העבודה היא מרכיב מרכזי בחיים של כולנו, או לפחות אצל רוב רובנו. מעבר לפרנסה, אצל לא מעט אנשים תחום התעסוקה והתפקיד הספציפי שהם ממלאים מהווים חלק בלתי נפרד מהזהות ומשפיעים על הדימוי העצמי, ובנוסף במקום העבודה מתרחשות אינטראקציות חברתיות מגוונות.
מצד שני, סביבת העבודה במשרד, במפעל, בחנות, במסעדה ובכל מקום אחר שאנשים עובדים בו עלולה לחשוף אותם באופן יומיומי לנזקים מצטברים. גם מהות העבודה עלולה לגרום לפגיעה בבריאות - ובמקרים אלה ייתכן שתוכלו לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בגין מחלת מקצוע.
התנאים להגדרת פגיעה כמחלת מקצוע
על-פי חוק, המוסד לביטוח לאומי מתייחס לאדם כמי שסובל ממחלת מקצוע רק אם הפגיעה שנגרמה לו מופיעה ברשימה סגורה ומוגבלת למדי של מחלות מקצוע. בתקנות הביטוח הלאומי הרשימה מחולקת למספר קטגוריות בהתאם לסוג גורם הפגיעה: חשיפה לחומרים רעילים (למשל ארסן, עופרת, כרום, בנזן, זרחן, ויניל כלוריד ועוד), חשיפה למזיקים ביולוגיים (לדוגמה אדם שעובד עם פגרים של בעלי חיים או עובדים במערכת הבריאות שבאים במגע עם נגיפים), חשיפה פיזיקלית (למשל לרעש ועקב כך היווצרות טנטון או ירידה ברמת השמיעה), חשיפה לקרינה (ובפרט אצל טכנאי רנטגן), וחשיפה לחומרים אחרים שעלולים להיות מזיקים (לדוגמה, מחלות של דרכי הנשימה שהמקור שלהן הוא חשיפה מתמשכת לקמחים או לאבקות כביסה מסוימות).
מאחר שהרשימה הנ"ל לא עודכנה כבר עשרות שנים, יש גם לא מעט מקרים שבהם אדם סובל מנזק של ממש לבריאות מבלי שהסיבה לכך תוכר כמחלת מקצוע. על-מנת לספק מענה ועזרה הכרחית גם לאותם אנשים נולד המושג "מיקרוטראומה" - פגיעה שהגורם לה הוא נזקים זעירים שמצטברים לכדי מסה משמעותית. אחת הדוגמאות הנפוצות לכך היא תסמונת התעלה הקרפלית שפוגעת בקלדניות - אמנם פעולת ההקלדה עצמה לא פוגעת בשורש כף היד, אבל החזרה על הפעולה שוב ושוב עלולה בטווח הארוך לגרום לתסמונת הנ"ל.
בכל מקרה ישנה חובה להוכיח כי ישנה זיקה מובהקת בין סביבת העובדה ו/או אופי העבודה לבין מחלת המקצוע או המיקרוטראומה. בהתאם כדאי להיעזר בשירות של עו"ד מחלות מקצוע, כלומר עורך דין עם מומחיות ובעיקר ניסיון בתחום ספציפי זה.
מהן זכויות נפגעי מחלות מקצוע?
בשלב ראשון זכאי עובד שסובל ממחלת מקצוע או מיקרוטראומה לדמי פגיעה - תשלום עבור הפסד ימי עבודה כתוצאה מהפגיעה. התשלום הוא בהתאם למספר ימי ההיעדרות בפועל, עד 91 ימים, כשהתשלום עבור כל יום מחושב על בסיס השכר לפני הפגיעה.
אם ועדה רפואית קבעה לאדם אחוזי נכות בגין מחלת המקצוע או המיקרוטראומה בשיעור שבין 9% ל-19% הוא זכאי למענק חד-פעמי. אחוזי נכות גבוהים יותר, כלומר החל מ-20%, מזכים בקצבה חודשית. גובה הקצבה נקבע על סמך שיעור הנכות ובהתאם לשכר לפני המחלה.
אחוזי הנכות נקבעים ע"י ועדה רפואית אליה מוזמנים כל מי שמגיש או מגישה תביעה להכרה במחלת מקצוע או מיקרוטראומה. חשוב להדגיש כי על-פי החוק כל אדם זכאי להגיע לוועדה זו עם עו"ד מטעמו. עורך דין סאמי אבו ורדה הוא מומחה למחלות מקצוע ולהתנהלות מול הביטוח הלאומי באופן כללי. ניתן להתייעץ איתו לפני ההגעה לוועדה וגם לפני הגשת התביעה, וכך להבטיח התנהלות נכונה וסיכוי מרבי לקבל את העזרה הכלכלית החיונית.
המלצה חשובה נוספת היא להקדים ככל האפשר את הגשת התביעה. הסיבה לכך היא שניתן לקבל קצבה חודשית רטרואקטיבית לשנה בלבד, כך שאם חלפה יותר משנה מהמועד שבו חליתם, תפסידו סכומי כסף בלתי מבוטלים עקב העיכוב.
