שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון: רצח אישה לעיני ביתה הקטינה הינה אכזריות דו-ראשית כלפי שתי נפשות

חדשות

העליון: רצח אישה לעיני ביתה הקטינה הינה אכזריות דו-ראשית כלפי שתי נפשות, צילום: istock
העליון: רצח אישה לעיני ביתה הקטינה הינה אכזריות דו-ראשית כלפי שתי נפשות
02/02/2022, עו"ד שוש גבע

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של מי ששיסף את גרונה של אשתו לעיני ביתה הקטינה וטען כי אין במעשיו "אכזריות מיוחדת". נקבע כי רצח אישה על-ידי בן זוגה בנוכחות אחד מילדיה שם קץ לחייה של האישה עם ממד נוסף של פגיעה – ידיעתה על היות ילדהּ עד להירצחה – ומותיר צלקת עמוקה בנפש הקטין שעלולה ללוות אותו שנים רבות מאוד.

הערעור שלפנינו עניינו בשאלה האם מעשהו של המערער מגבש עבירה של רצח בנסיבות מחמירות כהגדרתה בסעיף 301א לחוק העונשין בנוסחו הנוכחי, שהרי אם לאו – העונש עליו אינו מאסר עולם חובה. הסוגיה המתעוררת בהליך דנא היא פרשנותן של שתיים מהנסיבות המחמירות המופיעות בעבירה זו – "הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית" (סעיף 301א(א)(1) לחוק) ו"אכזריות מיוחדת" (סעיף 301א(א)(7) לחוק), כאשר כדי להכריע בערעור נחוץ דיון בנסיבה של "אכזריות מיוחדת". המערער גרר את המנוחה אל המטבח, לקח סכין גדולה, תפס את המנוחה והחל לחתוך את גרונה, זאת כאשר ביתה בת ה-17 של המנוחה, א', מנישואיה הקודמים, שנכחה כל אותה העת בדירה, צעקה למערער שישחרר את המנוחה וניסתה לשחרר את אחיזתו בה, אך לא הצליחה. דקירות המערער גרמו למנוחה פציעות רבות, כולל קטיעת כלי הדם הראשיים וקנה הנשימה, והלם תת-נפחי אשר הוביל למותה. הערעור הינו על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי שבמסגרתם הורשע המערער, לאחר שמיעת ראיות, ברצח אשתו ז"ל – עבירה שהעונש עליה הוא מאסר עולם חובה. הרשעת המערער התבססה על סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, בנוסחו הקודם, טרם חקיקתו של חוק העונשין (תיקון מס' 137), המוכר כ"רפורמה בעבירות ההמתה". התיקון נחקק לאחר שניתנה הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי, אך בטרם ניתן גזר דינו, היינו, בטרם פסק הדין הסופי בעניינו של המערער נעשה חלוט. לכן, על-פי מנגנון המעבר הקבוע בסעיף 5 לחוק, התיקון חל על עניינו של המערער במידה שהוא מקל עמו. לאחר שהורשע המערער ברצח, בית משפט קמא גזר עליו עונש של מאסר עולם, שהוא לפי החוק בנוסחו הקודם עונש החובה על עבירת הרצח. עוד פסק בית משפט קמא כי על המערער לשלם למשפחת המנוחה פיצויים בסכום המקסימלי הקבוע בחוק, וחילק סכום זה בין אם המנוחה ושלוש בנותיה, ביניהן א'.

המערער טוען כי בהתאם לתיקון מס' 137 לחוק העונשין החל על עניינו במידה שהוא מקל עמו, אין להרשיעו בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 301א(א) לחוק) שעונש החובה עליה הוא מאסר עולם חובה, מאחר שלא התקיימה אף אחת מהנסיבות המחמירות המנויות בסעיף. לטענתו, לא התקיים הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית, ובנוסף, לא התקיימה אכזריות מיוחדת במעשיו, החורגת מזו הקיימת בכל מעשה רצח. לעמדתו, יש להרשיעו בעבירה "הבסיסית" של רצח (ללא נסיבות מחמירות; לפי סעיף 300(א) לחוק), שהעונש המרבי עליה הוא מאסר עולם, ולהחזיר את עניינו לבית משפט קמא על מנת שזה יגזור את דינו.

המדינה מנגד סבורה כי מעשה המערער עולה כדי רצח בנסיבות מחמירות, לנוכח התקיימותן של שתי נסיבות – "הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית" (לפי סעיף 301א(א)(1) לחוק) ו"אכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן" (לפי סעיף 301א(א)(7) לחוק). לעמדת המדינה, התקיים הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית. בנוסף, המעשה לווה באכזריות מיוחדת החורגת מזו הגלומה בעצם מעשה ההמתה, אי לכך שרצח את המנוחה לנגד עיניה של ביתה א', וכעולה מעדותה של א', גם בנוכחות בנותיהם הקטנות המשותפות של המערער והמנוחה.

בית המשפט פסק:

כב' השופט נ' הנדל פסק כי סעיף 301א(א) לחוק הקובע את עבירת הרצח בנסיבות מחמירות, כולל אחת-עשרה חלופות, ודי בהתקיימות אחת מהן כדי להכניס את המעשה לגדרי העבירה. ישנן נסיבות שקל יחסית לבחון את התקיימותן, וישנן נסיבות שדורשות שיקול דעת שיפוטי והגדרת מונחים שתתפתח במהלך הזמן בפסיקה- כאלו הן שתי הדוגמאות שלפנינו: החלופה הראשונה (סעיף 301א(א)(1) לחוק) והחלופה השביעית (סעיף 301א(א)(7) לחוק), והחלופה השביעית בעבירת הרצח בנסיבות מחמירות -סעיף 301א(א)(7) לחוק). החלופה השביעית קובעת כי: "המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן". הנסיבה טומנת בחובה שלוש חלופות שדי באחת מהן כדי לגבשה: אכזריות מיוחדת, התעללות גופנית בקורבן או התעללות נפשית בקורבן. השאלה הינה מהי אכזריות מיוחדת, שהרי ניתן לומר שישנה אכזריות בכל עבירת רצח. המחוקק היה מודע לקושי, ובדברי ההסבר להצעת החוק של רפורמת עבירות ההמתה נאמר כי "השימוש בביטוי 'אכזריות מיוחדת' מגלם דרישה לאכזריות החורגת מזו הגלומה בעצם מעשה ההמתה". המושג "אכזריות"  פורש בדברי ההסבר לחוק כ"פגיעה נוספת בקרבן" שהתלוותה לרצח. המלומדים קרמניצר וגנאים מפרשים את יסוד האכזריות כ"גרימת סבל מיוחד לקורבן", ומבארים כי הסבל יכול להיות פיזי או נפשי. עולה כי נקודת המבט שממנה נבחנת ככלל קיומה של אכזריות מיוחדת במעשה הרצח היא זו של קורבן העבירה. יחד עם זאת, לשון סעיף 301א(א)(7) לחוק, אשר מורה מפורשות לגבי ההתעללות הגופנית או הנפשית כי היא בקורבן, לא מציינת באופן דומה כי האכזריות היא כלפי הקורבן, ועל-פי לשון הסעיף האכזריות המיוחדת מתייחסת לטיב המעשה. נסיבה של אכזריות מיוחדת יכולה להתעורר כאשר הרצח בוצע לנגד עיניהם של עדים נוספים, למשל הוריו או ילדיו של הקורבן.

בהמשך לאמור נקבע כי הנסיבות האיומות והמבעיתות של מעשה הרצח שביצע המערער מאפשרות לקבוע ללא קושי מיוחד כי מתקיים בו היסוד של "אכזריות מיוחדת". כך בראש ובראשונה מאחר שהמעשה נעשה בנוכחותה של א', ביתה של המנוחה, שהייתה עדת ראייה לאירוע, אשר התרחש בעודה קטינה, כאשר הייתה בת 17. הממצאים העובדתיים של בית משפט קמא נקבעו בעיקרם על סמך עדותה של א', אשר נמצאה כמהימנה ואומצה במלואה. א' הייתה עדה לכל שלבי השתלשלות האירועים: היא ראתה את המערער ואת אימה (המנוחה) רבים בעניין הדירה; ראתה את המערער עוקב אחרי אימה בדירה; ראתה את אימה מתקשרת למשטרה; וראתה את המערער תופס את ידה של אימה וגורר אותה בחזרה לבית אחרי שניסתה לצאת מהבית. א' המשיכה וראתה את המערער חונק את אימה – תחילה במטבח ולאחר מכן בחדר המדרגות; ראתה כיצד אימה נאבקת שוב ושוב להשתחרר ממנו ללא הצלחה; ראתה כיצד המערער חותך את גרונה של אימה; ולבסוף ראתה כיצד אימה מתמוטטת על הרצפה מדממת. א' אף ניסתה להפסיק את המעשה הנורא של המערער – היא צעקה עליו שישחרר את אימה וניסתה בעצמה לשחרר את לפיתתו של המערער בה, אולם ללא הועיל; המערער צעק עליה "תעופי מפה" ושלף בפניה סכין שנשא מתחת לחולצתו. נקבע כי בגיבוש עבירת הרצח בנסיבה המחמירה של אכזריות מיוחדת, במיוחד על-פי הדוגמא השלישית -נוכחות עדים, יש משקל למה שראה הרוצח ומה שראה הקורבן מבחינת הנוכחות של הגורם הנוסף, במקרה זה הנערה הקטינה. עולה בבירור כי המערער היה מודע לנוכחות של א׳ באירוע; בין השניים אף הייתה אינטראקציה ישירה כאשר א׳ ניסתה לשחרר את אחיזתו של המערער במנוחה, והמערער צעק עליה "תעופי מפה" והראה לה את הסכין שנשא מתחת לחולצתו. יתרה מזו, מתיאור המצב העובדתי, שבו המערער תופס את המנוחה ומחזיק בה לכל אורך האירוע, עולה כי המערער לא רק היה מודע לכך שא׳ רואה את מעשה הרצח אלא גם לכך שהמנוחה, כמוהו, רואה שא׳ עדה למעשה הרצח. המודעות של הרוצח חשובה לצורך גיבוש היסוד הנפשי לעבירת הרצח בנסיבות מחמירות, שהיא עבירה שונה מעבירת הרצח "הבסיסית"; הרוצח צריך להיות מודע לעובדות אשר מגבשות את האכזריות המיוחדת. גם המנוחה הייתה מודעת לנוכחות של א'. לאורך האירוע המנוחה ידעה כי ביתה הקטינה צופה בה, בעודה נאבקת על חייה, ובלא שהיא יכולה לעשות דבר על מנת למנוע את המעשה הנורא. עדותה של א' לאירוע עולה אפוא באופן מובהק כדי פגיעה נוספת במנוחה, וכדי גרימת סבל מיוחד למנוחה, מעבר לזה הכרוך בעצם מעשה הרצח. בהקשר זה יודגש כי יש משקל לכך שמדובר בנערה קטינה, הגם שבת 17, ובביתה של המנוחה. מבין מעגל הנפגעים שסביב המנוחה, א' היא הנפגעת העיקרית מאירוע הרצח; צוין כי היה לה קשר קרוב עם אימה, כי לאחר האירוע הופיעו אצלה תסמינים האופייניים לאנשים שחוו טראומה, וכי היא תזדקק לשנים רבות של ריפוי, שיקום ואיחוי הנזק הרגשי שנגרם לה. גם בכך יש כדי להעצים את האכזריות המיוחדת הגלומה בביצוע הרצח לנגד עיניה של א'; זאת, אף אם אנו בוחנים אכזריות זו מנקודת מבטה של המנוחה, שבוודאי חוותה ברגעיה האחרונים סבל בל-יתואר מעצם המחשבה על הסבל שנגרם לביתה, ועתיד ללוות אותה לשארית חייה. לאור כל האמור, נפסק כי הרצח שביצע המערער נעשה, כפי לשון סעיף 301א(א)(7) לחוק העונשין, "באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן". משכך, הרפורמה בעבירות ההמתה אינה מיטיבה עם המערער מבחינת הענישה על מעשה הרצח שביצע ואין בה כדי לשנות את הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט קמא ודי בכך כדי להוביל לדחיית הערעור.

יתרה מזו נקבע כי לא ניתן להתעלם מן ההקשר הכללי שבו נטוע מעשהו של המערער כלפי המנוחה, התופעה החברתית המדאיגה של רצח נשים בידי בני זוגן. רובם ככולם בבתיהן, מקום שאמור להיות מקום מבטחן. תופעה נפסדת זו, החוצה מגזרים וקבוצות חברתיות, גבתה את חייהן של 48 קורבנות בתקופה שבין שנת 2016 לשנת 2020, מתוכן 13 נשים בשנת 2020. מקרים אלו של רצח נשים בידי בני זוגן הם מקרי הקצה של תופעה רחבה יותר של אלימות נגד נשים, שהחמירה עוד מאז פרוץ מגפת הקורונה. לצד התקדמות מסוימת בתחומים שונים לקראת שוויון מגדרי, יש כישלון מהדהד ומטריד בתחומים אחרים. יש להיאבק נגד תופעות קשות בהקשר המגדרי בכל תחומי החיים גם, ובעיקר, אם הן מפתיעות בעוצמתן ובהיקפן. המציאות היומיומית של אלימות נגד נשים ורצח נשים אינה גזירת גורל; ואין להשלים עימה. במקרים המתאימים יש לתת ביטוי לחומרתה במסגרת ההכרעה השיפוטית. כך כאשר הנתון של רצח אישה בידי בן-זוגה משתלב עם פגיעה קשה בילד קטין של האישה בשל כך שהוא נאלץ בעל כורחו להיות עד למעשה הרצח. במצב זה ככלל מתקיימת הנסיבה המחמירה של "אכזריות מיוחדת". האכזריות היא דו-ראשית. זאת בשל התוצאה החריפה כלפי שתי נפשות. רצח אישה על-ידי בן זוגה בנוכחות אחד מילדיה שם קץ לחייה של האישה עם ממד נוסף של פגיעה – ידיעתה על היות ילדהּ עד להירצחה – ומותיר צלקת עמוקה בנפש הקטין שעלולה ללוות אותו שנים רבות מאוד. המשמעות היא כי מבצע מעשה זה ככלל לא יורשע בעבירת הרצח "הבסיסית" (סעיף 300(א) לחוק) אלא בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות (סעיף 301א לחוק), שמחייבת הטלת עונש של מאסר עולם בלי להותיר לבית המשפט שיקול דעת בעניין. כב' השופט י' אלרון הוסיף כי המערער למעשה הוציא להורג את רעייתו במעשה מזוויע. נסיבת האכזריות המיוחדת נועדה בין היתר לבטא את הסלידה החברתית המוגברת כלפי רצח שנעשה באכזריות רבה או תוך התעללות, החורגת מזו הגלומה ממילא בעצם מעשה ההמתה. גם במקרה הנדון מדובר במערער שקטל את אשתו, אם ילדיו, והוא עשה כן בביתה אשר הוא מבצרה ועל הסבל הפיזי שנגרם למנוחה ניתן ללמוד מעדות בתה, ר', שהייתה בת 17 במועד הרצח. ההמתה על ידי שיסוף עוצמתי של הגרון בסכין, מלמדת בפני עצמה על כך שמדובר ברצח שבוצע באכזריות מיוחדת. עם זאת, ההיבט הפיזי בענייננו אין בו כדי לשקף את כלל הסבל המיוחד שנגרם למנוחה, שכן למאפיינים שנמנו לעיל מצטרף גם סבל נפשי מיוחד שנגרם לה. ניתן רק לשער את קשת התחושות והרגשות החולפת בראשה של אם שבתה צופה ברגעיה האחרונים ובקטילתה, החל בחרדה לביטחונה, לחייה, לגורלה ולעתידה של הבת, דרך חוסר אונים והשפלה. בנוסף, מצוקה בל תתואר נוכח חוסר היכולת לגונן עליה מפני המראות המצלקים את נפשה המתרחשים לנגד עיניה, ומפני השלכותיהם ותוצאותיהם שילוו את הבת לשארית חייה. הסבל הנפשי המיוחד שנגרם למנוחה מכך שהוצאה להורג, פשוטו כמשמעו, לנגד עיני בתה הקטינה, בצירוף הסבל הפיזי והמאפיינים האכזריים שנמנו לעיל, מובילים לכדי מסקנה כי הרצח בוצע בנסיבות של אכזריות מיוחדת, כמשמעו בסעיף 301א(א)(7) לחוק. 

לסיכום, הערעור נדחה.

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:193
קומיט וכל טופס במתנה