שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > שנת מאסר בפועל נגזרה על גבר שדקר את שכנו בעקבות סכסוך על מקום חניה

חדשות

שנת מאסר בפועל נגזרה על גבר שדקר את שכנו בעקבות סכסוך על מקום חניה, צילום: getty images Israel
שנת מאסר בפועל נגזרה על גבר שדקר את שכנו בעקבות סכסוך על מקום חניה
14/04/2022, עו"ד שלי גולדמן

בית משפט השלום גזר עונש הכולל שנת מאסר בפועל על גבר כבן 66 שדקר את שכנו בעקבות סכסוך חניה. נקבע כי לא ניתן להתעלם מהערכת המסוכנות הגבוהה שניתנה לנאשם על-ידי שירות המבחן, חוסר התובנה באשר לחומרת האירועים, גישתו הלעומתית, קשייו להביע אמפתיה למתלונן, עמדתו כי נהג כפי שצריך היה לנהוג כדי להעביר מסר למתלונן ושלילת נזקקות טיפולית.

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); פציעה כשהעבריין מזויין, לפי סעיף 335(א()1 )לחוק העונשין. מכתב האישום המתוקן עולה כי בין הנאשם והמתלונן סכסוך מתמשך בנוגע למקומות חניה בסמוך לביתם. בנובמבר 2020 אחר הצוהריים חסם המתלונן באמצעות רכבו את מכוניתו של הנאשם. בנו של הנאשם ניגש לחלון הנהג ברכבו של המתלונן והחזיקו פתוח. או אז יצא הנאשם ממכוניתו, ניגש לרכב של אחיו יוסף, והוציא מתוכו סכין שאורך להבּה 17 ס"מ (להלן: "הסכין") הוא אחז בסכין בידו, התקרב לרכבו של המתלונן מצד הנהג, ודקר באמצעותה את המתלונן בכף ידו השמאלית, דרך חלון הנהג הפתוח. המתלונן מצדו תפס את הסכין מידו של הנאשם ונסע מהמקום. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלונן חתכים בכף ידו ב אשר נתפרו בבית החולים, לשם פונה באמצעות מד"א.

להמחשת חומרת העבירה הגישה המאשימה סרטון ותמונות של האירוע ותיעוד של הסכין, צילום ידו הפצועה של המתלונן ומכוניתו. היא ביקשה לקבוע כי במעשיו פגע הנאשם בביטחונו של המתלונן, בשלמות גופו, בביטחון הוריו המבוגרים ובביטחון הציבור. הנאשם הצטייד בסכין שאורך להבּה 17 ס"מ, קרי, בעלת פוטנציאל לנזק משמעותי, ועשה בה שימוש על מנת לפגוע פיזית במתלונן, זאת כתגובה על חסימת מכוניתו. בכך עשה הנאשם שימוש יזום בנשק קר תוך לקיחת החוק לידיו, באירוע שעלול היה להסתיים בתוצאה קטלנית.

ב"כ הנאשם טען כי ב"כ הנאשם ביקש להבחין בין מיקום הפגיעה בגופו של המתלונן, סוג הפגיעה, והעובדה כי דובר בדקירה אחת בלבד, לבין אירועים אחרים, חמורים יותר. כן ביקש לתת משקל להפרש הגילים והכוח הפיזי בין התוקף והמותקף. אף הוא הפנה לפסיקה, וביקש לקבוע מתחם ענישה שחלקו התחתון ב-8 חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות. הוא הדגיש כי הנאשם הודה, נטל אחריות והתנצל על שאירע. לטענתו, הנאשם מתקשה לבטא עצמו ועל כן לא דיבר ברהיטות עם קצינת המבחן. הוא פירט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, שלו אישה, ילדים ונכדים, מצבו הרפואי מורכב, ושליחתו לבית הסוהר תפגע במשפחתו ובבריאותו. בהיעדר עילה לחרוג לקולה ממתחם הענישה, ביקש לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם ל-8 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, עונש ראוי שיש בו להרתיע

את היחיד והרבים.

כב' השופט ג' אבנון פסק כי כתב האישום חמור, ומגולל את סיפור המעשה באופן המתיישב עם התיעוד הוויזואלי. לאחר שמכוניתו של המתלונן חסמה את דרכו של הנאשם, פעל הנאשם באופן יזום כדי לפגוע במתלונן. בנו של הנאשם ניגש לחלון הנהג של המתלונן והחזיק את החלון; הנאשם יצא את מכוניתו הלך לרכבו של אחיו ונטל ממנו סכין מטבח שלה להב ארוכה בעלת פוטנציאל נזק קטלני; הנאשם צעד בדרכו אל המתלונן והניף את ידו כדי לדוקרו. כך היה, והמתלונן שניסה להתגונן נדקר ונפגע בידו.

עוד נקבע כי תילי תילים של כתיבה אודות "תת-תרבות הסכין" ממלאים את מאגרי הפסיקה, ולמרבה הצער נראה כי זו טרם פסה מן העולם, גם אם לא תכנן את מעשיו מראש, הנאשם פעל באופן יזום, הצטייד בסכין, ונראה מוכוון מטרה לדקור את המתלונן. טוב עשה הנאשם משלא העלה טענה להגנה עצמית, שכן בשום שלב לא הותקף על ידי המתלונן, ולא היה נתון בסכנה כלשהי, לא לגופו ולא לרכושו. גם לאחר שצפיתי בסרטון ועיינתי בתמליל השיחה של המתלונן עם מוקד 100 ,אין לקבל את טענות ההגנה בדבר קנטור מצדו של המתלונן, קל וחומר כזה שיש בו כדי להקל בעונש הראוי לנאשם. בהתאם, אין הבדלי הגילים בין הנאשם והמתלונן, ומצבם הפיזי והרפואי השונה, רלוונטיים לגזירת הדין. לזכותו של הנאשם, מדובר בדקירה יחידה בידו של המתלונן, משמע לא באיבר רגיש. בהתאם, מידת הנזק שנגרם איננה גבוהה, והמתלונן לא היה צפוי לסכנת חיים. מנגד, האופן בו הניף הנאשם סכין גדולה בכיוונו של המתלונן דרך חלון מכוניתו, עלול היה להביא לפגיעה בפלג גופו העליון של המתלונן, ודומה שתושייתו כשהצליח לאחוז בסכין ולהגן על עצמו, מנעה פגיעה קשה וחמורה יותר. פסקי הדין אליהם הפנו הצדדים, רובם של הערכאות הדיוניות, אינם משנים מן המסקנה  בדבר מדיניות הענישה הנוהגת. כאשר בהתחשב בשיקולים השונים שנבחנו בפסק הדין ובמדיניות הענישה, יש לקבוע מתחם ענישה בין 10-24 חודשי מאסר בפועל.

מן הכלל אל הפרט נקבע כי לזכותו של הנאשם יש לזקוף את הודייתו בשלב מוקדם של המשפט, לקיחת אחריות תוך תיקון כתב האישום לקולה, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות המפורטות בתסקיר המבחן, גילו ומצבו הרפואי והכלכלי המורכב וכן את פגיעת עונש המאסר בנאשם ובמשפחתו. מנגד, לא ניתן להתעלם מהערכת המסוכנות הגבוהה שניתנה לנאשם על-ידי שירות המבחן, חוסר התובנה באשר לחומרת האירועים, גישתו הלעומתית, קשייו להביע אמפתיה למתלונן, עמדתו כי נהג כפי שצריך היה לנהוג כדי להעביר מסר למתלונן ושלילת נזקקות טיפולית. כן יש להתחשב בעדותו של נפגע העבירה ובנזק שנגרם לו, פיזית ומנטלית. ב"כ הנאשם אישר, בהגינותו, כי אין מקום לחרוג לקולה ממתחם הענישה, וממילא גם בהינתן מלוא המשקל לשיקולים העומדים לזכותו של הנאשם, יש למקום את עונשו מעט מעל תחתית המתחם. לא ניתן לחתום את גזר הדין ללא פיצוי למתלונן, ומנגד אין לחייב את הנאשם בקנס כספי, הן על רקע מצבו הכלכלי, הן בהתחשב בעונש המאסר שייגזר עליו, והן מכיוון שלא מדובר בעבירה שנועדה להשיא לו רווח כספי.

לסיכום, על הנאשם נגזר עונש הכולל: 12 חודשי  מאסר בפועל; 9 חודשי מאסר על תנאי ופיצויים בסך 5,000 ₪.

המאשימה  יוצגה ע"י עו"ד אלמוג בן חמו ועו"ד חן זערור; הנאשם יוצג ע"י עו"ד שי לוי ועו"ד ספיר דואני

ת"פ 43612-11-20  

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:39
קומיט וכל טופס במתנה