בית המשפט העליון דחה בקשה לביטול הרשעה של מורשעים בשימוש במידע פנים אשר ביקשו לגזור עליהם ענישה כלכלית בלבד. נקבע כי הטלת עונש, ובכלל זה קנס, על נאשם בפלילים אפשרית אך ורק בעקבות הרשעתו. המטרה היא לשרש את המכשלה המפתה בעבירה של שימוש במידע פנים, אשר פגיעתה רעה בשוק ההון, ביחידים ובציבור.
לפנינו ערעורים על חומרת העונש שהשית בית המשפט המחוזי בגדרו של פסק הדין בו הורשעו המערער בע"פ 5830/21- רועי והמערער בע"פ 5935/21- טל בשימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים, עבירה לפי סעיף 52ד לחוק ניירות ערך. על רועי הושתו 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וכן קנס בסך של 90,000 ש"ח. על טל השית בית המשפט 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות,וכן קנס בסך של 45,000 ש"ח. בגזר הדין עמד בית המשפט המחוזי על חומרתה של עבירת השימוש במידע פנים, וכן על פגיעתה בהוגנות וביעילות של שוק ההון ובאמון הציבור בו. בית המשפט עמד גם על מדיניות ההחמרה בענישה ביחס לעבירות כלכליות – אשר נובעת מפוטנציאל הנזק העצום הטמון בהן, מהמעגל הרחב של קורבנות העלולים להיפגע מעבירות כאלה, ומהקושי לגלותן ולחשוף את מבצעיהן. כמו כן הביא בית המשפט בחשבון את נסיבות ביצוע העבירות, תוך שהוא מתייחס לתכנונן המוקדם על ידי המערערים; לחלקו המרכזי של טל בביצוע העבירות; ולהשתתפותו הרצונית של רועי בביצוען במטרה להשיג לעצמו רווח קל. עובר לגזירת עונשם של המערערים, החליט בית המשפט לדחות את עתירת המערערים להורות על ביטול הרשעתם בדין. זאת, לאחר שמצא שעניינם אינו עומד בכללים המנחים לבחינתה של אי-הרשעה אשר נקבעו בפסיקה. בפרט, נקבע כי העבירה שבה עסקינן ונסיבות ביצועה אינן מאפשרות לבית המשפט לוותר על ההרשעה באופן שלא יסב פגיעה מהותית ביעדי הענישה הפלילית, ובראשם גמול והרתעת רבים.
המערערים מבקשים לבטל את הרשעתם, ולהטיל עליהם – חלף עונשי המאסר והקנס שהושתו עליהם על ידי בית משפט קמא – ענישה כלכלית הולמת בדמות תרומה לארגון חברתי בתחום החינוך הפיננסי, זאת לצד התחייבות להימנע מעבירה או שירות לתועלת הציבור.
מנגד, המדינה סומכת את ידיה על גזר הדין קמא ומבקשת לדחות את הערעורים. המדינה טוענת כי בדין דחה בית משפט קמא את עתירת המערערים לביטול הרשעתם, שכן הימנעות מהרשעה היא בגדר חריג השמור למקרים נדירים אשר המערערים אינם באים בגדרם. נסיבותיהם האישיות של המערערים נלקחו בחשבון בגזירת דינם, והן אף זיכו אותם בהקלה משמעותית בענישה אשר באה לידי ביטוי בקביעה כי מאסריהם יהיו קצרים יחסית וירוצו בדרך של עבודות שירות ולא בין כותלי הכלא.
כב' השופט א' שטיין פסק כי יש לדחות את הערעורים. בגזר הדין בעניינו של טל, בית משפט קמא נדרש לכל השיקולים הצריכים לעניין, לרבות נסיבותיו האישיות של טל – והטיל עליו עונש מתון למרות חומרת העבירות בהן הוא נמצא אשם. בגזירת הדין הנחה עצמו בית משפט קמא בהלכה הכללית לפיה ראוי להחמיר בענישה בעבירות של שימוש במידע פנים – הלכה אשר מבטאת גישה כללית של החמרה בענישת עברייני "צווארון לבן" (ע"פ 8465/15 בעניין בן זקן). בסופו של יום, השית בית המשפט על טל עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות המצוי ברף הנמוך של מתחם הענישה שקבע. הסיבות שבעטיין היה מקום להקל בעונשו של טל זכו אפוא להתייחסות מלאה בגזר הדין, ואין להקל עמו מעבר לכך. זאת, בשים לב להלכה ולפיה ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שנקבע על ידי הערכאה הדיונית, אלא בנסיבות חריגות של ממש, כדוגמת סטייה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, או כאשר נופלת טעות מהותית בגזר הדין ( ע"פ 3091/08 בעניין טרייגר).
בהמשך לאמור נקבע כי, ערעורו של רועי העמיד בפני בית המשפט קושי לנוכח ההשלכות החמורות שיש להרשעתו על חייו האישיים ודרכו המקצועית. אם הרשעתו של רועי תוותר על כנה, לא יהיה בידו לקבל אשרת כניסה לארצות הברית, והוא לא יוכל להגשים את חלומו ללמוד לתואר שני במנהל עסקים בבית הספר היוקרתי למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד, וכן, לא יתאפשר לו לשהות במחציתה של רעייתו, אשר צפויה להתגורר בארצות הברית בשנים הקרובות – גם היא לצורך השלמת לימודים אקדמיים ובניית קריירה מקצועית. על עובדות אלו, וכן על כך שרועי ורעייתו הם זוג צעיר המצוי בתחילת החיים המשותפים כזוג נשוי ובראשית דרכם המקצועית, אין חולק. כמו כן אין חולק על כך שרועי הגיע להישגים אקדמיים משמעותיים מנקודת התחלה שהיתה רחוקה מלהבטיחם, ולשם כך השקיע עמל רב בלימודיו. נקבע כי בפנינו אחד מאותם המקרים הלא פשוטים שבהם הסנקציה החברתית הנלוות להרשעה בפלילים מביאה עמה השלכות חמורות על מהלך חייו של מי שנמצא חייב בדינו. דברים אלו נכונים ביתר שאת ביחס לאדם צעיר כמו רועי, שכאמור נמצא עדיין בתחילת דרכו המקצועית, ושהצלחתו בתחום המקצועי בו בחר לעסוק תלויה ביכולתו לנסוע לארצות הברית לשם לימודים אקדמיים והכשרה מקצועית במוסד יוקרתי. דא עקא, תוצאותיה החברתיות של הרשעה, קשות ככל שתהיינה, אינן מהוות עילה להקלה בעונשו של מי שנמצא חייב בדינו באופן המסכל את מטרות הענישה הפלילית, ובראשן גמול והרתעה. יחד עם כך, כאשר ניתן למתן את ההשלכות האמורות של ההרשעה, מבלי לפגוע במיצוי היעדים של גמול והרתעה – מן הראוי שהדבר יישקל. המקרה דנן נבחן בכובד ראש, ונבחנה האפשרות להטיל על רועי שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה, ולצדו קנס כספי משמעותי ומרתיע. ואולם, המסקנה היא כי הדין אינו מאפשר זאת, ומה שהדין אינו מרשה לא יעשה.
יתרה מזו, נקבע כי הטלת עונש על נאשם במסגרת הליך פלילי אפשרית אך ורק בעקבות הרשעתו בפלילים. משכך הוא, לא ניתן להשית על נאשם קנס כספי ללא הרשעה, באשר קנס מהווה עונש לכל דבר ועניין – ומאחר שאין בנמצא הוראת דין אשר קובעת אחרת (רע"פ 3515/12 בעניין שבתאי). החוק מאפשר לבית המשפט להימנע מהרשעה או לבטלה, הגם שנקבע כי הנאשם עבר עבירה פלילית, זאת, תוך אפשרות להטיל על הנאשם צו מבחן, לחייבו בביצוע שירות לתועלת הציבור או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה. הוראות החוק שעניינן הימנעות מהרשעה או ביטולה הינן מוגבלות לאמור לעיל, והאפשרות להטיל קנס בצידה של אי-הרשעה אינה כלולה בהן. זאת ועוד, נשקלה אף האפשרות לחייב את רועי בפיצויים בגדרו של סעיף 77 לחוק העונשין מבלי להרשיעו. דבר זה מתאפשר לנוכח ההלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון ברע"פ 2976/01 בעניין אסף, ואשר אושרה בדנ"פ 8062/12 בעניין המשרד להגנת הסביבה, זאת, בשים לב לכך שהפיצויים אשר נפסקים בגדרו של סעיף 77 לחוק העונשין הם פיצויי נזיקין במהותם, אשר נפסקים לקורבן העבירה כעזרה ראשונה וכמקדמה על חשבון הפיצוי המלא, ואינם בגדר אמצעי ענישה שאותו, כאמור, ניתן להפעיל רק במקרים של הרשעה. אלא, שפיצויים כאמור ניתן לפסוק אך ורק לטובתו של "אדם שניזוק על ידי העבירה" כאמור בסעיף 77 לחוק העונשין – בעוד שמעשיו של רועי לא פגעו בשום אדם ספציפי שקנה או מכר ניירות ערך בבורסה לניירות ערך בעת ביצוע העבירות. סחר בניירות ערך תוך שימוש במידע פנים הוא עבירה שפוגעת באמינותו של שוק ההון בכללותו ובנכונות המשקיעים להשקיע בניירות ערך. נפגעי עבירה זאת הם אפוא המדינה וכלל תושביה, מהם נשללים יתרונותיו של שוק הון אמין ויעיל ככל שניתן.
בנוסף לאמור, נקבע כי אמנם, "אדם" שנזכר בסעיף 77 לחוק העונשין, משמעו גם אנשים רבים ואף ציבור בלתי-מסוים של אנשים (סעיפים 5-4 לחוק הפרשנות), ועל כן שמא יש מקום לחייב את רועי בפיצויים בשיעור ניכר אשר ישולמו לקופת המדינה המייצגת את כלל הציבור – וזאת, כאמור, מבלי להרשיעו בדין. ברם, כדי שניתן יהיה לראות את המדינה כזכאית לפיצויי נזיקין בשם כלל תושביה –יש להכיר בדוקטרינה משפטית מורכבת של "המדינה כאפוטרופוס". ובית המשפט העליון מיאן להכיר בדוקטרינה זאת עד עצם היום הזה. האפשרות להכיר בה אמנם לא נדחתה בפסיקתו, וייתכן כי היא תאומץ ביום מן הימים, אולם פסיקת פיצויים כעזרה ראשונה לקורבן העבירה, להבדיל מתביעת נזיקין עצמאית ומלאה – אינה מתאימה מעיקרה למהלך פסיקתי כה משמעותי. נפסק כי לא נמצא כל פגם בשיקול דעתו של בית משפט קמא במתן גזר הדין בעניינו של רועי ואין להפכו מעיקרו ולהחליפו בסעד משפטי שטרם זכה להכרה. נפסק כי לא נותר, אלא לדחות גם את ערעורו של רועי חרף התוצאות הקשות שהרשעתו מביאה עליו. כב' השופט נ' סולברג הוסיף כי זכויותיהם של המערערים רבות, מעלותיהם ניכרות – אך רבים הם הנאשמים בעבירות כלכליות בכלל, ובעבירות ניירות ערך – בעיקר עבירות שימוש במידע פנים – בפרט, שאורח חייהם איננו עברייני, אלא נורמטיבי ומיטיב. מטבע הדברים, ענישה פלילית, בכלל זה מאסר מאחורי סורג ובריח או בעבודות שירות, הריהי מעיקה וקשה; אישית, משפחתית, כלכלית. ברם, זהו כורח המציאות, זוהי מצוות המחוקק, וכך מורה ההלכה הפסוקה: להחמיר בעונשיהם של עברייני הצווארון הלבן, בכללם עושי השימוש במידע פנים. גישת המחוקק, המחמירה באופן הדרגתי, הוטמעה אט אט בפסיקה, עקב בצד אגודל, במגמה לשרש את המכשלה המפתה, את העבירה של שימוש במידע פנים; פגיעתה רעה בשוק ההון, ביחידים ובציבור. שיקולי גמול והרתעה, בד בבד עם התחשבות בנסיבות אישיות ומידה של רחמים, מצדיקים את התוצאה. העונשים שהשית בית המשפט המחוזי על המערערים, הם מתונים. אכן, ההרשעה מעיקה, אך היא נחוצה. נדרש משקל-נגד לפיתוי לעשות שימוש במידע-פנים.
לסיכום, הערעורים נדחו.
המערערים יוצגו ע"י: עו"ד רונן מנשה; עו"ד קובי רון; עו"ד אורי בר-משה; עו"ד אסף ברם; עו"ד אמיר ארז
המשיבה יוצגה ע"י: עו"ד סתיו גינת; עו"ד חנה קורין
