שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נתפס על נהיגה בפסילה ודרש לחשוף "מערכת סודית" של המשטרה לתיעוד רכבים

חדשות

נתפס על נהיגה בפסילה ודרש לחשוף "מערכת סודית" של המשטרה לתיעוד רכבים, צילום: צילום: דוברות משטרת ישראל
נתפס על נהיגה בפסילה ודרש לחשוף "מערכת סודית" של המשטרה לתיעוד רכבים
02/07/2020, עו"ד לילך דניאל

נהג שנתפס נוהג בפסילת רישיון עתר לבית המשפט לחשוף חסויה של המשטרה, המורכבת ממצלמות חכמות המתעדת לוחיות רישוי של רכבים חולפים ומסוגלת להשוותן למאגרים שהוגדרו מראש. השופט: על המשטרה להסדיר את השימוש בחקיקה, נוכח היותה של המערכת "מאגר מידע" המצריך רישום ונוכח הפוטנציאל לפגיעה בפרטיות הקיים בה

הנאשם נתפס נוהג בזמן פסילה, לאחר שנעצר לבדיקת רישיונות שהייתה לכאורה רגילה. לטענת הנאשם, השוטרים הורו לו לעצור את רכבו לא לצורך בדיקת רישיונות שגרתית, אלא בעקבות "התרעה" שקיבלו באמצעות "מערכת" שזיהתה את רכבו שעה שחלף על פניה, לפיה הוא נוהג בזמן פסילה. במסגרת התיק הפלילי שהוגש נגדו, הגיש הנאשם בקשה לגילוי ראיה חסויה, במסגרתה עתר להסיר את החיסיון ולחשוף את ה"מערכת" המשטרתית שעל פיה התקבלה ההתרעה.

לטענת הנאשם, לא הייתה סמכות לשוטרים לבקש ממנו לעצור ולהציג רישיונות מקום שלא עלה חשד כי בוצעה לנגד עיניהם כל עבירה. לשיטתו, החשד עלה כאשר המערכת "התריעה" לשוטרים ולא בעקבות עבירה שבוצעה לנגד עיניהם. הנאשם סבור כי המידע החוסה תחת תעודת החיסיון רלוונטי להגנתו ולכן הוא מבקש להסיר את החיסיון מעליו ולגלותו. בעניין זה, טען כי ככל שמדובר ב"מערכת" שהיא המצלמה הסודית המכונה על ידו "עין הנץ", הרי האינטרס שבגילוי הראיה מתעצם עד מחייב גילוי המידע החסוי.

עוד הוסיף כי מדובר במערך מעקב וצילום המשמש את המשטרה ורשויות אחרות לצרכיהם השונים וזאת ללא הסמכה בחוק וכי קיימת חובה לבדוק את חוקיות השימוש באותה מערכת שכן מדובר בעניין שיש בו משום פגיעה בפרטיות. מנגד, ב"כ המאשימה טען כי קיימת סמכות לשוטר לעכב כל נהג לצורך בדיקת רישיונות גם אם לא נעברה על ידו כל עבירה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

סגן נשיא בית משפט השלום לתעבורה בירושלים, השופט נאיל מהנא, ציין תחילה כי לפי תקנות התעבורה וחוק סדר הדין הפלילי, לא נדרש קיומו של חשד לביצוע עבירה על מנת שלשוטרים תהיה סמכות לבקש מהנהג להציג את רישיונותיו. על כן, משראו השוטרים את הנאשם נוהג בפועל בזמן שרישיונו פסול - די בכך בכדי לבסס את החשד כנגדו. זאת ועוד, המשטרה עוצרת נהגים לביקורת שגרתית מדי יום, ולעולם לא נפסל מנהג זה על ידי בית משפט כלשהו.

הניסיון לשמור על חיסיון המערכת נראה תמוה

על אף שניתן היה לסיים את ההחלטה בנקודה זו, ביקש השופט מהנא לדון בנושא החיסיון, וזאת נוכח הדברים שהוצגו בעניין אותה "מערכת", המקימים לשיטתו חשיבות ציבורית לדיון בנושא. לדעת השופט, ניסיונה של המשטרה לשמור חיסיון על "המערכת" נראה תמוה, ואין ספק כי קיומה ואיכויותיה של מערכת כזו לא יכולים להישאר בסוד, בוודאי בשעה שלא הוסדר השימוש בה בחקיקה.

מהחומר שהוצג בפניו התרשם השופט כי מדובר ב"מערכת" בעלת חשיבות רבה לצורך ייעול עבודת המשטרה, התורמת רבות לאכיפת החוק על ידי גילוי עבריינים והוכחת אשמתם, מניעה וסיכול של עבירות. יחד עם זאת, לדבריו, מדובר ב"מערכת" שעוצמותיה הרבות מעלות חשש כי שימוש לא מבוקר בה עלול לגרום לפגיעה בזכויות יסוד, לרבות בזכות לפרטיות.

עוד התייחס השופט לתחקיר שפורסם באתר "וואלה" במאי 2020 אודות ה"מערכת" ואופן פעולתה, ממנו עלה כי מדובר במצלמות חכמות הפרוסות בכל רחבי הארץ המזהות לוחיות רישוי של רכבים החולפים על פניה ומתעדות אותן בזמן אמת. על פי אותם פרסומים, מדובר במערכת LPR או ALPR המופעלת גם כ"מערכת" ניידת, היכולה לפעול מתוך רכב משטרה וגם על גבי תרנים נייחים. עוד התפרסם כי ה"מערכת" מסוגלת להשוות את מספרי הרישוי למאגרים שהוגדרו מראש, כמו מאגר כלי הרכב שדווחו כגנובים, מאגר רכבים שתוקף רישיונם פקע, ולהתריע עליהם בזמן אמת. לאותה "מערכת" ישנה גם יכולת לשמור תיעוד של כלי הרכב שצולמו על ידה לתקופה שאינה ידועה.

מכלל האמור הסיק השופט כי מדובר למעשה ב"מאגר מידע" לפי הגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, המתעד תנועותיהם של רכבים הנעים בכבישי הארץ תוך שמירת המידע במאגר נתונים. כתוצאה מכך הפתרון לפרשיות סבוכות הופך קל יחסית אודות השימוש במערכת שבאמצעותה ניתן להתחקות אחר תנועותיהם של מפרי חוק ולהביאם לדין. עם זאת, המשטרה עושה שימוש במערכת זו ללא קבלת צו מבית המשפט, ולא מציגה את הסמכות החוקית המאפשרת לה להשתמש במערכת זו באופן נרחב שכזה, כפי שנהוג ביחס למאגרים אחרים המוחזקים על ידה.

הודגש, כי הפטור שמעניק החוק למשטרה מאחריות על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת מילוי תפקידה אינו פוטר אותה מחובת הסדרת מאגר המידע ורישומו. על כן, סבר השופט כי חרף הפוטנציאל של אותה מערכת לשמש כלי אפקטיבי למאבק בפשיעה, העובדה שהשימוש בה נעשה עד כה ללא שהעניין הוסדר בחקיקה כלשהי – היא בעייתית.

עוד הוסיף השופט כי איסוף מידע רב שכזה בעל יכולות עוצמתיות מחייב הסדרה חקיקתית, שיש בה כדי להבהיר בכללים ברורים את אופן השימוש במערכת, את הגורמים במשטרה שיהיו רשאים להיחשף למידע המופק ממנה, אבטחת המידע המצוי בה, דרכי שמירתו והגבלת הנגישות אליו תוך הקמת מערך המאשר הפקת הנתונים והגדרת הרשאים לעיין בו.

תמיכה בשקיפות פעולות השלטון ושמירה על ערכי הדמוקרטיה

מנגד, חשיפת המידע לפני מאות או אלפי שוטרים, ללא כל בקרה בדבר המידה שבה הם זקוקים לו, אם בכלל, נראית בעיני השופט בעייתית שכן הדבר עלול לעורר חשש לשימוש לא מבוקר שיש בו כדי לגרום לפגיעה בזכויות הפרט, לרבות הזכות לפרטיות, כאשר במקרה זה הסיכון לפרטיות אינו תיאורטי.

"אין להטיל דופי ביושרם של המשרתים במשטרה", הדגיש השופט בעניין זה, אך הוסיף כי ידוע שכבר היו דברים מעולם של שימוש שלא כדין במאגרי מידע על ידי שוטרים, והמשטרה פעלה לא פעם לסילוק משורותיה שוטרים אשר הוטל ספק בטוהר מידותיהם. משכך, ולאור חשיבותה ומעמדה החוקתי של הזכות לפרטיות, סבר השופט כי יש לאפשר לרשויות לעשות שימוש מאוזן וסביר בכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותן לצורך ביצוע חובתן באכיפת החוק, אך תוך הסדרת העניין בחוק.

עוד הוסיף השופט כי תמוה מדוע המשטרה לא מצאה לנכון להוציא נוהל המסדיר את השימוש במערכת, וכי הסדרת נושא השימוש במערכות האכיפה באמצעות חוק ופרסומן ברבים יש בה כדי לתמוך בשקיפות פעולות השלטון ולשמור על ערכי הדמוקרטיה. זאת ועוד, יש בה גם כדי להגביר את מודעות הציבור לסכנות הפשיעה ולהרתיע את הרבים מפני ביצוען של עבירות.

אשר לחשש שפרסום הדבר עלול לגרום לפעולות זדוניות מצד עבריינים או משיפור יכולתם של מפרי חוק להתאים את עצמם כדי לחמוק מאותה מערכת, סבר השופט כי מדובר בחשש שקיים לגבי כל מערכות האכיפה וחזקה על המשטרה כי תדע לטפל בכל אותם מקרים חריגים כדי למנוע פעולות זדוניות מצד עבריינים בדרכים המקובלות. עם זאת, בוודאי שהדבר לא צריך להיעשות בדרך של עשיית שימוש סודי במידע שמעלה חשש לפגיעה בזכויות יסוד.

לבסוף נדרש השופט לשאלת סמכותו של בית המשפט לתעבורה לדון בחוקיות השימוש במערכת, וקבע כי ניתן עקרונית לתקוף את השימוש במצלמות הן תקיפה עקיפה לצורך מקרה פרטי, והן בעתירה מנהלית לצורך כלל המקרים. לצד זאת, אין ספק כי אם המשטרה לא תסדיר את העניין בחוק, מקרים דומים חדשים עלולים להגיע לפתחו של בית המשפט אשר יצטרך בסופו של דבר להכריע האם ניתן לפסול את הראיות שהושגו באמצעות אותה "מערכת". אשר על כן, לדעת השופט, יש להסדיר את העניין, ויפה שעה אחת קודם.

לסיכום, נקבע כי בשים לב לנסיבות הספציפיות של המקרה, לפיהן הנאשם "נתפס בכף" נוהג ברכב בעת שהשוטרים הורו לו לעצור ושעה שנהיגתו אסורה – אין מקום להתיר את החיסיון. עם זאת, נקבע כי ראוי שהמשטרה תפעל להסדרת נושא השימוש באותה "מערכת" בחוק או על פי חוק, על מנת למנוע חשש לפגיעה בפרטיות. עוד הורה השופט לשלוח העתק מהחלטה זו ליועצת המשפטית של משטרת ישראל, לראש אגף תנועה במשטרה וכן לראש הרשות להגנת הפרטיות.

המדינה יוצגה בהליך ע"י עו"ד יוסי זכות. הנאשם יוצג בהליך ע"י עו"ד הישאם עומרי מטעם הסניגוריה הציבורית.

 

פ"ל 63-08-19

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:170
קומיט וכל טופס במתנה