משבר הקורונה השפיע על הפעילות העסקית במשק הישראלי והעולמי. רבים דווחו ירידה חדה בכמות והיקף העסקאות. חלק מהעסקאות בוטל, עסקאות אחרות נדחו ולכן, כאשר מחשבים את תשלום המע"מ עליהן, ישנה דילמה מתי להתייחס לעסקה כעסקה סופית. נבחן מספר סיטואציות כאלה.
אובדן הכנסות עתידיות
הסיטואציה הראשונה שנעסוק בה היא התחלה של מתן שירות ללקוח שהופסק. לדוגמה, אדם התחייב לערוך מסע פרסום ללקוח והתחיל לעבוד על הפרסומת, אך זו לא עלתה לאוויר בשל משבר הקורונה. האם יש לשלם מע"מ על השירות שבוטל באמצע? על פי החלטות בית המשפט המע"מ משולם רק על שירות שניתן בפועל ושולם. אם העסקה בוטלה ונקבע בין הצדדים או נפסק על ידי בית המשפט פיצוי על אובדן הכנסות על החלק בעסקה שלא יצא אל הפועל, בין אם נכסים שלא נמכרו בסופו של יום ובין אם שירות שלא ניתן בפועל, פיצוי זה לא יחויב במע"מ. בנוסף, פיצוי בגין אובדן ההזדמנות להעניק את השירות או למכור את הנכס אינו שירות כמשמעותו בחוק מע"מ ("עשייה למען הזולת"), אלא הימנעות ממתן שירות. לכן, המע"מ ישולם אך ורק עבור החלק בשירות ו/או המכר אשר התבצע ומומש בפועל. שאר הסכום אינו מחייב תשלום מע"מ ואם המע"מ שולם בעבורו יש לזכות את הנישום.
הפחתת מע"מ על חלק מהעסקה שבוטל
דוגמה נוספת היא הפחתת מע"מ על עסקה שבוטלה באופן חלקי. למשל, עסקה מקורית על שירותי הגברה לאירועים, שהייתה אמורה להיות בסכום של עשרים אלף שקלים בוטלה בחלקה משום שהאירועים בוטלו. יתכן והספק שהיה אמור לספק את השירותים יזכה לפיצוי על הביטול, או שהוא יזכה את הלקוח ללא קבלת פיצוי. אם סכום העסקה נותר עשרים אלף שקלים, לא יהיה שינוי בסכום המע"מ המשולם על העסקה. אך, אם חלק מהעסקה בוטל, יש להשיב גם את המע"מ על החלק היחסי. לדוגמה, אם בעל חברת ההגברה מחזיר 5,000 ₪ ללקוח, הוא יהיה זכאי לקבל את החזר המע"מ עבור הכספים שהוחזרו משום שהעסקה קטנה. חשוב לפעול בנושא בהתאם להנחיות והוראות החוק להוצאת הודעת זיכוי.
חבות מע"מ על תמיכה, תרומה וסיוע
סעיף בחוק המע"מ (סעיף 12) מתייחס לחבות המע"מ במקרה של תמיכה או סיוע. בתקופת משבר הקורונה אנו עשויים להיות עדים למקרים רבים כאלה. בהקשר זה נבדק האם ניתנה תמיכה, סיוע או תקבול מרצון שלא נכפה על העוסק.
בנוסף, אם התרומה נתנה במהלך העסקים הרגילים של העסק היא תמוסה. חשוב להזכיר כי מדובר בתרומה לתחום הליבה של העסק, דהיינו השירותים שהוא מספק באופן קבוע. נסביר זאת באמצעות דוגמה. עורך דין מספק "שירותי ייעוץ משפטי" למשל, אם עורך דין מחליט למחול על חוב של לקוח אשר לו העניק ייעוץ משפטי, יכולה לעלות טענה כי המחילה נכנסת בגדר "תרומה, תמיכה או סיוע", כמשמעות המונחים בסעיף 12 לחוק מע"מ ועלולה לקום חבות במע"מ אצל הלקוח מכוח סעיף 12 ויראו את המחילה כחלק ממחיר עסקאותיו של הלקוח, ככל שהלה עוסק לצורכי חוק מע"מ. מנגד, בתנאים מסוימים יהא רשאי עורך הדין לתבוע את המע"מ על הכספים שלא שולמו לו, ככל שהמע"מ בגינם שולם זה מכבר.
נעיר כי ברוב המקרים בעלי מקצועות חופשיים לא יקלעו לסיטואציה המדוברת, הואיל וככלל, מועד החיוב במע"מ בגין שירות יחול רק בעת קבלת התשלום (בסיס מזומן).
לפיכך, חשוב להתייעץ בטרם הוצאת חשבונית ותשלום המע"מ ולבחון את אפשרות דחיית המע"מ מלכתחילה. דחיית מע"מ כשמתאפשרת על פי דין, אינה רק שאלה טכנית, אלא יוצרת חיסכון כספי ומשאירה את הכסף בידי הנישום עד ליצירת החיוב, אם וכאשר תיוצר.
ביטול עסקה על נכס
סיטואציה נוספת שאנו עדים לה בתקופת הקורונה היא רכישה של מוצר לעסק או נכס בתשלומים, והפסקה של העסקה בשל חוסר יכולת להמשיך ולשלם עבור המוצר או הנכס. במקרה כזה, נבדק האם מדובר בביטול עסקה כולל שמבטל את חבות המע"מ על העסקה, או בתשלום חלקי עבור העסקה שנותר בידיו של מוכר הנכס. אם הנכס הוחזר למוכר ולא יבוצעו תשלומים נוספים, מע"מ עשוי להכיר בכך כביטול עסקה ולבטל את חיובי המע"מ הנלווים לעסקה זו.
עורכת הדין קרן מרציאנו המתמחה בתחום זה ומשמשת כיו"ר (משותפת) של ועדת המע"מ במחוז תל־אביב, התייחסה להשפעת הקורונה על תשלום המע"מ בהרצאה מקיפה בנושא.
היכנסו לאתר שלה לצפייה בקטעים - https://www.kma-taxlaw.com
