בית משפט השלום השית עונש הכולל 14 חודשי מאסר בפועל על מורשע במעשה מגונה בנערה בת 17 בעלת צרכים מיוחדים. נקבע כי יש להביא בחשבון את מכלול הנסיבות הקשורות לעבירה, וגילה של המתלוננת והלקות ממנה היא סובלת מהווים שיקולים רלוונטיים לעניין זה, בשל הפגיעה בקרבן מוחלש, אשר ראוי להגנה מיוחדת.
עסקינן בגזר דינו של מורשע במעשה מגונה. בתקופה הסמוכה לחודש אפריל 2021 עבד הנאשם בחנות ירקות בישוב סמוך לירושלים, אשר נערה כבת 17 בעלת צרכים מיוחדים ) נהגה לערוך בה קניות מעת לעת. במהלך התקופה האמורה הנאשם שאל את המתלוננת מספר פעמים אם יש לה חבר והאם היא נוהגת לקיים איתו יחסי מין, וכן הציע לה לנקות את ביתו בעבור תשלום ונתן לה את מספר הטלפון שלו. בחודש אפריל 2021 הגיעה המתלוננת לחנות, והנאשם שב ושאל אותה אם יש לה חבר והאם היא מקיימת איתו יחסי מין, שאל אותה איך יוכל להיות החבר שלה, אם כבר יש לה חבר וליטף את פניה והמתלוננת הזיזה את ידו. לאחר שהמתלוננת שילמה בעבור הדברים אותם קנתה, הנאשם קרא לה לבוא אליו ואז חיבק אותה נגע בחזה שלה מעל הבגדים. יוחסה לנאשם גם עבירה של הטרדה מינית בשל השאלות ששאל את המתלוננת בנוגע לקיום יחסי מין אך הוא זוכה מעבירה זו.
ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת מעשיו של הנאשם ופגיעתם בערכים מוגנים, וכן לפער הגילים שבין הנאשם למתלוננת והיותה בעלת צרכים מיוחדים ולנזק שנגרם לה. לאור אלה טענה, כי מתחם העונש ההולם הוא מאסר, לתקופה שבין תשעה חודשים ועד 18 חודשים. לעניין קביעת העונש בתוך המתחם הפנתה לעברו הפלילי המכביד של הנאשם ולכך שלא קיבל אחריות למעשיו ולא גילה כל אמפתיה למתלוננת. לאור אלה ביקשה להשית על הנאשם עונש של 18 חודשי מאסר ועונשים נלווים לרבות פיצוי למתלוננת.
ב"כ הנאשם טען, כי מבלי להקל ראש בעבירה בה הורשע הנאשם, היא נמצאת ברף הנמוך ואין להפריז בחומרתה. בהקשר זה הדגיש, שלמרות שהמתלוננת היא בעלת צרכים מיוחדים, הנאשם לא ניצל את מוגבלותה ואין ראיה כי היה מודע לה, ומדובר באירוע חד פעמי וקצר. עוד טען, כי אין לזקוף לחובת הנאשם את העובדה שכפר במיוחס לו וניהל הוכחות, שכן מעבר לכך שמדובר בזכות קנויה של נאשם, במקרה זה הנאשם זוכה בעקבות שמיעת הראיות מאחת העבירות שיוחסה לו. לעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם הפנה הסניגור לכך שמדובר באדם לא צעיר, אשר הרשעתו האחרונה היא בשל אירוע משנת 2012 ולכך שבעקבות האירוע הוא נעצר לתקופה משמעותית ונגרמו לו כתוצאה נזקים במישור האישי והמשפחתי.
כב' השופט י' מינטוביץ פסק כי הנאשם הורשע בכך שחיבק נערה כבת 17 ונגע בחזה שלה. מדובר במעשה בזוי ומעורר שאט נפש, אשר פגע בערכים מוגנים שונים, ובהם כבודה של המתלוננת, פרטיות והאוטונומיה שלה על גופה.
עוד נקבע כי במיוחד דברים אמורים בשים לב לכך שהמתלוננת הייתה בזמן המעשה כבת 17 וכי היא סובלת מלקות קוגניטיבית ועניין זה מעצים את פגיעותה של המתלוננת ומשווה. חומרה יתרה למעשיו של הנאשם. הנאשם הורשע בעבירה של מעשה מגונה "רגיל" ואין קביעה כי ניצל את לקותה של המתלוננת, כפי שציין גם הסניגור בטיעוניו. מנגד נזכיר את הקביעה בהכרעת הדין גם בעין לא מקצועית ניתן להתרשם מכך שהמתלוננת אינה כשאר בני גילה. מכל מקום, בקביעת המתחם יש להביא בחשבון את מכלול הנסיבות הקשורות לעבירה, וגילה של המתלוננת והלקות ממנה היא סובלת הם שיקולים רלוונטיים לעניין זה, בשל הפגיעה בקרבן מוחלש, אשר ראוי להגנה מיוחדת. לאור אלה, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא מאסר לתקופה שבין ששה חודשים ועד שמונה עשר חודשים ועונשים נלווים, ובהם פיצוי לנפגעת העבירה.
עוד נקבע כי עיקר שיקולי הענישה פועלים לחובת הנאשם, והתקשיתי למצוא נקודות לזכותו: מדובר באדם
שלחובתו עבר מכביד, הכולל הרשעות בעשרות עבירות אלימות, סמים, רכוש, מסים ועוד, והוא אף נדון בשנת 2009 לשני מאסרים בפועל בשל עבירות מין בהן הורשע. מכאן עולה כי מדובר במי שהרגיל עצמו לפגוע בגופם ורכושם של אחרים, וההרתעה בעניינו נכשלה. הנאשם אף לא קיבל אחריות למעשיו וניכר בו כי אינו מודע כלל לחומרת מעשיו ופגיעתם במתלוננת. גם בדבריו לפני בשלב הטיעונים לעונש, הביע הנאשם צער וחרטה, על "נגיעה אקראית" שנגע במתלוננת ללא כוונת זדון, ועיקר דבריו הוקדשו לקשיים מהם הוא סובל בשל מעצרו. בהקשר זה, אין להחמיר עם הנאשם בשל ניהול ההליך, שהרי זו זכותו של כל נאשם. מעבר לכך, יש טעם בטענת הסניגור כי ניהול ההליך לא היה לשוא, שכן הנאשם זוכה מעבירת הטרדה מינית שיוחסה לו. עם זאת, חוסר מודעותו של הנאשם לפסול שבמעשיו והשלכותיהם, כפי שעלה במהלך שמיעת התיק ואף לאחר מתן הכרעת הדין, הוא נתון בעל משקל הפועל לחובתו.
יחד עם זאת נקבע כי בשנים האחרונות חלה התמתנות מסוימת אצל הנאשם, והרשעותיו האחרונות הן בשל עבירות שעבר בשנים 2012 ו- 2009 .עוד יש להביא חשבון כי ב"כ הנאשם חקר את המתלוננת באופן הוגן ורגיש, תוך ששמר על כבודה – ובכך חסך ממנה פגיעה נוספת.
לסיכום, על הנאשם נגזר עונש הכולל 14 חודשי מאסר בפועל; 7 חודשי מאסר על תנאי ופיצויים למתלוננת בסך 25,000 ₪.
המאשימה יוצגה ע"י עו"ד ברכה בן אדרת; הנאשם יוצג ע"י עוד מיכאל עירוני
