האם ניתן להוכיח בבית משפט את מידת ההצלחה והסיוע של חברות למימוש זכויות רפואיות בתביעות מול ביטוח לאומי? ייתכן בהחלט שכן, וזאת כפי שעולה מפסק הדין בתביעה 'שטרית נ' זכותי – מומחים לזכויות רפואיות בע"מ': "פעילות הנתבעת עבורו לפי ההסכם היטיבה עמו"
המקרה שבגינו ד' שטרית פנה לחברת "זכותי" המתמחה במימוש זכויות רפואיות לא היה מקרה חריג. שטרית פנה לסיוע בקבלת אחוזי נכות לצמיתות בגין בעיות רפואיות מהן סבל, מסוג המקרים שחברות למימוש זכויות רפואיות דוגמת "זכותי" נדרשות אליהן מידי יום.
אבל באופן מפתיע התפתחות הנסיבות סביב חוזה ההתקשרות בין הצדדים הגיעה לבסוף אל פתח אולם הדיונים של הרשמת הבכירה חן מאירוביץ בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו.
"הקביעות בביטוח לאומי לא השביעו את רצוני"
ד' שטרית בחר לתבוע סך של 15,000 ש"ח מחברת "זכותי", כאשר 10,322 ש"ח מתוכן הינו החלק ששילם ל"זכותי" בעבור שירותיה, והיתר בגין הוצאות משפט ועוגמת נפש. כפי שצויין בפסק הדין "הכל בטענה שהנתבעת לא פעלה עבורו, לא ליוותה אותו לוועדות רפואיות, וכן טען שהוא נאלץ להמציא למל"ל (המוסד לביטוח לאומי) מסמכים רבים שכלל לא הומצאו על ידי הנתבעת כפי שהיה עליה לעשות מתוקף ההסכם".
טענות אלו עלו למרות שהסתייע בחברת זכותי בבניית תיק רפואי מוצק, סיוע פרוצדוראלי רפואי לאורך כל התהליך ובהכנת התביעה לביטוח לאומי וכתוצאה מכך זכה בקצבאות ואף במענק חד פעמי.
אולם, כאשר התובע התבקש לשלם שכר טרחה נוסף עבור המשך טיפול הארכת זכאות, הוא סירב ואף דרש החזר כספים ששולמו זה מכבר, ועל כך השיב התובע בבית המשפט "אני ילד גדול, ויודע איך להגיש מסמכים לבד", ו"הקביעות בביטוח לאומי לא השביעו את רצוני".
בתגובה לטענה זאת הפנתה "זכותי" לתיעוד הרפואי ולסיכום הרפואי הממצה שהומצא על ידה לתיקו של התובע במוסד לביטוח לאומי, ולעובדה שהתובע זומן לוועדות רק לאחר שהיה קיים תיעוד רפואי שצורף לתביעה המקורית, ונמצא לכך בסיס. כמו כן, הדגישה "זכותי" את פועלה בעבור הנתבע, שבא לידי ביטוי בזכאותו לקבלת קצבה ומענק.
"לא קראתי את ההסכם"
עוד טען התובע כי הוא ביקש להפסיק את ההתקשרות עם "זכותי" לאחר שהובהר שלא יהיה זכאי לליווי לדיוני הוועדות, לשאלת בית המשפט בנושא זה ענה הנתבע "לא קראתי את ההסכם שבו כתוב שאין זכאות לייצוג. באתי, חתמתי". בעדותו בבית המשפט טען בלהט מנכ"ל "זכותי" מר אלון אהרונוב שלא כך הם פני הדברים, להפך, התובע ידע מפורשות אודות היעדר זכאות לליווי לוועדות, ושהדבר הובהר לו טרם החתימה על ההסכם, ובנוסף לא בא וחתם אלא, בא, קיבל הסבר, הלך לחשוב ולבדוק עם עו"ד בן משפחה לטענתו ורק לאחר מכן חזר לפגישה חוזרת וחתם ובכך תמכה גם עדותה של גב' קארין לוי גולדשמיט, שמולה חתם התובע על הסכם שכר הטרחה בפגישה השניה.
כאשר נשאלה הגב' לוי גולדשמיט ע"י בית המשפט "האם היה ספק שהחברה שלכם לא מלווה בכל התהליך?", השיבה לוי גולדשמיט נחרצות, " שום ספק". אלו דברים שהובהרו לו על ידי ולא פעם אחת".
"פעילות הנתבעת עבורו לפי ההסכם היטיבה עמו”
בתום דיון ייצרי ועם הקראת פסק הדין קבעה הרשמת הבכירה כי "לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות". באשר לטענתו של התובע 'כי לא ידע שלא יהיה זכאי לליווי' פסקה הרשמת כי "מצופה מאדם שחתם על חוזה, שלכל הפחות יקרא את האמור בו ואם לא מבין יברר את הטעון הבהרה". עוד הוסיפה, "טענתו לפיה לא בדק את רכיבי ההסכם ולא בחן את השירות שניתן לו לא נראית לי אמינה בנסיבות העניין ועל רקע עדותה של הגב' קארין אל מולה התקשר".
הרשמת הבכירה התייחסה בפסק הדין לטענה בדבר טיב השירות שקיבל התובע מ"זכותי", וסיועה להצלחת התביעה שלו אל מול הביטוח הלאומי: "מעיון במכלול התיעוד שצורף לכתב ההגנה ואף לתיעוד שהגיש התובע אני מתרשמת שהנתבעת הייתה פעילה בהליך מול המוסד לביטוח לאומי בהתאם להתחייבותה בהסכם באופן ששומט את הקרקע מטענתו של התובע לפיו לא נעשה על ידה דבר". עוד הוסיפה, "זכאותו של התובע הוכרה במסגרת שתי התביעות שהגישה עבורו הנתבעת ולא מצאתי כל יסוד של ממש לטענותיו כנגדה".
בסיכומם של הדברים פסקה דחתה הרשמת הבכירה את התביעה וציינה כי "מכלול המסכת הראייתית שכנעי, כי התובע לא רק שלא ניזוק אלא אף זכה ופעילות הנתבעת עבורו לפי ההסכם היטיבה עמו". בנוסף קבעה כי על התובע לשלם הוצאות משפט בסך 500 ש"ח לחברת "זכותי".
