בית המשפט העליון דן בהארכת מעצרם של נאשמים בעבירות נשק תוך שעמד על חשיבותו של הגישור בהליך הפלילי. נקבע כי שופט מגשר יכול לייעל את הדיון בצורה דרמטית, להאיר את עיניהם של הצדדים, ואף לסיים את הטיפול בתיק בהסדר בין התביעה לבין ההגנה. כך יוצאים כל הצדדים נשכרים, ובראש ובראשונה יוצא הציבור נשכר מייעול ההליכים
בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים). בחודש אפריל 2021, הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד המשיבים המייחס להם, בין היתר, עבירות של סחיטה באיומים, עבירות בנשק (החזקה, נשיאה והובלה) ויריות באזור מגורים.
כב' השופט י' עמית פסק כי הרציונלים והשיקולים שבבסיס סעיף 62 לחוק המעצרים מוכרים וידועים ופורטו במאות ההחלטות שניתנו. בתמצית, אל מול חזקת החפות והזכות לחירות של הנאשם יש להציב את מידת המסוכנות הנשקפת ממנו אם ישוחרר והחשש לשיבוש הליכי משפט. במסגרת זו, השיקולים העיקריים הצריכים לעניין הם קצב התנהלות המשפט ולפתחו של מי, אם בכלל, רובץ העיכוב שנגרם בהתקדמות המשפט; המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור בכלל ולקורבנותיו בפרט; והחשש מפני הימלטות הנאשם ושיבוש הליכי המשפט. חלוף הזמן כשלעצמו לא מאיין את משקל האינטרסים הציבוריים, ועל בית המשפט לבחון את התמונה בכללותה, על רקע השיקולים הנוספים. דומה כי בירור ההליך העיקרי יתארך הרבה מעבר להארכה הנוכחית, הגם שבשלב זה לא ברור כמה עדים מתוך 100 עדי התביעה אכן יידרשו למסור עדותם. המשיבים מלינים כי חומרי החקירה ותעודת החיסיון נמסרו להם באיחור ולא בשלמותם. ועם כל זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהאישום השני מעיד על עזות המצח של המשיבים, שהגיעו למקום וברשותם ארסנל נשק הכולל מטול רימונים, רובה M16 ואקדח, כאשר כל אחד מכלי הנשק תורם את חלקו ב"תזמורת" כלי הירייה. כתב האישום אינו מפרט מה המניע למעשה הירי לעבר בית החולים, אך ידוע שמתוכננות עבודות בנייה להרחבתו, כך שככל הנראה מדובר בסכסוך קבלנים ברקע.
בהמשך לאמור, נקבע כי קצה נפשו של הציבור בכלל, והציבור במגזר הערבי בפרט, בקלות הבלתי נסבלת של השימוש בנשק למגוון של מטרות – החל באיומים למטרות סחיטה ופרוטקשן וכלה לצורך חיסול חשבונות על רקע סכסוכים כאלה ואחרים. בבש"פ 1925/22 בעניין פלוני נקבע לאחרונה כי: ""סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), קובע חזקת מסוכנות בגין "עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם" ובמילים פשוטות, המחוקק הנחה את בית המשפט כי הכלל הוא "אם יורים – לא משתחררים". זה הכלל, ועל מנת לחרוג מהכלל, ובכדי שניתן יהיה להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני, יש להצביע על "טעמים מיוחדים שיירשמו, כי בשל נסיבות ביצוע העבירה או נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, ובכלל זה היותו של הנאשם קטין" (סעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים)". המסוכנות לביטחון הציבור הנובעת מעבירות נשק הינה ברורה ואין צורך להרחיב בה: "עבירות נשק ועילת המסוכנות הולכות יד ביד, והשגת מטרת המעצר על דרך של חלופה שמורה למקרים חריגים" (בש"פ 5518/13 בעניין אבו עראר).
זאת ועוד, נקבע כי לנקודת המוצא "אם יורים – לא משתחררים" יש להוסיף כי המשיבים שמרו על זכות השתיקה, ולכך השלכה לא רק במישור הראייתי אלא גם במישור המסוכנות, באשר השתיקה אינה מאפשרת לבית המשפט לתהות על הרקע למעשה. אם לא די בכל אלה, הרי שלמשיבים עבר פלילי לא מבוטל ונגד חלק מהם אף תלוי מאסר מותנה בר הפעלה. כך, לחובת המשיב 1 שלוש הרשעות קודמות מהשנים 2019-2014 בעבירות קשר לפשע רכוש ואלימות, ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 10 חודשים; לחובת המשיב 2 שתי הרשעות קודמות מהשנים 2018-2014 בעבירות קשר לפשע, אלימות, רכוש ונשק, ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 12 חודשים; לחובת המשיב 3 שלוש הרשעות קודמות בין השנים 2019-2017 בעבירות שיבוש מהלכי משפט, אלימות ורכוש ועומד ותלוי נגדו מאסר בר הפעלה בן 6 חודשים; לחובת המשיב 4 שתי הרשעות קודמות בשנת 2020 בעבירות סמים, ותלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירות איומים, גניבה, פריצה לבניין שאינה דירה וביצוע גניבה והיזק לרכוש; לחובת המשיב 5 הרשעה קודמת משנת 2020 עבירות קשר לפשע, סמים, הפרעה לשוטר ונהיגה פוחזת. על רקע כל אלה, נקודת האיזון מטה את הכף להמשך מעצרם של המשיבים.
יתרה מזו, נקבע כי בא כוחם של המשיבים טען כי המשיבים מבקשים לנהל את הדיון ביעילות, והלין על כך שבכל החודשים שחלפו מאז הגשת כתב האישום, לא התאפשר לו לערוך ישיבה בפני שופט מגשר, ולו על מנת לייעל את הדיון, ולדבריו, מוסד הגישור בבית המשפט המחוזי בחיפה כמעט ואינו מתקיים. חזקה על בית המשפט המחוזי בחיפה כי יומנו עמוס ביותר, משכך, יש להזכיר את שבחו של מוסד הגישור הפלילי, מוסד שזכה להכרת המחוקק בסעיף 143א לחוק סדר הדין הפלילי, הנושא את הכותרת "דיון מקדמי". הגם שהמילה "גישור" לא נזכרת בסעיף, הרי שהלכה למעשה, מקובל לראות סעיף זה כעוגן הסטטוטורי של מוסד הגישור, ולמיצער, לראותו כמקור השראה פרשני להכרעה בסוגיות משפטיות שונות המתעוררות בהליכי הגישור. לא בכדי המחוקק אימץ לחיקו בהתלהבות את מוסד הגישור, שהחל את דרכו ביוזמה ברוכה של שופטים בשטח מתוך היענות לדרישה של השטח. ההכרה בחשיבות מוסד הגישור בפלילים כפרקטיקה מקובלת ומבורכת, באה כיום לידי ביטוי גם בנוהל נשיאת בית המשפט העליון 2-21 "גישור פלילי בבתי המשפט", שם נאמר: "הליך הגישור הפלילי הינו פרקטיקה מקובלת, ומטרתו, בין היתר, לייעל ולקצר את ההליך הפלילי, להוביל את הצדדים להסכמות תוך הסתייעות בכלים מקובלים ליישוב סכסוכים, וזאת תוך שמירה על האינטרס הציבורי והליך ראוי והוגן". בנוסף, הנחיית פרקליט המדינה 8.4 "מדיניות התביעה בהליכי גישור פליליים", מכירה באינטרס הציבורי בקיומו של מוסד זה.
יתר על כן, נקבע כי כל מי שיושב בדין בתיקים פליליים, מכיר את הצורך ב"תיווך" בין הנאשם לבין התביעה. לעיתים, ואפילו בשלבים מתקדמים של ישיבות ההוכחות, בית המשפט מתרשם כי קיים פער סמוי מן העין בין התביעה לבין ההגנה, אך מחשש שמא יאמרו כי בית המשפט ירד לזירה, נמנע בית המשפט מלגשר על אותו פער. מכאן החשיבות של מוסד הגישור בפלילים. שופט מגשר יכול לייעל את הדיון בצורה דרמטית, להעיר ולהאיר את עיניהם של הצדדים, ואף לסיים את הטיפול בתיק בהסדר בין התביעה לבין ההגנה. כך יוצאים כל הצדדים נשכרים, ובראש ובראשונה יוצא הציבור נשכר מכך שבית המשפט יכול לפנות את יומנו ולהתקדם בבירור תיקים אחרים הממתינים לתורם. הדברים נכונים גם ביחס לפרקליטות, שיכולה להקדיש ממשאביה לתיקים הרבים מספור שבטיפולה. אף עדותם של נפגעי העבירה יכולה להיחסך על כל הכרוך בכך, שקיצור ההליך מאפשר להם "לסגור מעגל" ולהתקדם בכתיבת סיפור חייהם, ולעיתים אף לקבל במהירות פיצוי שסכומו הוסכם מראש. כמו כן, זמנם של שוטרים וחוקרים שיכולים להתפנות למילוי משימותיהם השוטפות מבלי להקדיש שעות, ולעיתים ימים, לחקירות נגדיות ארוכות, והחיסכון במשאבים של יחידת נחשון המשנעת את האסירים והעצורים הלוך ושוב מבית המשפט ואל בית המשפט. השורה התחתונה היא שבאיזון בין יתרונות הגישור לחסרונותיו (ויש גם כאלה) – ידה של כף היתרונות על העליונה בפער ברור. עוד צויין כי בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, הגישור הפך לחובה מקדמית טרם יגיעו הצדדים לאולמו של השופט. הגישור הפלילי כמובן אינו עניין שבחובה, והוא כפוף להסכמת הצדדים, אך בהינתן יתרונותיו הרבים, ניתן לשאוב השראה מסדר הדין האזרחי לעניין חשיבותו של מוסד זה כתופעה רצויה שראויה לטיפוח ולקידום. לסיכום נאמר כי ייתכן וקיימת אפשרות לקצר את ההליכים בתיק זה, אפשרות שראויה לפחות לבחינה ראשונית על ידי שופט מגשר.
לסיכום, הבקשה התקבלה, מעצרם של חמשת המשיבים הוארך ב-90 ימים.
המבקשת יוצגה ע"י: עו"ד יצחק פרדמן ; המשיבים יוצגו ע"י: עו"ד דורון נוי
