בית משפט השלום גזר את דינו של נאשם בעבירות תקיפה, איומים והתנהגות פרועה במקום ציבורי והשית עליו עונש הכולל 12 חודשי מאסר בפועל ופיצויים למסעדה ולעובדיה. נקבע כי המעשים בהם הורשע הנאשם חמורים ומכוערים, ותפקידו של בית המשפט לעמוד בראש המחנה, להורות דרך ולתת לכך ביטוי של ממש בגזירת הדין.
עסקינן בגזר דין בעניינו של נאשם שהורשע בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירות אלימות במסעדה על רקע של מה בכך, בהיותו תחת השפעת אלכוהול. הנאשם גרם למהומה רבתי, איים על מלצרית, תקף עובדות ועובדים על לא עוול בכפם, חבל באחד העובדים, והביא במעשיו לעזיבתם של סועדים את המקום.
המדינה עמדה על האינטרסים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, אשר נקט אלימות שלוחת רסן במסעדה הומה אדם, וביקשה לקבוע מתחם ענישה בין 30-12 חודשי מאסר בפועל. בהינתן נתוניו של הנאשם, עברו הפלילי והתרשמות קצינת המבחן, עתרה לגזור עליו 20 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים.
הנאשם טען כי יש לתת משקל להודייתו מיוחס לו, לנסיבות חייו הקשות, ילדותו בעזובה ובהזנחה ותחת צלו של אב אלים. הנאשם לא היה נתון במעצר בגין תיק זה, והתהלך חופשי עד שנעצר במסגרת ההליך. עבירות האלימות בהן הורשע הנאשם אינן ברף גבוה, ובנסיבות שונות ייתכן שכתב האישום היה מייחס לו עבירה יחידה של מעורבות בתגרה. אמנם, הנאשם הוא שחולל את הסיטואציה, אך בחלקו השני של האירוע יש ליתן משקל גם להתנהגותם של העובדים במקום שתקפו את הנאשם בכיסאות וחבלו בו. עוד נטען כי יש לקבוע מתחם בין עונש שניתן לרצותו בעבודות שירות לבין 5 חודשי מאסר, ולהתחשב בכך שהנאשם עצור בהליך אחר מזה תשעה חודשים, לא פגש בכל התקופה מי מבני משפחתו, ולא ראה מעולם את בנו התינוק.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
כב' השופט ג' אבנון פסק כי סיפור המעשה מגלה נאשם שלא שת ליבו לאיש, לא מוכן לקבל עליו נורמות התנהגות מקובלות בכלל ואת כללי המקום בפרט, מקלל, מאיים, משתולל, תוקף, פוגע ומעורר רעש והמולה, והכל בלב מסעדה הומת אדם ותוך הסבת נזק ופגיעה לא רק לנפגעי האלימות הישירים, אלא לכל סביבתו, לאורחי המסעדה שכל מבוקשם ליהנות מבילוי בקרב חברים ומשפחה, ולמסעדה שנפגעה כלכלית הן מכך שאורחים נאלצו לברוח מהמקום בבהלה, והן מפגיעה במוניטין. תיאור האירועים מגלה כי היו לנאשם הזדמנויות רבות להימלך בדעתו: הכל החל בכך שהנאשם סירב להמתין כאחד האדם לכך שיתפנה עבורו מקום, והתעקש להקדים את האורחים שהגיעו לפניו והמתינו בסבלנות לתורם. אלא שהנאשם לא הסתפק בהתנהגות גסת רוח למלצרית "יאללה יאללה תפני". הוא איים עליה כי "יעיף לה סטירה", וכשניסתה להרתיעו בהודיעה כי אם יעשה כן תזעיק משטרה, לא נסוג בו. נהפוך הוא. הנאשם איים, וביצע, סטר על לחיה והתיישב בשולחן לא לו. אלא שהנאשם לא עצר בכך. הוא קילל את אחראית המשמרת, ניסה לתקוף אותה באמצעות קערת נירוסטה, התפרץ פעם ופעמיים לתוך המסעדה פנימה במרדף אחריה, תקף עובדים במכות ידיים, באגרופים ובחפצים (קערה, כפכף, כיסא), השליך עליהם חפצים שונים (סכו"ם, כוסות, קפה חם ועוד), היכה עובד פעם אחר פעם בראשו ובפלג גופו העליון באמצעות הקערה והטיח בו כיסא. עיון בסרטונים המתעדים מזוויות שונות את חלקו האחרון של האירוע, מגלה מהומה רבתי שגרם הנאשם בהתנהגותו הפרועה והאלימה. בתוך כך נקבע כי החבלות הפיזיות שהסב הנאשם לעובד מסתכמות בשריטות ובאדמומיות בפניו ובידו, אך פוטנציאל הנזק משמעותי באופן ניכר. הנאשם השתולל בפראות בהתעלמות מוחלטת מהנזק שהוא עלול לגרום לסובבים אותו. בשפת העם, הנאשם "לא ראה בעיניים", ואפילו את אמו דחף והפיל על הארץ בשעטתו הפרועה לתוך המסעדה.
בנוסף לאמור יש לקבוע מתחם ענישה בין 8 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין 20 חודשי מאסר בפועל. באשר לגזירת העונש בתוך המתחם נקבע כי לזכות הנאשם עומדת העובדה כי הנאשם הודה במיוחס לו והביע צער על מעשיו, וכפועל יוצא מכך חסך מזמנם של הצדדים ושל בית המשפט. הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן, גם אם באופן חלקי, ובמסגרת התסקיר השני קיבל אחריות על מעשיו. נסיבות חייו של הנאשם אינן פשוטות, הוא גדל בעזובה רגשית וחומרית, "זכה" לטעום מנחת זרועו של אביו, וגדל באווירה ספוגת אלימות וכאוס. ברי כי נתונים אלו השפיעו על עיצוב אישיותו של הנאשם, ובעלי משקל בקורותיו. מנגד, לחובתו של הנאשם יש לזקוף כי הנאשם לא השכיל לנצל הזדמנויות שניתנו לו לאורך השנים, החל ממוסדות חינוך ורווחה בהם טופל ומהם פרש על רקע בעיות אלימות וקשיי הסתגלות, המשך בשירות צבאי ממנו ערק, ודרך עבירות פליליות שהסתיימו בתחילת הדרך (כקטין) ללא הרשעה ובדרכי טיפול, בהמשך מספר פעמים בענישה צופה פני עתיד, ולאחר מכן בעונשים של ממש (14 חודשי מאסר בפועל בגין צירוף 3 כתבי אישום בעבירות אלימות ורכוש, חודש מאסר בפועל בגין החזקת סכין והחזקת נכס חשוד כגנוב). אך לפני כחודש הורשע הנאשם בריבוי עבירות אלימות, כתב אישום בגינו הוא נתון במעצר עד לתום ההליכים וממתין לגזירת דינו. עיון בהכרעת הדין מגלה אירוע דומה בנסיבות רבות להתרחשות מושא כתב האישום דנן. קצינת המבחן התרשמה מעבריין חוזר בתחום האלימות, כזה שטרם הפנים את חומרת התנהגותו, איננו מגלה אמפתיה לקורבנותיו, איננו מסוגל להתבוננות פנימית, דחה הצעות לשילוב בהליך טיפולי, וכזה שנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה. קצינת המבחן לא רק נמנעה מהמלצה טיפולית, אלא שבאופן חריג מצאה להמליץ להשית על הנאשם עונש מאסר מוחשי שיציב בפניו גבול והרתעה מפני הישנות מעשיו.
בית משפט השלום הוסיף וקבע כי המחוקק בסעיף 40ב לחוק העונשין, הורה בדבר העיקרון המנחה בענישה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. המעשים בהם הורשע הנאשם חמורים ומכוערים, ותפקידו של בית המשפט לעמוד בראש המחנה, להורות דרך ולתת לכך ביטוי של ממש בגזירת הדין.
לאור האמור לעיל, על הנאשם הושת עונש הכולל: 12 חודשי מאסר בפועל אשר יצטבר לכל עונש מאסר אחר שהוטל על הנאשם; 6 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירת אלימות מסוג פשע; 3 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים, או התנהגות פרועה במקום ציבורי, או מעורבות בתגרה וכן פיצויים בסך 7,000 ₪ אשר ישולמו לעובדי המסעדה ופיצויים בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו למסעדה.
המאשימה יוצגה ע"י תביעות מרכז - שלוחת נתניה; הנאשם יוצג ע"י עו"ד מיכל אפלבוים, עו"ד מיכאל צור
