שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > רשות המיסים תשיב סך של למעלה מ-7.5 מיליון ₪ לחברת הוט בגין מיסי יבוא שנגבו ביתר

חדשות

רשות המיסים תשיב סך של למעלה מ-7.5 מיליון ₪ לחברת הוט בגין מיסי יבוא שנגבו ביתר, צילום: istock
רשות המיסים תשיב סך של למעלה מ-7.5 מיליון ₪ לחברת הוט בגין מיסי יבוא שנגבו ביתר
11/07/2021, עו"ד שוש גבע

בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתה של חברת הוט להשבת מיסי יבוא שנגבו ביתר. נקבע כי הוט הוכיחה ברמת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי כי הפונקציה העיקרית של מכשיר הפייברבוקס שהיא מייבאת הינה מרשתת וטלפוניה ולכן המכשיר פטור ממיסי יבוא לפי התחייבותה של ישראל בהתאם לאמנת ה ITA.

עסקינן בתביעה בסך של 7,660,975 ₪ בגין מיסי יבוא שחברת הוט טענה ששילמה למדינה בייתר, ותובעת השבתם. מחלקות נפלה בין הצדדים להליך זה - חברת הוט והמדינה, בדבר חבות בתשלום מיסי יבוא, בגין יבואו של מכשיר תקשורת שלו שלושה שימושים: קליטת שירותי טלוויזיה, מירשתת (אינטרנט) וטלפוניה, מדגם EGC1421 תוצרת חברת Sagemcom, שיובאו על ידי הוט, ומכונים בשם המסחרי "פייברבוקס". הנתבעת (להלן גם: "רשות המיסים")  העמידה את עיקר המחלוקת בשאלת סיווג המכס של הטובין. לעומתה העמידה הוט את עיקר המחלוקת בשאלה: האם למדינת ישראל מותר להטיל מסי יבוא על מכשירי Set-Top Box, כדוגמת הטובין שבמחלוקת, נוכח הוראות האמנה הבינלאומית העוסקת בסחר בטכנולוגיות מידע. דהיינו לעיצומו של עניין, המחלוקת בתיק זה עוסקת בשתי שאלות נפרדות הכרוכות זו בזו: האחת - האם קופסת התקשורת החכמה "הוט פייברבוקס" שיובאה ע"י חברת הוט הינה מכשיר STB בעל פונקצית תקשורת, ובשל כך אין לחייבו במסי יבוא בהתאם להסכם הטכנולוגיות (ITA) של ארגון הסחר העולמי, ((WTO שהנו חלק מהדין הישראלי. השנייה - כיצד יש לסווג את הטובין על פי צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין.

לטענת הוט אין לחייבה במסי יבוא, וזאת ללא כל תלות בסיווגם.  הוט סבורה, כי הסיווג הנכון הוא בפרט מכס 85.17.6290 המתייחס למוצרי תקשורת ולחלופין בפרט מכס 85.25.5000, אשר עוסק בעיקר במכשירי שידור לרבות מצלמות טלוויזיה. נטען כי לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות, והשימוש באינטרנט שרק הולך וגובר ומתמזג עם שירותי הטלוויזיה, פותחו הטובין, שהינם קופסת תקשורת חכמה עם מיקרו מעבד, המרכזת תחת מארז אחד את כל מכשירי התקשורת/אינטרנט הקודמים שהיו בבית: מודם, נתב  ואת הטלפון. כל הגלישה באינטרנט בבית באמצעות מחשב נייח, נייד, טאבלט, סמארטפון, נעשית באמצעות הטובין. על מנת לתמוך בטענתה שפונקציית התקשורת והאינטרנט הן העיקריות, במובחן מפונקציית הטלוויזיה, טוענת הוט שמבחינה טכנית הטובין שבמחלוקת תוכננו כך שניתן יהיה לעשות שימוש בפונקציית האינטרנט והתקשורת כאשר כרטיס הטלוויזיה אינו עובד.

רשות המיסים טענה מנגד כי יש לסווג את הטובין בפרט מכס 85.28.7140 אשר עוסק, בין השאר, במקלטי טלוויזיה המיוחדים לקליטה מלווין או מכבלים. ולחלופין בפרט מכס 85.28.7190. נטען כי חברת הוט מספקת את הפייברבוקס אך ורק למי שמנוי על שירותי הטלוויזיה שלה. מי שרוכש שירותי מרשתת או טלפוניה בלבד,  אינו מקבל את הפייברבוקס אלא מכשירי קצה אחרים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כב' השופט א' סטולר פסק כי מדינת ישראל חתומה על אמנה בינלאומית בדבר השיטה המתואמת לתיאור טובין וקידודים שנכרתה בבריסל בשנת 1983. אמנה זו "האמנה הבין לאומית בדבר שיטה מתואמת לתיאור טובין וקידודם", מסווגת את הפריטים השונים לפי קבוצות בנספח לאמנה, וזאת על פי שיטה בינלאומית מתואמת. נספח זה נקלט במלואו בחקיקה הישראלית בצו תעריף המכס.  צו תעריף המכס מורכב מצו מסגרת ומתוספות. צו המסגרת קובע הגדרות, הוראות לסיווג טובין, כללים בנוגע להסכמי סחר ועוד. התוספת הראשונה מהווה תרגום של הנספח לאמנת בריסל בשילוב עם כללים וסעיפים ישראלים.  לצורך שחרור טובין מפיקוח המכס, מגיש סוכן המכס רשימון. סוכן המכס מסווג את הטובין, בהסתמך על צו תעריף המכס על הוראות הסיווג המפורטות בו והכללים המופיעים בראש כל פרק וחלק. בבוא סוכן המכס לסווג את הטובין המיובאים, בוחן הוא ראשית את טיבם ואת התכלית אשר לשמה נוצרו כגון השימוש המיועד להיעשות בטובין אלו, ובמקרה שהדבר נדרש על פי הכללים, אף את החומרים אשר מהם נוצרו. לאחר מכן, בוחן סוכן המכס את פרטי המכס הרלוונטיים ולאחר שתי בחינות אלה, מגיע סוכן המכס לכלל מסקנה בדבר הפרט המתאר את הטובין באופן הטוב והמדויק ביותר, ולפרט זה משייך סוכן המכס את הטובין. 

מן הכלל אל הפרט נקבע כי ההכרעה בתיק זה תיגזר בין היתר מהקביעה העובדתית מה היא הפונקציה העיקרית של הטובין. כאמור, מחלוקת הסיווג בתובענה זו היא בין עמדת הוט, כי יש לסווג את הממיר בפרט המכס : 85.17 שעניינו במכשירי שידור, לבין עמדת רשות המיסים, שסיווגה את הממיר בפרט 85.28 כמקלט טלוויזיה. הדרך הטובה ביותר לקבוע מהי הפונקציה העיקרית של הפיירבוקס היא על דרך מבחן השימוש. בדרך זו הלכה הוט וביצעה סקר שימוש. הנתונים בקשר לשימוש בטובין שנאספו והוצגו על ידי הוט הראו, ששירותי המרשתת הינם בסיסיים יותר משירותי הטלוויזיה. אין יום מבלי שנשתמש בשירותי המרשתת, בעוד שבהחלט יכול לעבור יום מבלי שנשתמש בשירותי הטלוויזיה . התוצאה היא שניתן לקבוע כי הוט הוכיחה ברמת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי כי הפונקציה העיקרית של מכשיר הפייברבוקס היא מרשתת וטלפוניה כטענתה ולא טלוויזיה כטענת רשות המיסים.

יתרה מכך נקבע לעניין סווג הטובין כי כפי שעולה ממהות הטובין שבמחלוקת, הם משמשים גם לטלוויזיה בכבלים, אך בוודאי אינם מיוחדים לטלוויזיה בכבלים. הטובין מאגדים בתוכם מספר מכשירים ומיועדים לשמש למספר שימושים, וביניהם אינטרנט, מדיה סנטר, טלפון. נדמה כי לא יכול להיות חולק כי טובין שזוהי מהותם, אינם מיוחדים לטלוויזיה, שכן הם משמשים לכמה וכמה מכשירים כאשר הטלוויזיה הינה אחת מהם, מה עוד שנקבע לעיל שהשימוש העיקרי הוא לתקשורת ואינטרנט ולא לטלוויזיה. דהיינו, הקביעה העובדתית, לפיה השימוש העיקרי של הפייברבוקס הוא לאינטרנט ותקשורת, שומטת את הקרקע מהסיווג שבו מצדדת רשות המיסים. משכך נקבע כי התוצאה היא שלא ניתן לקבל את עמדת הרשות המיסים לפיה פרט המכס שבו יש לסווג את הפייברבוקס הוא 85.28-7140. סיווג הטובין המתאים ביותר, הספציפי ביותר, המתאר את כל מאפייני הפייברבוקס הוא פרט 85.17-6290 במסגרתו מסווגים "מכשירים אחרים לשידור או לקליטה של קול, תמונות או נתונים אחרים". סווג הטובין בפרט זה עולה ממהות הטובין והשימוש בהם. פרט 85.17-6290 הוא פרט המכס המכיל בתוכו את כל הפונקציות של הפייברבוקס ועל כן הוא פרט המכס המתאר את המכשיר בצורה שלמה ומלאה ועל כן המתאימה ביותר לסיווגו. בתוך כך נפסק כי פרט 85.17 מכיל בתוכו את פונקציית האינטרנט המהותית במכשיר ואת פונקציית הטלפון, וגם את פונקציית שידורי הטלוויזיה, ובכך מתאר את מכלול המכשיר בצורה השלמה ביותר. כאשר קיים פרט מכס המתאר את מכלול הפונקציות של המכשיר, הרי שיש להעדיפו על פני פרט מכס המתאר רק חלק מהפונקציות, גם אם חלק זה הוא הפונקציה העיקרית שבמכשיר .יתרה מכך, הנתבעת התייחסה בחוות הדעת לפרט המכס -85.28-7190 שזכרו לא נמצא בכתב ההגנה מטעמה. לסיכום סוגיית סיווג הטובין, ניתן לומר כי פרט המכס היחיד המתאים לסיווג הטובין נשוא הדיון הינו פרט 85.17-6290 לצו תעריף המכס, הן מהטעם כי זה הוא פרט המכס היחיד המתאר את מכלול הפונקציות שבמכשיר, ולחילופין מהטעם שהפונקציה העיקרית בטובין הינה התקשורת.

בהמשך לאמור נפסק כי נוכח ההכרעה בשאלת הסיווג נדמה כי התייתר הצורך לדון בשאלה האם הפייברבוקס צריך להיות פטור ממסי יבוא לפי התחייבותה של מדינת ישראל בהתאם לאמנת ה ITA.  הוט העמידה  את עיקר המחלוקת בשאלה: האם למדינת ישראל מותר להטיל מסי יבוא על מכשירי STB  כדוגמת הטובין שבמחלוקת, נוכח הוראות האמנה הבינלאומית העוסקת בסחר בטכנולוגיות מידע, הידועה כ"הצהרה בדבר מסחר במוצרי טכנולוגיות מידע", אליו הצטרפה המדינה בשנת 1997. לפיכך טוענת הוט שאין לחייבה במיסי יבוא, וזאת ללא כל תלות בסיווגם. אין מחלוקת כי מדינת ישראל התחייבה שלא למסות STB. על כן, לפי לוח המחויבות של מדינת ישראל מכשירי STB שיסווגו בפרטים 85.17-5000 או בפרט 85.43-8990 הנו פטור. אלא, שבמקרה דנן, עמדת הרשות הינה כי הסיווג של ה- STB הנדון הנו שונה מזה שהוצהר על ידה ל-  WTO ומכאן כל הבעיה, שכן סיווג שונה זה הנו חייב. בהתאם לסעיף 6 לחוק מסים עקיפים, על מנת לקבל חזרה מן המדינה את המס ששולם ביתר, על הוט להוכיח שני תנאים חלופיים: האחד, כי היא לא מכרה את הטובין, ולחלופין, כי המס לא נכלל במחיר שהקונה שילם. התובעת עוסקת במכירת שירותים - טלוויזיה, אינטרנט וטלפוניה, כל אחד בנפרד או כחבילה. היות והשכרת הטובין אינה שוות ערך למכירה, הרי שהתובעת לא מכרה את הטובין והיא זכאית להשבת היתר על פי סעיף 6(1 ) לחוק מסים עקיפים, ופטורה מהוכחה כי המס לא נכלל במחירי המכירה. כשם שמכירה של מוצר מוגמר לא מהווה מכירה של חומר הגלם המיובא, כך גם השכרת טובין במסגרת חבילת שירותים, אינה מהווה מכירה של המוצר המיובא. כך, הוכח כי הוט לא מכרה את הטובין, אלא השכירה אותם במסגרת חבילת שירות, כאשר התמורה שנגבתה בעבור החבילה אינה מתייחסת כלל לטובין אלא למכלול השירותים הניתנים במסגרת החבילה. בית המשפט העליון כבר קבע, כי את המונח "מכר בתום לב" שבסעיף 3( 3 )לחוק מסים עקיפים יש לפרש כפשוטו ואין לתת לו פרשנות מלאכותית ומרחיבה. מכח עיקרון זה, אין אפשרות לפרש השכרה של טובין יחד עם חבילת שירותים, כ"מכירה" של הטובין. בהתאם לכך, יש לראות את הטובין נשוא התביעה כטובין שלא נמכרו לפי סעיף 6(1)  לחוק מסים עקיפים, וכי אין להטיל על הנישום רף הוכחה בלתי סביר בעניין הוכחת אי גלגול המס. למעלה מן הדרוש נקבע כי אף אם ייקבע כי מדובר במכירה, הרי  כאשר רכיב המס מתוך סך התמורה שנגבית, הוא זניח ושולי (באחוזים), כבמקרה דנא, מצב זה מוכיח את הטענה שהמס לא "גולגל".

לאור האמור לעיל התביעה התקבלה. נפסק כי הוט הוכיחה ברמת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי כי הפונקציה העיקרית של מכשיר הפייברבוקס היא מרשתת וטלפוניה. כפועל יוצא נקבע כי רשות המיסים תשיב להוט את סכומי מס הקניה ששולמו ביתר בסך כולל של 7,660,975 ₪.

הוט יוצגה ע"י  עו"ד גיל נדל; עו"ד שירית נקר; עו"ד עומר וגנר; ב"כ רשות המיסים לא צוין

ת"א 2670-08-15

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:192
קומיט וכל טופס במתנה