שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > מי ירחם על ילדי הגן? בית המשפט השית 15 חודשי מאסר על סייעת מתעללת

חדשות

מי ירחם על ילדי הגן? בית המשפט השית 15 חודשי מאסר על סייעת מתעללת  , צילום: pixabay
מי ירחם על ילדי הגן? בית המשפט השית 15 חודשי מאסר על סייעת מתעללת
07/10/2021, עו"ד שוש גבע

15 חודשי מאסר בפועל ופיצוי לפעוטות הושתו על סייעת מתעללת בעלת קושי בוויסות רגשי וקושי באמפתיה ובהבנת האחר. נקבע כי באמצעות הכשרה מסודרת, בחינות התאמה ופיקוח על העסקת אנשי טיפול ניתן היה למנוע אי התאמה כה ברורה וכי לא ניתן להאמין שבחברה מסודרת ומתוקנת מותרת עבודה עם פעוטות ותינוקות ללא כל הכשרה וללא ביקורת ואכיפה.

עסקינן בגזר דין לנאשמת -סייעת ב"גן מתוק", אשר הורשעה בעבירות אלימות שביצעה כלפי פעוטות תוך כדי עבודתה בגן ילדים. הסייעת הודתה והורשעה בעבירות תקיפה, ובעבירה של תקיפה על ידי אחראי הגורמת חבלה של ממש, עבירות לפי סעיף 379 ו- 368 ב(א) סיפא לחוק העונשין. הנאשמת עבדה כסייעת בגן הילדים "גן מתוק", שהינו פעוטון המיועד לפעוטות בני חצי שנה עד שלוש. בין היתר הואשמה כי בזמן שהפעוטות נמו את שנת הצהריים, תקפה פעוט, על ידי כך שניגשה אליו, הרימה אותו, והשליכה אותו בגסות לעבר אחד המזרנים הריקים ובעת ששכב על המזרן דרכה במכוון על רגלו. בהמשך תקפה פעוטה. על ידי כך שדרכה על רגלה במכוון ובעטה בה. מאוחר יותר, ניגשה לפעוט שעה שזה שכב על מזרן ותקפה אותו על ידי כך שדחפה אותו לעבר הקיר תוך שהיא בועטת בו ודורכת על רגלו. עוד הואשמה כי תקפה פעוט בכך שהרימה אותו בחוזקה, כך שגופו נע באוויר, השכיבה אותו על מזרן והצמידה ראשו בכוח למזרן עליו הוא שכב.

המאשימה  טענה כי בתוך עבירות תקיפה מעשי הסייעת הינם ברף הגבוה ביותר. המעשים לא בוצעו בשל אבדן שליטה אלא כמעשי שגרה. הנזק שנגרם אינו מוגבל רק לילדים שנפגעו אלא גם למי שחוו אלימות סביבם וכן בשל מרכיבים של השפלה ועלבון. לאלו מצטרף אירוע אחד בו נגרמה חבלה של ממש בדמות מכאוב. המאשימה עמדה על הפגיעה בערכים המוגנים, ניצול התמימות, פערי הכוחות והצורך להגן על גופם של הקטינים ולאפשר להם ילדות בטוחה. המאשימה עתרה למקם את הסייעת במרכז המתחם ולגזור עליה עונש מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי.

לטענת הסייעת, הגננת שהייתה המבוגרת והמנוסה, היא זו שהשפיעה על הסייעת שהייתה צעירה יותר. בשל אופייה החלש של הסייעת, מצאה עצמה מתמודדת עם ילדים רבים בשעה שסייעות אחרות נעלמו ולא ידעה לבקש עזרה.  היא הודתה מיד ובאופן מלא והיא מכה על חטא ומתביישת במעשים.

כב' השופטת נ' תבור פסקה כי בטרם דיון והכרעה לא ניתן להתעלם ממרכיבים של טרגדיה שעוטפים את ההליך. לא יכול להיות ספק בלבו של איש שהסייעת על פי מאפייני האישיות שלה אינה מתאימה לשמש סייעת בגן ילדים. בין שבעיות התקשורת עולות כדי לקות על הרצף האוטיסטי ובין שהן בעיות בינאישיות על רקע אחר, יש לה נתונים העומדים בסתירה חזיתית לעבודה הכרוכה בטיפול בפעוטות. לסייעת קושי בוויסות רגשי וקושי באמפתיה ובהבנת האחר. בחירתה לעיסוק עם פעוטות היא טרגדיה כפולה. טרגדיה לילדים שנפגעו ולהוריהם משום שבאמצעות הכשרה מסודרת של אנשי טיפול בפעוטות, בחינות התאמה ופיקוח על העסקת אנשי טיפול ניתן היה למנוע אי התאמה כה ברורה. בחינה בדיעבד של השתלשלות הארועים בתיק זה צריכה להיות בסיס חזק להקמת מנגנון הכשרה של אנשי טיפול בילדים והקמת מנגנון פיקוח על העוסקים בתחום גם לפני גיל 3.

עוד נקבע כי הכשרה מחד גיסא ופיקוח מאידך גיסא הם כה מתבקשים עד כי לא ניתן להאמין שבחברה מסודרת ומתוקנת מותרת עבודה עם פעוטות ותינוקות ללא כל הכשרה וללא ביקורת ואכיפה. טרגדיה כפולה משום שגם הסייעת היא דמות טרגית. היא ניצבת בפני ענישה, כשברקע מגבלות אישיות שהוזנחו ולא טופלו משחר ילדותה והוחמרו על רקע נסיבות חייה וספק אם הן ברורות לה. לו זוהתה וטופלה בזמן, ניתן היה למנוע התרחשות העבירות ולחסוך את הסבל הכרוך בענישה. פתרון של ענישה, שהוא הכלי המרכזי בידי מערכת האכיפה הפלילית, אינו מרפא את הפגיעה בפעוטות שנפגעו ובהוריהם ואינו נותן מענה טיפולי לסייעת אשר אין ספק כי היא זקוקה לו. יחד עם זאת,  בנקודת הזמן הנוכחית כאשר לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, העבירות בוצעו והן חמורות מאד, ואין להעדיף את האינטרס השיקומי ולאפשר לו להכתיב את התוצאה הסופית בהליך הפלילי.

בהמשך לאמור נקבע כי מצבה הנפשי והקוגניטיבי של הסייעת הובא לדיון לשם ביסוס הטענה כי יש להקל בקביעת מתחם העונש ההולם נוכח קרבה לסייג לאחריות פלילית (סעיף 40ט(9) לחוק העונשין). עם זאת גם אם תתקבל חוות דעת ההגנה ללא עוררין לא די בה לקבוע קרבה לסייג. על מנת לקבוע מתחם מקל בשל קרבה לסייג לא די להראות כי הסייעת בטווח הנמוך של הנורמה מבחינה שכלית התפתחותית ולא די להראות שהיא סובלת מהפרעת תקשורת ראשונית. אבחנות אלו הן הבסיס שאחריו יש לעבור משוכה נוספת כלומר האם בשל אותו ליקוי נפגעה יכולתה להבחין בין מותר לאסור והאם התקרבה לגבול הזה. נקבע כי התשובה במקרה דנן היא בשלילה. בעיות התקשורת של הסייעת לא פגעו ביכולתה להבין את האיסור. יתרה מכך, הקביעות המהוססות בחוות הדעת מטעם ההגנה לפיהן : "ליקוי ביכולת לאמפתיה יכול להסביר את הכשל בהבנת מעשיה" וחוסר היכולת לקרוא את התגובה של הילדים "עשוי היה" למנוע ממנה לנהוג כפי שנהגה, אינן עומדות ברף הראיה של מאזן הסתברויות הנדרש להוכחת התקיימות נסיבות הקשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40 י(ג) לחוק העונשין. יתכן שהבלמים הטבעיים הבנויים על אמפתיה לא פעלו אצל הסייעת אך אין בכך להסביר ביצוע המעשים מלכתחילה. תקיפת ילדים אינה נכללת בתחום של 'דקויות חברתיות' קשות לפיענוח. חוות הדעת של ההגנה הציעה ספק סביר לעניין הקשר הסיבתי בין הלקות לבין האלימות אך לא מעבר לכך.

באשר למתחם העונש ההולם נקבע כי פגיעה בחמישה-עשר ילדים רכים כבני שנתיים על ידי מי שאמורה לדאוג להם ולשמור עליהם מכל משמר רומסת את האמון שניתן בסייעת על ידי ההורים. הודגש באופן ברור וחד משמעי כי  האשם אינו בהורים. אף הורה אינו צריך לדמיין ולא יכול להעלות בדעתו כי בזמן שבנו שוכב לשנת צהריים בגן, מרימה אותו הסייעת ומשליכה אותו למזרון אחר ודורכת עליו. עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים חריפה ביותר. מדובר באלימות שתועדה במצלמות בחמישה ימים נפרדים. מספרם הרב של הפעוטות שנפגעו, גילם הצעיר, פער הכוחות שאין גדול ממנו בין פעוט שעדיין אינו יכול לדבר ואין לו כל דרך להתגונן לבין מי שאחראית לכל צרכיו במשך שעות רבות של היום ואופי האלימות כל אלו מהווים פגיעה ברף גבוה מאד בערכים שאין בסיסיים מהם- שלמות הגוף, הגנה על הנפש הרכה בעת התפתחותה, הזכות לילדות מוגנת ובטוחה. עצמת עבירות התקיפה בהן הודתה  הסייעת היא ברף חומרה גבוה ביותר. לצד עבירות התקיפה הורשעה הסייעת גם בארוע אחד שבו גרמה מכאוב לפעוט. באותו מקרה הרימה את הפעוט באוויר, הטיחה אותו למזרן וחבטה בגופו. לאחר מכן שוב הרימה אותו, סובבה אותו באוויר, זרקה אותו למזרן ולחצה על גופו עם ידיה מספר פעמים. בקביעת המתחם נשקלה העובדה שלא נגרמו נזקים פיזיים ישירים זולת מכאוב שתואר לעיל. עם זאת תיארו ההורים פגיעות שהתממשו בפועל ואשר נותנות אותותיהן על הפעוטות. כן  נשקל פוטנציאל הנזק הרב לפגיעה בנפשם הרכה. בית המשפט עמד על כך שפוטנציאל הנזק גדל מקום שהפגיעה חוזרת, גדל מול חוסר האונים המוחלט של הפעוטות וחוסר יכולתם להשפיע על האלימות שחוו וגדל אף יותר מקום שהפוגע הוא אותו אדם שגם מאכיל ודואג. מנגד נשקלה העובדה שלא הסייעת אלא הגננת  היא שהכתיבה את הטון בגן. בנוסף, לסייעת מיוחסות עבירות בחמישה ימים שונים ודי בתיאורי האלימות באותם חמישה ימים נפרדים כדי להצביע על שגרת אלימות. אלימות בשעות משתנות, ללא התנהגות מקדימה שיכולה להסביר התפרצות זעם, גם בשעה שהפעוטות שוכבים על מזרונים בשעת צהריים. יום הולך ויום בא, הורים באים והולכים ושגרת האלימות יציבה בחוסר הפשר שלה. כל כך שגרתית שהסייעת תוקפת חמישה-עשר פעוטות. כאשר מה שנצפה ונחווה על ידי הפעוטות הוא אלימות חוזרת, בין כלפיהם ובין כלפי חבריהם, נחשפים כל הפעוטות לשפה של אלימות שמחלחלת אל התודעה ומעצבת את עולמם עוד לפני שהם מסוגלים לתת לה ביטוי במילים. משכך נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 14 חודשי מאסר לבין 28 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

באשר לעונש המתאים נקבע כי  הסייעת הודתה בעובדות כתב האישום וקיבלה עליהן אחריות שחסכה ניהול ההליך ושמיעת ראיות שלו נשמעו היו מסבות צער נוסף להורים. נסיבות חייה מורכבות ולנסיבות בהן גדלה הייתה השפעה על אופיה. במצבה כיום גזירת עונש מאסר תהיה קשה לה מעבר לקושי המובנה עבור כל נאשם הנשלח למאסר לראשונה בחייו. כמו כן אין מחלוקת כי מבחינה שכלית התפתחותית הסייעת מתפקדת בטווח הנמוך של הנורמה וגם מטעם זה פגיעת עונש מאסר תהיה קשה עבורה. ישנן בעיות מילדות אשר מתועדות במסמכים אר לא זכו למענה טיפולי ייעודי והוריה החליטו לשלבה במסגרות 'רגילות' לאורך שנות בית הספר. במסגרות אלו לא היה מי שיזהה את הקשיים שנצפו בגיל רך וכפועל יוצא גם לא מי שיטפל בהם. התוצאה נראית לכל אורך נתיב חייה. גם שלכאורה עברה בתחנות החיים המקובלות בישראל, בית ספר, צבא ועבודה,  הרי בפועל בכל אותן נקודות צברה חוויות של אי התאמה וקשיים בינאישיים ניכרים.  לאורך ניהול ההליך עברה הסייעת מסכת קשה של ביוש ברשתות החברתיות. לא ניתן להתעלם מגורמי סיכון ובהם תובנה נמוכה באשר לחומרת המעשים ולהשלכותיהם, קושי בזיהוי אלטרנטיבות להתנהגות, חוסר בשלות וקשיי תקשורת. מנגד יתכן שחוסר התובנה נעוץ במיקום בטווח הנמוך של הנורמה יחד עם קשיי התקשורת שלא טופלו ומאפייני האישיות שמקשים על התבוננות פנימית ותובנות. נשקלו העדר הרשעות קודמות, העדר דפוסי התנהגות אלימים, הרתעה מן ההליך המתנהל והפסקת עבודה עם ילדים. שירות המבחן העריך סיכון נמוך להישנות התנהגות דומה. בית המשפט שוכנע מדוח ועדת האבחון ומחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשו כי קיימות נסיבות אשר מצדיקות התחשבות בסייעת בשל הליקויים מהם היא סובלת. עוד נקבע כי קיים פער בין הנתונים הכתובים על הנייר -למשל שירות צבאי ותפקוד המאפשר רישיון נהיגה, לבין ביצועיה של הסייעת בפועל המצביעים על תובנה בלתי בשלה וליקויים עמוקים במישור הבין-אישי המלווים אותה בכל שנות חייה.

לאור האמור לעיל עונשה של הסייעת נגזר ל-  15 חודשי מאסר בפועל,  6 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי בסך 3,000 ₪ לכל אחד מעשרת הפעוטות שזהותם ידועה.

ת"פ 11847-10-18

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:253
קומיט וכל טופס במתנה