שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בכיר במערך האבטחה באל על הורשע ביבוא של כ-54 ק"ג קוקאין

חדשות

בכיר במערך האבטחה באל על הורשע ביבוא של כ-54 ק"ג קוקאין, צילום: pixabay
בכיר במערך האבטחה באל על הורשע ביבוא של כ-54 ק"ג קוקאין
26/07/2022, עו"ד שוש גבע

12 שנות מאסר בפועל הושתו על בכיר באגף הביטחון באל על שהורשע ביבוא של כ- 54 ק"ג קוקאין. נקבע כי הנאשם נטל חלק מרכזי בייבוא הסמים, בכך שקיבל לידיו את המזוודות בשטח האווירי של נתב"ג והכניסם לשטח מדינת ישראל בעצמו וללא בידוק. הנזק שנגרם בפועל, הוא חריג בחומרתו, באשר הקוקאין הרב לא נתפס אלא הופץ בישראל

בשנת 2019 הוגש כתב אישום נגד תשעה נאשמים, ביניהם הנאשם שדינו נגזר בהליך דנן, המגולל פרשה ענפה של ייבוא סמים מסוג קוקאין במטוסי אל-על, במספר הזדמנויות במהלך שנת 2018. בשנת 2020 הוגש כתב אישום שני באותה פרשה. הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש, ביבוא של כ-54 ק"ג סם מסוכן מסוג קוקאין.

המדינה הדגישה כי בניגוד למעורבים אחרים בפרשה, כגון נהגים, בלדרים ומפקחים אשר כולם ניתנים להחלפה באנשים אחרים ואף הוחלפו בפועל בזמן ביצוע העבירות, לנאשם לא היה תחליף ורק ביכולתו היה לאפשר את הכנסת הסמים לישראל ללא בידוק. צוין גם כי הנאשם הוא שבחר את מועדי ייבוא הסמים מבין מספר מועדים שהוצעו לו. עצימת העיניים מצד הנאשם מהווה נסיבה לחומרה, לנוכח מעמדו של הנאשם והעובדה כי הוא העביר את המזוודות לידי גורמים עבריינים בישראל ללא בידוק ובכך מעל באמון שנתנו בו מנהליו ונוסעי הטיסות.

הנאשם טען מנגד כי סבר שהקשר הפלילי ופעולותיו נועדו להעברת זהב. כן הודגש כי בניגוד ליתר הנאשמים בתיק, הנאשם לא הוכרז כסוחר סמים.

כב' השופט – מ' לוי פסק כי בהתאם לסעיף 40ב לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה, דהיינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. באשר למתחם העונש ההולם, מקום שמיוחסות לנאשם עבירות אחדות, יש לקבוע תחילה האם מדובר ב"אירוע אחד", כך שייקבע מתחם עונש הולם אחד לאירוע כולו, או שמא מדובר ב"כמה אירועים", כך שייקבע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד (סעיף 40יג לחוק). בע"פ 5668/13 בעניין מזרחי נקבע כי לעיתים, כשמדובר במעשים דומים החוזרים על עצמם, השלובים ואחוזים זה בזה – למרות שמדובר באירועים שונים, מן הראוי לראות את המעשים כאירוע אחד ולקבוע מתחם עונש הולם אחד. בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק, על בית המשפט להתחשב בעיקרון המנחה, הוא כאמור עקרון ההלימה, ולשם כך יתחשב בית המשפט בפרמטרים הבאים: הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כמפורט בסעיף 40ט לחוק העונשין, ומדיניות הענישה הנהוגה. בגזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כמפורט בסעיף 40יא לחוק. כמו כן, רשאי בית המשפט להתחשב בשיקולי הרתעה אישית (סעיף 40ו לחוק) והרתעת הרבים (סעיף 40ז לחוק), ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם. באשר לחריגה ממתחם העונש ההולם – בהתאם לסעיפים 40ד-ה לחוק, ניתן לחרוג ממתחם העונש ההולם, בין אם לקולה משיקולי שיקום, ובין אם לחומרה משיקולים של הגנה על שלום הציבור. נקבע כי במקרה דנן, יש לראות את העבירות שבהן הורשע הנאשם כ"אירוע אחד" מתמשך, בשים לב בעיקר לעניין מזרחי, שבו כאמור נקבע כי כשמדובר במעשים דומים השלובים ואחוזים זה בזה – למרות שמדובר באירועים שונים, מן הראוי לראות את המעשים כאירוע אחד. על כן, יש לקבוע מתחם עונש הולם כולל אחד, ולא מתחמי עונש נפרדים לגבי כל ייבוא.

מן הכלל אל הפרט, נקבע כי הנאשם פגע במעשיו פגיעה חמורה במספר ערכים מוגנים וביניהם ההגנה על שלום הציבור ובריאותו ואמון הציבור בשומרי הסף שבידיהם מופקד בטחונו. זאת, לנוכח הנזק החמור שנגרם כתוצאה מייבוא של כ-54 ק"ג קוקאין והפצתם בישראל, ולנוכח ניצול תפקידו של הנאשם במערך הביטחון והאבטחה של חברת אל-על לצורך הכנסת הסמים לישראל. בית המשפט העליון הדגיש פעמים רבות את חומרתן של עבירות ייבוא סמים מסוכנים, וחזר לא אחת על מדיניות הענישה המחמירה המתחייבת, ככלל, בגין עבירות אלה, ובפרט כאשר מדובר בקוקאין, שהוא כידוע סם קשה. הנאשם הורשע בשלוש עבירות של ייבוא קוקאין, בנוסף לעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע. למעשה, לא יכולה להיות מחלוקת על כך שמדובר באחת מפרשיות הסמים החמורות ביותר המתנהלות בבתי המשפט – הן מבחינת המספר הרב של המעורבים בפרשה; הן מבחינת כמויות הסם הגדולות ביותר (עשרות קילוגרמים של קוקאין) שיובאו לישראל, וזאת במספר הזדמנויות, במשך מספר חודשים; הן מבחינת סוג הסם (הקשה – קוקאין); והן מבחינה זו שבהבדל מרוב המקרים שנדונו בפסיקה, במקרה דנן הסמים שיובאו לישראל כלל לא נתפסו, כי אם הופצו בפועל. כמו כן, בהבדל ממקרים אחרים, אחד המעורבים בפרשה, הוא הנאשם, שימש בתקופה הרלוונטית בתפקיד בכיר ורגיש במערך הביטחון והאבטחה של חברת אל-על וניצל לרעה באופן חמור את תפקידו ואת האמון שניתן בו, להעברת המזוודות, שבפועל הכילו קוקאין, מהשטח האווירי בנתב"ג אל מעורבים אחרים בפרשה, שהוציאו אותם אל מחוץ לנתב"ג, וכך הופצו הסמים בציבור, על כל ההשלכות החמורות הנובעות מכך.

בהמשך לאמור, נקבע כי בעניינו של הנאשם קיימות מספר נסיבות לחומרה. ראשית, אף שהנאשם לא היה מיוזמי הפרשה, הוא נטל חלק מרכזי בייבוא הסמים, בכך שקיבל לידיו את המזוודות, שהכילו סמים, בשטח האווירי של נתב"ג והכניסם לשטח מדינת ישראל בעצמו וללא בידוק. בצדק טענה המדינה כי בניגוד למעורבים אחרים בפרשה, כגון נהגים ובלדרים אשר היה להם תחליף, הנאשם לא יכול היה להיות מוחלף על ידי אדם אחר, שכן תפקידו ומעמדו בחברת אל-על הם שאפשרו את הכנסת הסמים לישראל ללא בידוק. כמו כן, הנאשם נטל חלק בתכנון העבירות ובחר את המועדים שבהם ייובאו הסמים לישראל. שנית, הנאשם ניצל לרעה את תפקידו הבכיר כראש מדור פיתוח אמצעים באגף הביטחון של חברת אל-על, לצורך ביצוע העבירות; לא ניתן להפריז בעוצמת המעילה של הנאשם בתפקידו ובאמון שניתן בו, על ידי חברת אל-על ועל ידי רשויות הביטחון, וכן בעוצמת העורמה והתעוזה שנדרשו מהנאשם על מנת לבצע את המעשים שבגינם הורשע. שלישית, אין מדובר במעידה חד פעמית, כי אם בשלושה מקרים שונים, שנפרשו על פני מספר חודשים; דהיינו, הנאשם קיבל החלטה מושכלת לבצע את העבירות פעם אחר פעם, ואין מדובר ב"היסחפות" רגעית. רביעית, טיב הסם, משקלו וכמותו. אין חולק כי הקוקאין הוא סם קשה אשר גורם נזק רב הן למשתמשי הסם, הן למעגל הקרוב למשתמשים ולמכורים כגון בני משפחה וחברים והן לציבור הרחב אשר סובל אף הוא רבות מהנזק העקיף של השימוש בקוקאין. יתרה מזו, הנאשם ייבא כ-54 ק"ג של קוקאין – כמות עצומה בכל קנה מידה. חמישית, הנזק שנגרם בפועל, במקרה דנן, כתוצאה מייבוא עשרות קילוגרמים של קוקאין, הוא חריג בחומרתו, באשר הקוקאין הרב לא נתפס אלא הופץ בישראל, על כל המשתמע מכך, וזאת בניגוד למקרים רבים בפסיקה שבהם הסם נתפס על ידי רשויות האכיפה.

יתרה מזו, נקבע כי על פי הדין, "עצימת עיניים", המכונה בספרות לעתים גם "עיוורון מכוון", מצד נאשם שקולה נגד מוּדעות מצדו: "רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם" (סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין). זאת, כאשר היה חשד אישי-סובייקטיבי ממשי ומעשי מצד הנאשם (ע"פ 115/00 בעניין טייב). על כן, המשמעות של הרשעת הנאשם (על פי הודאתו) בייבוא סמים מתוך עצימת עיניים, היא כי הנאשם חשד, כאמור באופן סובייקטיבי, חשד ממשי ומעשי, כי מדובר בסמים דווקא ולא בזהב, הגם שלא היתה לו ידיעה כי מדובר בסמים, ולמרות החשד האמור, בפועל הנאשם לא בדק, אף לא פעם אחת, בשלושת מקרי ייבוא הסמים שבגינם הורשע, מה הכילו המזוודות – האם זהב או סמים. עם זאת, נקבע כי לעניין העונש שמן הראוי להטיל על הנאשם, מחד גיסא, עצימת העיניים מצד הנאשם במקרה דנן אינה מהווה שיקול לחומרה, כעמדת המאשימה, במיוחד בהשוואה לעניינם של נאשמים אחרים שהורשעו במסגרת פרשה זו אשר כולם ידעו בפועל שמדובר במזוודות שהכילו קוקאין; אך, מאידך גיסא, עצימת העיניים מצד הנאשם גם אינה מהווה שיקול ממשי לקולה, כעמדת ההגנה. ויודגש, הנאשם אינו סתם "אדם מן היישוב" ואינו צד תמים, ובפועל בעת ביצוע העבירות הוא שימש, כאמור, בתפקיד בכיר במערך הביטחון של חברת אל-על. ברי כי מתוקף עבודתו הכיר הנאשם מקרוב ניסיונות של גורמים עברייניים להכניס סמים למדינת ישראל, ומחובתו היה לבדוק את תכולת המזוודות שאותן הוא העביר מהשטח האווירי של נתב"ג אל אדם אחר. אין לקבל את הטענה כי הנאשם לא חשד שהמזוודות מכילות סמים. ברי כי הנאשם לא היה רשאי להישען על אמירה כי המזוודות מכילות זהב, לעצום את עיניו ולהימנע מלבדוק את תוכן המזוודות, ואין לזקוף את עצימת העיניים לזכותו; זאת, במיוחד בשים לב לכך שהנאשם ביצע את העבירות בשלוש הזדמנויות שונות, אשר נפרשו על פני מספר חודשים, ובכל אותה תקופה הוא בחר לעצום את עיניו מתוכן המזוודות ולא בדק את תוכנן אף לא פעם אחת. נקבע כי היה לנאשם חשד אישי-סובייקטיבי, ממשי ומעשי, כי המזוודות הכילו סמים. היה עליו לקחת בחשבון את האפשרות כי הוא מייבא סם "קשה" דווקא, כגון סם מסוג קוקאין, ולא סם קל, ובמיוחד מתוקף תפקידו, הוא אינו יכול להסתתר תחת מעטה של תמימות; וביחס למשקל הסם – כמי שהעביר את המזוודות במו ידיו, מהשטח האווירי אל מדינת ישראל, הנאשם בוודאי חש את משקלן הכבד של המזוודות. עם זאת, מן הצד האחר, לא נכון יהיה להתעלם מכך שהנאשם, בהבדל מכל יתר הנאשמים שהורשעו במסגרת הפרשה הנדונה, בפועל לא ידע שמדובר בסמים וסבר כי מדובר בזהב – אף כי כאמור חשד, חשד ממשי ומעשי, שמדובר בסמים; ועל כן, לא יהא זה צודק והולם להטיל על הנאשם עונש כה חמור כעונש אשר לו עתרה המדינה, אשר אפשר שהיה מקום להטילו על נאשם שידע בפועל שמדובר בייבוא של סמים קשים ושלא הודה ונטל אחריות על מעשיו.

זאת ועוד, נקבע כי במקרה דנן אין מקום לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם. יש לקחת בחשבון לחומרה, בין היתר, את הצורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות סמים דומות, אשר יש בהן פיתוי לעשיית "כסף קל" ואשר להן השלכות חמורות. , כשמדובר בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית, גובר האינטרס הציבורי-חברתי על פני הנסיבות האישיות של מבצעי העבירות, וזאת מפני הנזק הקשה שהשימוש בסמים מביא על ציבור המשתמשים בפרט ועל הציבור בכלל. אומנם, החרטה הכנה שהביע הנאשם ומאמציו לשקם את חייו, ראויים להערכה, אלא שמעשיו החמורים של הנאשם אינם מאפשרים להימנע מהטלת עונש מאסר בכליאה לתקופה ממושכת. באשר לעקרון אחידות הענישה, הנגזר מעקרון השוויון, נקבע כי לצד דמיון חלקי בין מעשיו של הנאשם ובין מעשיהם של יתר הנאשמים, קיימים הבדלים משמעותיים. תפקידו הבכיר של הנאשם במערך הביטחון של חברת אל-על והמעילה החמורה באמון מצדו, לעומת יתר הנאשמים שלא שימשו בכל תפקיד שהוא. חלקו המרכזי של הנאשם בביצוע העבירות והעובדה כי הכניס בעצמו את המזוודות שהכילו קוקאין לישראל ללא בידוק, וכן מספר המקרים של ייבוא (שלושה) שבגינם הורשע הנאשם. על הנאשם הוטלו 12 שנות מאסר בפועל.

לסיכום, על הנאשם הוטלו 12 שנות מאסר בפועל.

המאשימה יוצגה ע"י: עו"ד גיא רוסו; עו"ד עמית שלוס; עו"ד ירדן זאבי ; הנאשם יוצג ע"י: עו"ד אבי כהן

ת"פ 15164-01-19

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:119
קומיט וכל טופס במתנה