצאת האישור בתשלום היטל השבחה הרובץ על הבית בגין תכנית בניין-עיר (תב"ע) שנכנסה לתוקף בשנת 1994. לאחר מספר ביקורים של התובע בוועדה המקומית, נמסר לו כי מדובר בחוב העומד על סך של כ-82 אלף שקלים.

בעקבות האמור פנתה עורכת הדין אל הנתבע, אשר בתורו פנה למוכר המקורי ולוועדה המקומית, אך זו סירבה לבטל את דרישת התשלום וגם המוכר סרב לשלם את חוב היטל ההשבחה. בהמשך, התובעים דרשו שהנתבע ישלם בעצמו את היטל ההשבחה, אך דרישתם נדחתה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כחצי שנה לאחר חתימת הסכם מכירת הבית, ועל מנת לאפשר לקונה לקבל את המשכנתה לצורך תשלום התמורה, נשאו התובעים מכיסם בתשלום היטל ההשבחה לצורך קבלת אישור הוועדה המקומית, שבלעדיו לא ניתן היה לרשום את הזכויות על שמם. עם קבלת האישור, השלימה עורכת דינם את רישום הזכויות ונרשמה הערת אזהרה לטובת הקונה. סמוך לאחר רישום הערת האזהרה, קיבלה הקונה את הלוואת המשכנתה, עסקת המכר הושלמה ויתרת התמורה שולמה לתובעים.

בעקבות השתלשלות האירועים האמורה, הגישו התובעים נגד הנתבע תביעה כספית בסך כ-440 אלף שקל בגין רכיבים שונים ובכללם היטל ההשבחה, שכ"ט ששילמו לעורכת דינם החדשה עבור הטיפול ברישום הזכויות במקרקעין על שמם ועוד.

הנתבע הגיש הודעה לצדדים שלישיים נגד מוכר המקרקעין ונגד הוועדה המקומית. לאחר שמיעת ההוכחות, בהמלצת בית המשפט, נדחתה ההודעה לצד שלישי נגד המוכר ללא צו להוצאות. 

הנתבע לא כפר באחריותו הנובעת מאי רישום הזכויות במקרקעין על שם התובעים סמוך לאחר רכישת המקרקעין על ידם. עם זאת, לטענתו, הוועדה המקומית לא הייתה רשאית לדרוש תשלום עבור היטל השבחה ולכל הפחות לא הייתה זכאית, בנסיבות המקרה, לרכיב הריביות העונשיות וקנסות הפיגורים שנכללו בדרישת התשלום. הנתבע טען עוד שרכיב הנזק שנתבע על ידי התובעים בגין עליית מחירי הדיור בבאר שבע לא הוכח. יתר נזקי התובעים הוכחשו. 

באשר להודעה לצד שלישי נגד הוועדה, טען הנתבע כי זו אחראית לנזקי התובעים משום שהיא עיכבה את מתן האישור ללשכת רישום המקרקעין. הוועדה המקומית טענה כי בעסקת המכר בין התובעים למוכר חלה חבות בתשלום היטל השבחה בהתאם לחוות דעת שמאית והוסיפה כי לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון בנכונות החיוב ובדרישה לביטול ריביות עונשיות וקנסות. מקומן של טענות אלה, לטענתה, הוא בערר שהנישום (המוכר) היה רשאי להגיש. עוד לטענת הוועדה המקומית, לנתבע אין עילת תביעה נגד הוועדה המקומית.

השופטת עדנה יוסף קוזין קבעה כי על הנתבע, כמי שייצג את התובעים בעסקת רכישת המקרקעין, היה לטפל ברישום הזכויות במקרקעין על שם התובעים, בתוך זמן סביר לאחר העסקה. עם זאת, הוא לא עשה כן וביצוע הרישום הוזנח ונשכח שנים רבות. בנסיבות אלה, קבעה השופטת, הנתבע אחראי לנזקים שנגרמו לתובעים עקב אי ביצוע הרישום כאמור. בצד הדברים ציינה השופטת כי לזכות הנתבע יאמר כי הודה באחריותו ואף הציע לחסוך את הבירור בשאלת האחריות.

כפועל יוצא, קבעה השופטת כי התובעים זכאים לפיצוי עבור דמי ההשבחה ששילמו, שכן הוכח שאם הנתבע היה פונה לוועדה המקומית לצורך קבלת אישור ללשכת רישום המקרקעין סמוך לאחר עסקת רכישת הבית, הוועדה המקומית הייתה נותנת אישור מבלי לדרוש תשלום עבור היטל השבחה. בנוסף, אם הוועדה המקומית הייתה מחייבת כבר אז בהיטל השבחה, הרי שהמוכר היה נושא בו. בכל מקרה, קבעה השופטת, התובעים לא היו צריכים לשלם מכיסם סכום זה, אך משנאלצו לעשות כן - הם זכאים לפיצוי מלא עבור רכיב זה.

בנוסף, נקבע, התובעים זכאים לשיפוי מלא עבור שכ"ט עו"ד ששילמו לעורכת הדין שייצגה אותם בעסקה המאוחרת בה מכרו את זכויותיהם בנכס, עבור הטיפול בהעברת הזכויות בבית על שמם, תשלום שלא היה נדרש אילו הנתבע היה מטפל ברישום בשעתו. כן הם זכאים לפיצוי עבור בזבוז זמן ונסיעות, ונזק לא ממוני בדמות עוגמת נפש ומתח נפשי שנגרם להם. מנגד, נקבע, התובעים לא הוכיחו את רכיב הנזק המתייחס להפסד בשל עליית מחירי הדיור ולכן אינם זכאים לו. התובעים גם אינם זכאים לפיצוי עבור דמי שכירות וארנונה.

באשר להודעה לצד שלישי, קבעה השופטת כי אין זה מסמכותו העניינית של בית המשפט לדון בשאלה האם הוועדה המקומית הייתה רשאית לגבות היטל השבחה בגין עסקת המכר מושא התביעה. כמו כן, הנתבע לא ביסס עילה בנזיקין או עילה אחרת שמכוחה מוטלת על הוועדה המקומית אחריות לנזקי התובעים. על כן, דין ההודעה לצד שלישי להידחות.

סיכומם של דברים - הנתבע ישלם לתובעים סך של 123,656 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה. בנוסף ישא הנתבע במחצית מאגרת המשפט וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 15,000 שקל. התובעים יוצגו בהליך ע"י עו"ד יאיר בן דוד. הנתבע יוצג ע"י עו"ד ברק קינן. הוועדה המקומית לתכנון ובניה יוצגה ע"י עו"ד דניאל גלס.