שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בג"ץ לא יתערב בהסדר הטיעון שנחתם עם חה"כ חיים כץ

חדשות

בג"ץ לא יתערב בהסדר הטיעון שנחתם עם חה"כ חיים כץ, צילום: istock
בג"ץ לא יתערב בהסדר הטיעון שנחתם עם חה"כ חיים כץ
27/12/2021, עו"ד שוש גבע

בג"ץ דחה עתירת עמותה לבטל הסדר טיעון שנחתם עם חה"כ חיים כץ  בהיותו חורג במידה רבה לקולא מהענישה המתחייבת. נקבע כי החלטות בעניין עריכת הסדרי טיעון מסורות לשיקול דעתן המקצועי של רשויות התביעה. הסדרי טיעון במהותם מהווים פשרה בין הצדדים להליך הפלילי, וזאת על רקע קשיים ראייתיים או אחרים שיכול שישפיעו על סיכויי ההרשעה.

העתירה שלפנינו מופנית כלפי הסדר טיעון שנחתם בין המדינה לבין המשיב 4, חבר הכנסת חיים כץ, ושהובא לאישורו של בית משפט השלום. הסעד העיקרי המבוקש בעתירה הוא שבית המשפט יורה על בטלותו של הסדר הטיעון בשל אי סבירות קיצונית ופגיעה באינטרס הציבורי, זאת בהיותו חורג לקולא באופן קיצוני מהענישה המתבקשת ובשל העובדה שהעבירה שבה יורשע חה"כ כץ, צפוי שייקבע שאין עימה קלון. עוד נתבקש צו ביניים, המורה לבית משפט השלום להימנע מלדון בהסדר הטיעון המוצע עד להכרעה בעתירה. נגד חה"כ כץ ואדם נוסף נפתחה חקירה פלילית בשנת 2015 בגין חשד לביצוע עבירה של מסחר בניירות ערך בהתבסס על מידע פנים. בשנת 2019 הגיש היועמ"ש כתב אישום נגד חה"כ כץ המייחס לו ביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים. על פי כתב האישום, קידם חה"כ כץ בתפקידו כיו"ר ועדת הרווחה בכנסת את חקיקתו של תיקון  44 של חוק ניירות ערך– וזאת שעה שהיה לו אינטרס כלכלי אישי בהצעת החוק. המדובר בתיקון שהביא לשינוי בסדר הנשייה בחברות ציבוריות המצויות בחדלות פירעון, באופן שנותן קדימות לבעלים "רגילים" באגרות חוב (אג"ח) על פני בעלי השליטה בחברות. בנובמבר 2021 נחתם הסדר הטיעון לפיו כץ מואשם בעבירת קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים לפי סעיף 500 לחוק העונשין. נקבע כי העונש שיוטל הינו מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שלוש שנים, וכן הקנס הכספי המרבי לפי סעיף 61 (א)( 3) לחוק העונשין העומד על סך של 75,300 ש"ח.

העותרת, עמותה ציבורית שלדבריה שמה לה למטרה לפעול למען שמירה על מינהל תקין וטוהר המידות בשירות הציבורי, טוענת כי דינו של ההסדר בטלות. לטענתה, זאת בשל קיומו של פער "עצום ובלתי מוסבר" בין כתב האישום לבין כתב האישום המתוקן. לדברי העותרת, הסדר הטיעון חורג במידה רבה לקולא מהענישה המתחייבת בעבירות מתחום טוהר המידות של נבחרי ציבור, עד כדי פגיעה באינטרס הציבור; וכי הפער בין כתב האישום לכתב האישום המתוקן מערער את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק.

המשיבים טענו מנגד כי דין העתירה להידחות בהיעדר כל עילה להתערבות בהחלטותיהם בעניינו של חה"כ כץ, ובפרט בהינתן שיקול הדעת הרחב המסור לרשויות התביעה בניהול הליכים פליליים. בתוך כך מבהירים המשיבים כי ההחלטה להתקשר בהסדר הטיעון היא תולדה של שיקולים מקצועיים, ענייניים ורלוונטיים.

לעמדת חה"כ כץ, הסדר הטיעון נכרת לאחר שיח ארוך ומעמיק בין הצדדים ויש לתת משקל במסגרת הדיון בעתירה גם לאינטרס ההסתמכות והציפייה שנוצרו אצלו כתוצאה מהסדר הטיעון.

כב' השופטת ע' ברון פסקה כי דינה  של העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותו של בג"ץ בשיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות התביעה. הלכה ידועה ומושרשת היא כי החלטות בעניין עריכת הסדרי טיעון מסורות לשיקול דעתן המקצועי של רשויות התביעה, וכי התערבות שיפוטית בהחלטות מסוג זה תתאפשר במקרים נדירים – כאשר ההחלטה לוקה בפגם מהותי שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט המינהלי. העתירה מבוססת רובה ככולה על פערים שנמצאו בין כתב האישום נגד חה"כ כץ מחודש אוגוסט 2019 , ובין כתב האישום המתוקן שהוגש לבית משפט השלום בחודש נובמבר 2021 . הצדק עם העותרת כי כאשר משווים את כתבי האישום זה מול זה, כתב האישום המתוקן מקל עם חה"כ כץ הן בתיאור המעשים, הן בעבירה שמיוחסת לו והעונש המרבי שבצידה. ואולם בכך כשלעצמו אין פסול, ובוודאי שהדבר אינו מצדיק התערבות מצדו של בית המשפט הגבוה לצדק. הסדרי טיעון במהותם מהווים פשרה בין הצדדים להליך הפלילי, וזאת על רקע קשיים ראייתיים או אחרים שיכול שישפיעו על סיכויי ההרשעה בנסיבות המקרה. לרשויות התביעה נתון שיקול דעת מקצועי בבחינת התשתית הראייתית וסיכויי ההליך, ולא עלה בידי העותרת להצביע על פגם כלשהו שנפל בעבודת המשיבים בנדון.

 

בנוסף לאמור נקבע כי לאחר שכבר הוגש כתב האישום התברר למשיבים כי חל כרסום בתשתית הראייתית נגד חה"כ כץ, וכן התעוררו ספקות באשר לאפשרות להביא להרשעה בעבירה של מרמה והפרת אמונים. זאת בשים לב בין היתר לסוגיית ההתיישנות, ולכך שמדובר בביצוע תפקיד פרלמנטרי וחקיקתי. ניכר אפוא כי ההחלטה להגיע להסדר הטיעון היא תוצר של הליך עבודה סדור ומנומק, המבוסס על שיקולים רלוונטיים, וככזו היא נטועה היטב במרחב שיקול הדעת הנתון בידי המשיבים. יתרה מכך נקבע כי ממילא אין מקום לשעות לטענת העותרת כי יש פסול בכך שלפי כתב האישום המתוקן קיימת סבירות נמוכה שייקבע שדבק קלון במעשיו של חה"כ כץ. שאלת הקלון היא נגזרת בין היתר של טיב העבירה שבה יורשע חה"כ כץ בסופו של יום, ואין מקום להפוך את היוצרות ולקבוע את העבירה בהתאם לשאלה אם יש בה קלון אם לאו. מכל מקום קביעת הקלון אינה נבחנת בשלב כתב האישום, וממילא מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. חזקה על בית משפט השלום כי בבואו להחליט אם לאשרו או לדחותו, יבחן את הסדר הטיעון כחוכמתו וכנדרש על פי דין.

לסיכום, העתירה נדחתה.

העותרת יוצגה ע"י עו"ד עו"ד יובל יועז; עו"ד אוהד שפק; המשיבים יוצגו ע"י עו"ד שוש שמואלי; עו"ד רנאד עיד; עו"ד נוית נגב; עו"ד יאנה פוגל-סלוצניק; עו"ד תובל בוך

בג"ץ 8311/21

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:119
קומיט וכל טופס במתנה