המייסד והבעלים של חברת השקעות הונה מאות משקיעים ושלח ידו בכספם בהיקף של 77 מיליון ₪. נקבע כי הפעיל מערך שיווקי, מתוחכם ומתוכנן במטרה לרכוש את אמונם של לקוחותיו, על בסיס מצגי שווא להם לא הייתה כל אחיזה במציאות. המצגים היו נגועים בכזבים ובאי-חוקיות שתוכננו בתחכום ובקפידה, ונועדו למשוך משקיעים
עניינה של הפרשה מושא גזר הדין, בהונאתם של כ-600 מלקוחות חברת יוטרייד פרימיום סרויסס בע"מ, בסכום כולל של כ-77 מיליון ש"ח. קבוצת יוטרייד הציעה ללקוחותיה שירותי מסחר ממוחשב המתבסס על תוכנה הכוללת אלגוריתם לבחירת השקעות. במרכזה של הפרשה ניצב הנאשם – המייסד, הבעלים ומנכ"ל יוטרייד, אשר הוא הרוח החיה, היד המכוונת והאיש שעל-פיו יישק דבר. הוא היה מי שניווט את המיזם שבשליטתו, ובעל הסמכות לקבלת ההחלטות המהותיות בכל תחומי פעילותה של יוטרייד. פעילות קבוצת יוטרייד נווטה לביצוע שרשרת מעשים פליליים – שראשיתם במצגי כזב כלפי הלקוחות במטרה לקבל את כספם; המשכם בשליחת יד שיטתית בכספי הלקוחות למימון פעילות החברה; וסופם בפעולות של שיבוש מהלכי משפט, לאחר שהמעשים נחשפו על-ידי הרשויות. בדומה להתנהלות יוטרייד מול לקוחות החברה, גם התנהלותה מול רשות ניירות ערך, נעשתה תוך הצגת מצגים כוזבים, ובכלל זאת הפרה בוטה של הנחיות והוראות מפורשות מצד הרגולטור – ובעוד שהנאשם פועל, בהזדמנויות שונות, על מנת לסכל את מאמצי החקירה של הרשות. הנאשם הורשע בגניבה בידי מורשה וקבלה במרמה של כספי לקוחות, עשיית פעולה ברכוש אסור- שעניינו בביצוע עבירות הלבנת הון, ניהול תיקי השקעה ללא רישיון, ושיבוש מהלכי משפט ואי-קיום דרישת הרשות לני"ע.
לעמדת המדינה, מדובר באחת מן הפרשיות הגדולות והמובהקות של הונאת משקיעים שאירעו בשנים האחרונות בישראל. הנאשם ביצע מעשים פליליים חמורים של מרמה וגניבה כלפי כ-600 משקיעים – והוא הורשע בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ובראשן גניבה בידי מורשה וקבלת דבר במרמה בסכום של לפחות 77 מיליון ₪. האנשים שנפלו קורבן למעשיו של הנאשם הם "אנשים מהישוב" שביקשו להשקיע כספי חסכונות פנסיה וכספים אחרים שיועדו להבטיח את עתידם, ומצאו עצמם בסופם של דברים מול שוקת שבורה ובהפסדים גדולים.
הנאשם ביקש להביע חרטה גדולה על הנזק שגרם ללקוחותיו. הוא עמד על כך שכוונתו הייתה להקים עסק ראוי שירוויח כסף הן ללקוחותיו, הן לו. אולם, הדבר לא התרחש בסוף, נוכח קבלת החלטות שגויות מצידו.
כב' השופט ח' כבוב פסק כי יש לקבוע שלושה מתחמי ענישה נפרדים. בבחינת מעשי הנאשם במסגרת האישום הראשון והשני – נמצא לקבוע כי מדובר באירוע אחד. המעשים אותם ביצע הנאשם בכל הנוגע לעבירת גניבה בידי מורשה – בה הורשע בריבוי עבירות, כוללים הצגת מצגי שווא שקריים, למאות לקוחות, בדבר הפרדת כספי השקיעים מכספי החברה; תשואות עבר של החברה; הגבלת סיכון ההשקעה; היעדר ניגוד עניינים; וקיומו של מנגנון פיקוח ובקרה. כל זאת, תוך שימוש בכספי המשקיעים לצרכים החורגים מההרשאה שניתנה לשם כך. האישום השני עניינו בביצוע עבירות הלבנת הון -כספי הלקוחות שהופקדו בידי יוטרייד מהווים "רכוש אסור", והנאשם הפר את האיסור על עשיית פעולה ברכוש אסור בכך ששלח ידו בכספים אלה. המעשים העומדים ביסוד האישום הראשון והשני קשורים באופן המחייב בחינתם כאירוע אחד. בבחינת פעולות הנאשם במסגרת האישום השלישי, נמצא כי מדובר באירוע אחד נפרד. בעוד שמעשי הנאשם במסגרת האישום הראשון והשני עניינם פגיעה באמון הלקוחות, מעשיו במסגרת האישום השלישי עניינם הפרת הרגולציה והחובה לפעול בכספי לקוחות בהתאם לחוק. ודוק, במסגרת האישום השלישי, הנאשם פעל לגיוס למעלה מ-30 לקוחות חדשים ליוטרייד אשר המשיכה לנהל את כספי כלל לקוחותיה באמצעות אלגוריתם המסחר. פעילות המסחר של יוטרייד עלתה כדי "ניהול תיקי השקעות", ומשכך הייתה טעונה קבלת רישיון לניהול תיקים. אירוע נפרד נוסף, הינו האישום הרביעי שעניינו בשיבוש מהלכי משפט ואי-קיום דרישת הרשות לניירות ערך בהימנעות מלהתייצב לחקירה ברשות, וכן, האישום החמישי, שעניינו בהסכמת הנאשם להצעת אחראי המחשוב בחברה למחיקת הודעות מפלילות מתיבת הדואר האלקטרוני. האינטרס המנחה, והמשותף, לכל המעשים העומדים ביסוד אישומים אלה – אחד הוא: רצונו של הנאשם להקשות על גורמי החקירה מלהגיע לחקר האמת בענייננו. עוד נקבע כי מדובר בהונאת כ-600 לקוחות בהיקף של 77 מיליון ש"ח למצער, תוך פגיעה משמעותית בכל אחד מהמשקיעים ובשים לב למצבו הפרטני של כל משקיע. משכך, שמדובר במספר מעשים שלא ניתן לקבצם כפריטים המהווים רצף אחד. יש להתחשב בריבוי המעשים של הנאשם בעת גזירת עונשו.
בהמשך לאמור, נקבע כי השימוש שנעשה בכספי ההשקעה חרג באופן בוטה מהמצגים שהוצגו למשקיעים. הערך החברתי המוגן בעבירת הגניבה הוא הגנה על רכוש הזולת – קרי, שמירת זכות הבעלות והחזקה בקניין, המוכרת כזכות חוקתית של הפרט. לצד פגיעה זו, בעבירה ה"מיוחדת" של גניבה בידי מורשה, נוספת גם פגיעה ביחסי האמון שבין מרשה למורשה. במעשי הגניבה שנעשו על-ידי הנאשם בעת שהיה המייסד, הבעלים ומנכ"ל יוטרייד, פגע הנאשם פגיעה כפולה – הן במשקיעים, כאשר גזל את רכושם ובכך פגע בערך העומד בבסיס עבירת הגניבה, והן ביחסי האמון המיוחדים שבין המנהל לבין התאגיד. רמת הפגיעה בערכים אלו גבוהה. הפגיעה בערך ההגנה על הרכוש נפגע קשות נוכח היקף המעשים – גיוס בסך של כ-77 מיליון ₪, והפגיעה ביחסי האמון ניכרת בשים לב לכך שהנאשם הוא שיזם את מצגי השווא אל מול המשקיעים, שעל יסודם החליטו להפקיד בידי הנאשם את כספם – ובעיקר, המצג לפיו מתקיימים מנגנוני פיקוח ובקרה בחברה, והמצג לפיו קיים מנגנון לבלימת אובדן רווחים. בהינתן אלה, הרי שמדובר בפגיעה ברמת חומרה גבוהה – הן בערך ההגנה על רכוש הזולת, הן בפגיעה באמון. יתרה מכך, בבסיס מעשה המעילה בכספי המשקיעים מצויה המרמה – שורת מצגי שווא שגובשו על-ידי הנאשם, ובראשה כי כספי הלקוחות ינוהלו בנפרד מכספי החברה וישמשו לצרכי מסחר בלבד. בהמשך, הכספים שימשו את יוטרייד ואת הנאשם לשם מימון הוצאותיה השוטפות, רכישת חברות זרות ואף לשם "מחזור" חובותיה כלפי ציבור הלקוחות. משכך, מדובר במרמה שעניינה מעילה בעשרות מיליוני שקלים, תוך פגיעה במאות משקיעים, בתחכום רב. על חומרתן של העבירות הכלכליות עמדה, הפסיקה בעניין ימין (ת"פ (כלכלית) 47264-11-13): " העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות, עבירות שפוגעות בערכים מוגנים בעלי משקל רב [...] חרף העובדה שעבירות כגון אלה בהן הורשע הנאשם טומנות בחובן אשליה לפיה מדובר בעבירות נקיות בשונה מעבירות רכוש אחרות, הרי אין להתעלם מהעובדה שמדובר בעבירות שמבוצעות בתכנון ובתחכום רבים, עבירות שבצידן נזק כספי ללקוחות, עבירות שפוגעות באמון הציבור במי שמנהל את כספו, עבירות שפוגעות ביכולתו של שוק ההון לגייס כספים ממשקיעים מקרב הציבור משום מעשים כמו מעשי הנאשם שבפניי." מעשיו של הנאשם, מהווים פגיעה חמורה בערכים המצויים בבסיס מערכת כלכלית מתפקדת ובהם – שמירה על רכוש, אמון בין צדדים לעסקה, שוויון בין משקיעים, שקיפות, אמון בין חברה לנושאי המשרה בה ועוד. הפעולות שנעשו בכספי הלקוחות תחת הנחייתו של הנאשם הביאו, הלכה למעשה, למצב בו יוטרייד אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה כלפי ציבור הלקוחות. בעשותו כן, הפר באופן בוטה את אמונם של המשקיעים.
זאת ועוד, נקבע כי בשורה ארוכה של פסקי דין, נקבע העיקרון לפיו על בית המשפט להכביד את ידו על מבצעי העבירות של תרמית בניירות ערך – וזאת כביטוי לסלידת החברה ולגינוי התנהגות בלתי ראויה זו. אסור לטעות באופיין "הלבן והנקי" של העבירות הכלכליות שכן אלה נושאות נזקים חמורים פי כמה מעבירות הרכוש המסורתיות. בעבירות ניירות ערך קיימת פגיעה כפולה – הן בשוק בכללותו, על המשמעויות החברתיות הנובעות מכך, הן בכל אחד ואחד מהמשקיעים בשוק ההון. מגמת ההחמרה בענישה ניכרת בפרט במקרים בהם פעלו הנאשמים מתוך בצע כסף בלבד – ותוך שהם נוטלים סכומי כסף לכיסם או לכיסיהם של יקיריהם וקרוביהם. מגמת החמרה נוספת היא במקרים בהם קיים פער ברור ומובהק בין הבטחותיהם של הנאשמים למשקיעים, לבין השימוש שנעשה בכספים שגויסו בפועל. מן העבר השני – נטו בתי המשפט להקל בעונשם של מי שהביעו חרטה על מעשיהם, ובפרט כאשר חרטה זו באה עם מעשים שתכליתם לנסות ולשפר את מצבם של קורבנות העבירה. בעניין דנן, חלק מהכספים אכן שימשו למטרות לשמן גויסו, וכפי שהוצג והובטח. הנאשם לא נטל כספים לכיסו ובוודאי שלא התעשר מן הפרשייה. ההפך הוא הנכון, הנאשם מצוי בהליך חדלות פירעון, והוא מתקשה להתפרנס ולכלכל את ביתו ואת משפחתו. במסגרת הליך חדלות הפירעון, פועל הנאשם לגיבוש הסדר נושים על מנת לנסות ולתקן, ולו במעט, את הנזק החמור שגרם למשקיעיו.
יתרה מזו, נקבע כי מעשיו של הנאשם נמשכו כשלוש שנים, במהלכן פעל לגיוס כספים בהיקף של 77 מיליון ש"ח לפחות. כספים אלה הועברו ממאות משקיעים, שהשקיעו את חסכונותיהם בהתבסס על מצגי שווא שהציג לצורך הטעייתם. המשקיעים הוטעו לחשוב כי כספי הלקוחות ינוהלו בנפרד מכספי החברה וישמשו למסחר בלבד, כי יוטרייד הניבה ללקוחותיה בעבר תשואות חיוביות בנות עשרות אחוזים, כי ניתן להגביל את הסיכון הכרוך בפעילות המסחר של יוטרייד, כי בין יוטרייד לבין ציבור הלקוחות לא מתקיים ניגוד עניינים, וכי פעילותה של יוטרייד מפוקחת, הן על-ידי רגולטור והן על-ידי רואה חשבון ועורך דין חיצוניים. למעשה, הנאשם נהג בכספי הלקוחות כמנהג בעלים, כאשר אלו שימשו את יוטרייד לשלושה יעודים עיקריים – מימון הוצאות שוטפות של יוטרייד, רכישת החברות הזרות ו-השבת כספי לקוחות ותיקים. ברי, כי מימון הוצאותיה השוטפות של יוטרייד, כמו גם השבת כספי הלקוחות הוותיקים, הן פעולות בלתי-הפיכות השוללות כל יכולת להשבת כספי הלקוחות – כאשר לעניין זה לא ניתן לראות בביצוע הונאת פירמידה בלתי-חוקית כאפשרות להשבת הכספים. הנאשם הוא שגיבש את אסטרטגיית פעילות החברה, ולא בוצעו כל פעולות משמעותיות ללא מודעותו ומבלי לקבל את אישורו. הנאשם אף פנה לעובדי יוטרייד בדרישה לפברק חשבונות בעלי תשואה חיובית מרשימה לשם הצגתם ללקוחות פוטנציאליים. מעשיו של הנאשם התאפיינו בתחכום ותכנון רב – תחכום זה נלמד ממספר מצגי השווא השונים אשר הביאו את המשקיעים לבטוח בנאשם. ודוק, ללקוחות יוטרייד הוצגו, דרך קבע, שיעורי תשואה שנתיים בני עשרות אחוזים. הנאשם הפעיל מערך שיווקי, מתוחכם ומתוכנן במטרה לרכוש את אמונם של לקוחותיו, על בסיס מצגי שווא להם לא הייתה כל אחיזה במציאות. הלקוחות שנפלו קורבן למעשי הנאשם, הם אנשים מן היישוב אשר הפקידו בידי יוטרייד את מיטב כספם וחסכונותיהם – ובכלל זאת את חסכונם לטווח הארוך (פנסיה וגמל), שנועד להבטיח את עתידם ועתיד ילדיהם. בסוף תקופת הפעילות גובה החוב של יוטרייד כלפי לקוחותיה עמד על כ-12 מיליון דולר. פעילותה של יוטרייד, ובפרט המצגים השונים שניתנו במעמד גיוס הלקוחות, הייתה נגועה בכזבים ובאי-חוקיות שתוכננו מראש בתחכום ובקפידה. מצגים אלה נועדו למשוך משקיעים בהבטחות שווא כדי להשיא את רווחיו, תוך העברת כל הסיכון לכתפי המשקיעים. כל זאת, כאמור, לא ידיעתם ובוודאי שללא הסכמתם. בעבירות 'צווארון לבן' בכלל, ובעבירות ניירות ערך בפרט, יש לתת משקל מתאים לשיקול של הרתעת הרבים. מדובר בעבירות הדורשות חשיבה ותכנון רב, אשר בוצעה בתשומת לב והקפדה משך שנים. על הנאשם הושתו מאסר בפועל לתקופה של 48 חודשים, מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים, ומאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים, אשר ירוצו בחופף, וקנס כספי בסך של 250,000 ₪.
לסיכום, על הנאשם הושתו 48 חודשי מאסר בפועל.
המאשימה יוצגה ע"י: לא צוין ; הנאשמים יוצגו ע"י: עו"ד איריס שמואלי; עו"ד משה שמיר
