שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > דין פרוטה כדין מאה-המדינה תעביר לנכה צה"ל, ללא תשלום, את מסמכיו הרפואיים

חדשות

דין פרוטה כדין מאה-המדינה תעביר לנכה צה"ל, ללא תשלום, את מסמכיו הרפואיים, צילום: pixabay
דין פרוטה כדין מאה-המדינה תעביר לנכה צה"ל, ללא תשלום, את מסמכיו הרפואיים
19/07/2022, עו"ד שוש גבע

בית המשפט העליון קיבל טענה של נכה צה"ל כי הוא זכאי לקבל, ללא תשלום, את המסמכים הרפואיים שעמדו בפני הוועדה הרפואית. נקבע כי זכות העיון שהוראת אגף השיקום מקנה לנכה, וקמה אף מכוחם של כללי הצדק הטבעי, מחייבת את משרד הביטחון להקל על מימושה על ידי העתקת המסמכים על חשבון המשרד ומסירתם לנכה חינם-אין-כסף.

השאלה במרכזו של ההליך דנן הינה, האם נכה צה"ל, או משוחרר צה"ל, אשר טוען לנכות שנגרמה לו עקב שירותו הצבאי זכאי לקבל מהוועדה הרפואית העליונה הפועלת לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), חינם-אין-כסף, את כל המסמכים הרפואיים שהוועדה נסמכת עליהם בהחלטתה, למעט מסמכים שהוא עצמו מציג בפניה בפנייתו,       או שמא עליו לשאת בעלות הצילום של המסמכים או, למצער, בעלות סריקתם אל תוך קובץ דיגיטלי שיועבר אליו. במקרה דנן, מוסכם על כולם שהעלות של הספקת המסמכים המבוקשים על ידי נכה צה"ל אינה יכולה לעלות על 300 ש"ח, ברם, המבקש, נכה צה"ל, טוען כי עלות זו לא צריכה ליפול על שכמו ולהוסיף על קשיי היומיום שלו קושי כלכלי. לטענתו, משרד הביטחון, שבמסגרתו פועלת הוועדה, חייב לספק לו את המסמכים המבוקשים ללא תשלום. טענה זו בלי ספק ראויה לאוזן קשבת ולהכרעה בה יש חשיבות ציבורית רוחבית. המבקש נפגע בעינו במהלך שירותו הצבאי מתפס קסדה ונזקק לשימוש בעין תותבת. על רקע פגיעה זאת התפתחה אצלו נכות נפשית, אשר הוכרה בהתאם לחוק הנכים, והוועדה הרפואית המחוזית קבעה לו נכות בשיעור 20%. המבקש הגיש בקשה לבדיקה מחודשת של שיעור הנכות שקבעה לו הוועדה. בית משפט קמא קבע כי המבקש רשאי לעיין במסמכים במשרדי ראש תחום ועדות רפואיות או לבקש את צילומם בכפוף לתשלום עבור הצילום. בהמשך, הוועדה העליונה החליטה להעלות את שיעור הנכות הנפשית של המבקש ל-30%, אולם, המבקש ערער על החלטת הוועדה ונקבע כי עניינו יוחזר לדיון בפני הוועדה העליונה, על מנת לאפשר למבקש לעיין במסמכים הרפואיים החדשים ולהשלים טיעוניו ביחס אליהם.

לטענת המבקש, אין לחייבו בתשלום על צילום המסמכים. צילום המסמכים דרוש לו לשם היוועצות עם מומחה רפואי מטעמו, ולמשרד הביטחון אין סמכות לחייבו בתשלום עבור הצילום, בפרט, מקום בו ניתן לסרוק את המסמכים לתוך קובץ דיגיטלי ולהעבירם אליו באמצעות דואר אלקטרוני באופן שאינו כרוך בעלות כספית משמעותית. על המדינה חלה חובה ליידע אותו על כל הגשה של מסמכים רפואיים לוועדה, וכן חלה עליה החובה לאפשר לו לעיין במסמכים אלו ולהמציא לו עותק מהם מבעוד מועד בטרם כינוס הוועדה – וזאת, ללא תשלום.

המדינה טענה מנגד כי צילום מסמכים או יצירת עותק דיגיטלי מהם עבור המבקש, מהווים "שירות" אשר גביית "מחיר" בעדו אינה דורשת הסמכה מפורשת בחוק – אלא נעשית במסגרת סמכויות העזר הנתונות לרשות לשם הפעלת סמכותה העיקרית. את המסמכים הרפואיים המבוקשים יכול המבקש לקבל ממקור אחר – קופת החולים שלו – ולא מדובר במסמכים המצויים באופן בלעדי בידי הוועדה.

כב' השופט א' שטיין פסק כי יש לקבל את הבקשה, לדון בה כבערעור, ולקבל את הערעור. חלף האמור בפסק דינו של בית משפט קמא, יש לקבוע כי משרד הביטחון חייב לדאוג לכך שנכה צה"ל, או משוחרר צה"ל, אשר בא בפני ועדה רפואית עליונה בעניינה של נכות שנגרמה לו, לטענתו, עקב שירותו הצבאי,  יקבל לידיו, ללא תשלום, את כל המסמכים הרפואיים שהוועדה נסמכת עליהם בהחלטתה, למעט כתבים שאותו נכה או משוחרר צה"ל עצמו מציג בפניה בפנייתו – וזאת, כעותק קשיח או כקובץ דיגיטלי, כפי שהגורם המוסמך במשרד הביטחון ימצא לנכון. איש אינו חולק על זכאותו של נכה צה"ל לעיין במסמכי הוועדה. המחלוקת בה נדרש להכריע נסובה על הנטל לשאת בעלות הצילום או העתקה של המסמכים. לשאלה זו, יש חשיבות ציבורית-רוחבית באשר היא נוגעת לכלל נכי צה"ל ולזכויותיהם הדיוניות. מסיבה זו, ההצהרה שניתנה, או שלא ניתנה, על ידי בא-כוח המבקש באשר לנכונות המבקש לשאת בעלות העתקת המסמכים אינה מעלה ואינה מורידה. אם נמצא שהמבקש היה זכאי להעתקת המסמכים המבוקשים מבלי לשלם עבורה, ויתור בא-כוחו אשר ניתן, שלא מדעת, באמצעות ההצהרה לפרוטוקול של בית המשפט המחוזי ממילא לא יכול לחייבו. נפסק כי משרד הביטחון הוא שחייב לשאת בעלות הצילום או העתקה דיגיטלית של המסמכים – הוא, ולא נכה צה"ל.

בהמשך לאמור,  נקבע כי ועדה רפואית עליונה היא גוף מעין-שיפוטי.  מסמכים רפואיים שעל בסיסם מקבלת הוועדה את החלטתה בעניינו של הנכה מהווים חלק מההליך המעין-שיפוטי של הוועדה, ועל כן דינם כדין פרוטוקול ומוצגים המוגשים בהתדיינות בפני בית משפט. מסיבה זו, אין להשוות את מעמדם של המסמכים הללו לרשומה רפואית שאדם זכאי לקבלהּ מקופת החולים אליה הוא משתייך או ממוסד רפואי אחר. חוק זכויות החולה, תקנות זכיות החולה והתעריפון שנקבע מכוחם אינם נוגעים אפוא לעניין. עסקינן במסמכים שמהווים חלק מההליך אשר מתנהל בפני טריבונל סטטוטורי – הוועדה – ודינם, כאמור, כדין פרוטוקול ומוצגים המונחים בפני בית המשפט. העובדה שבחלק מהמקרים, ואפילו ברובם, יכול הנכה להשיג עותקים ממסמכים אלה בקלות יחסית בדרך של פנייה לקופת החולים שלו, או למוסד רפואי אחר, אינה מעלה ואינה מורידה. זאת, מהטעם שנכה צה"ל זכאי לראות את המסמכים הרפואיים כפי שאלו נפרשים לנגד עיניי הוועדה, ואף באותו סדר שבו הוועדה בוחנת אותם. הסיבה לכך נעוצה בצורך ליצור מצב שבו הנכה יוכל לגבש עמדה מושכלת וטיעון סדור ביחס למסמכים הרפואיים הנשקלים על ידי הוועדה, בין בעצמו ובין באמצעות בא-כוחו או מומחה מטעמו. יכולת זאת היא מעיקרי הצדק הטבעי –  ועליה לא ניתן להתפשר. המשבצת המשפטית בה אנו מצויים היא הוראת אגף השיקום מס' 30.01 שמקנה לנכה צה"ל את הזכות לעיין בכל המסמכים הרפואיים שבפני הוועדה. זכות העיון שהוראת אגף השיקום מקנה לנכה – ושממילא היתה קמה לנכה באופן עצמאי מכוחם של כללי הצדק הטבעי, מחייבת את משרד הביטחון לעזור לנכה צה"ל ולהקל על מימושה של זכות זו על ידי העתקת המסמכים על חשבון המשרד ומסירתם לנכה או, לחלופין, על ידי סריקת המסמכים לקובץ דיגיטלי ומסירתו לנכה חינם-אין-כסף.

יתרה מזו, נקבע כי פירוש רחב זה של זכות העיון נגזר מכמה טעמים שבדין. הטעם הראשון הוא תכליתו הסוציאלית והשיקומית של חוק הנכים אשר נועד לקדם את רווחתם של נכי צה"ל ולעזור להם למצות את זכויותיהם מבלי להקשות על חיי הנכה, אשר נאלץ להתמודד עם מגבלות הגוף ומועקות הנפש כמעשה שביומיום.  כלום ייתכן, למשל, שנכה צה"ל שבשל פציעתו בקרב או באמון מתנועע בעזרת כיסא גלגלים יידרש להוסיף ולחוות את קשייו במסגרת ביקור במשרד הביטחון שבמהלכו הוא יידרש לצלם מאות מסמכים. היעלה על הדעת שנכה צה"ל שראייתו נפגעה יידרש לסרוק מאות מסמכים רפואיים אל תוך מכשיר טלפון חכם או בדרך אחרת. ואם המענה לשאלות אלה בשלילה – האם יהא זה נכון שהנכה ישלם מכיסו לעורך דין או לעובד משרדו של עורך דין בעד ביקור במשרדי הוועדה וצילום המסמכים הנדרשים, שהעיון בהם – חינם-אין-כסף – היא זכותו הבסיסית המשתייכת לעולמם של כללי הצדק הטבעי. ברי הוא, כי גם לשאלה זו יש להשיב בלאו מוחלט.

בנוסף לאמור, נקבע כי הטעם השני הוא כלכלי, באשר משרד הביטחון הוא הגורם הזול ביותר שבאמצעותו יכול הנכה לממש את זכות העיון שלו ולקבל לידיו את מסמכי הוועדה. הדעת נותנת שכל חבר וחברה בוועדה רפואית עליונה מקבל/ת לידיו ולידיה את המסמכים הרפואיים בעניינו של הנכה. במסגרת זו, מי שמכין את תיק המסמכים עבור חברי הוועדה יכול להכין, במסגרת אותה משימה ממש, וללא קושי ממשי, תיק מסמכים נוסף אשר יועבר לנכה או לבא-כוחו. הכנתו של תיק מסמכים כאמור כקובץ דיגיטלי, אשר ישמש את חברי הוועדה ואת הנכה יחדיו, כלל אינה כרוכה במאמץ נוסף או בעלות נוספת. לנכה צה"ל, הכנת תיק מסמכים כאמור על ידי צילומו או סריקתו של תיק הוועדה מן הסתם תעלה יותר. הכנתו של תיק מסמכים כאמור כקובץ דיגיטלי, מטעם הוועדה, תשרת מטרה נוספת, חשובה לא פחות: שמירת התיעוד הרפואי אשר נוגע לעניינו של הנכה למשך תקופת ארוכה. שמירה כאמור נדרשת מכוח הכלל המשפטי אשר רואה בתיקו של נכה צה"ל "תיק פתוח" – במובן זה שהנכה וקצין התגמולים רשאים לפנות לוועדה מעת לעת ולדרוש ממנה לבדוק את שיעור נכותו של הנכה מחדש בהתקיים סיבה לכך. הדרך הטובה ביותר לשמור על התיעוד הרפואי ביחס לנכה צה"ל כתיק אשר נשאר פתוח לעיון ולבדיקה מחודשים היא סריקת מסמכיו הרפואיים לתוך קובץ דיגיטלי, אשר יישמר אצל הוועדה או אצל גורם מוסמך אחר במשרד הביטחון. קובץ זה ניתן להעביר לנכה ולבאי-כוחו באמצעות דואר אלקטרוני או אמצעי ממוחשב אחר ללא עלות משמעותית. בהקשר זה, הגיעה העת שאותו "תיק פתוח" יעבור להתנהל במתכונת דיגיטלית – כזאת אשר תאפשר לכלל נכי צה"ל גישה ממוחשבת ונוחה לכלל המסמכים והתיעוד הרפואי המצוי בתיקיהם.

לא זו אף זו נקבע כי הטעם השלישי והאחרון מעוגן בדבריו של המשנה לנשיאה לשעבר, השופט א' רובינשטיין, "גם השכל הישר הוא חבר כבוד במועדון המשפט" (בג"ץ 7067/07 בעניין נתנאל). השכל הישר, גם הוא מוביל למסקנה כי מי שמכין את תיק המסמכים הרפואיים בנוגע לנכה צה"ל לחברי הוועדה הרפואית העליונה יעביר עותק ממנו לנכה – בין כעותק קשיח ובין כקובץ דיגיטלי – כדי לממש את זכות העיון של הנכה באופן מיטבי ומבלי להקשות עליו יתר על המידה. נפסק כי משרד הביטחון חייב לדאוג לכך שנכה צה"ל, או משוחרר צה"ל, אשר בא בפני ועדה רפואית עליונה בעניינה של נכות שנגרמה לו, לטענתו, עקב שירותו הצבאי, יקבל לידיו, ללא תשלום, את כל המסמכים הרפואיים שהוועדה נסמכת עליהם בהחלטתה, למעט כתבים שאותו נכה או משוחרר צה"ל עצמו מציג בפניה בפנייתו – וזאת, כעותק קשיח או כקובץ דיגיטלי, כפי שהגורם המתאים במשרד הביטחון ימצא לנכון. הגורם אשר אמור לספק את תיק המסמכים הרפואיים לנכה הוא הוועדה הרפואית או כל גורם אחר במשרד הביטחון; חובה כאמור אינה רובצת על כתפו של קצין התגמולים – שהוא בעצמו צד להתדיינות בפניי הוועדה. עוד נקבע כי פועלם של המבקש ובא-כוחו בגדרי ההליך הנוכחי היטיב עם כלל הציבור של נכי צה"ל. אשר על כן, יש לחייב את המדינה לשלם למבקש את הוצאות ההליך בסך כולל של 5,000 ש"ח.

לסיכום, הערעור התקבל.

המבקש יוצג ע"י: עו"ד פואד חיר; עו"ד מוניר עראידה; המשיבה יוצגה ע"י: עו"ד שרון מן אורין

רע"א  2434/22

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:119
קומיט וכל טופס במתנה