העליון החמיר בעונשו של נאשם שדקר אדם אחר לאחר ויכוח שהתפתח לדחיפות הדדיות. נקבע כי חומרתן הרבה של עבירות האלימות המבוצעות באמצעות סכין, בשים לב לפוטנציאל הנזק המשמעותי שעלול להיגרם מהן, מחייבת החמרה של מדיניות הענישה הנוהגת, לאור תפקידו של בית המשפט במיגור התופעה
עסקינן בערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי אשר הרשיע את המשיב בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, והשית עליו עונש מאסר של 34 חודשי מאסר בפועל, לצד שלושה מאסרים מותנים ותשלום פיצוי כספי למתלונן. המדינה משיגה על קולת רכיב המאסר בפועל. המשיב והמתלונן נכחו בקיוסק בשעת לילה, כאשר החל ביניהם ויכוח שהתפתח לדחיפות הדדיות. המשיב יצא מהקיוסק וחזר אליו רק לאחר מספר דקות כשהוא מחזיק על גופו סכין וכן סכין יפנית. בהמשך, הגיח מאחורי המתלונן ודקר אותו פעמיים בפלג גופו העליון. כאשר המתלונן הסתובב לעבר המשיב, דקר אותו המשיב דקירה נוספת, באזור הבטן, והחל לברוח מהקיוסק, עד אשר המתלונן ואדם נוסף ששהה בקיוסק תפסו אותו, הפילו אותו לרצפה ולקחו ממנו את הסכין. במהלך המרדף ניסה המשיב לדקור את המתלונן פעם נוספת, ללא הצלחה. כתוצאה מהדקירות נגרמו למתלונן פצעים שטחיים בבית החזה, וכן פצע דקירה עמוק באזור הבטן, אשר אילץ אותו לעבור ניתוח בבטן תחת הרדמה מלאה. תסקיר שירות המבחן קבע כי המשיב סובל מזה שנים מהתמכרויות לחומרים שונים, וכי עד למעצרו לא לקח חלק בהליך טיפולי. המשיב נוטה להתנהגות אלימה, וסנקציות משפטיות קודמות אשר הוטלו עליו, לרבות עונשי מאסר בפועל, לא היוו עבורו גורם מרתיע. על רקע האמור, הומלץ על ענישה מוחשית ומרתיעה בדמות מאסר בפועל, תוך שילובו של המשיב במהלך מאסרו בטיפול בהתמכרויות.
לעמדת המדינה, מתחם העונש ההולם אשר נקבע על ידי בית משפט קמא הוא נמוך מדי, שכן הוא אינו עולה בקנה אחד עם הגישה המחמירה הנהוגה בפסיקת בית המשפט ביחס לעבירות אלימות בכלל, וביחס לתופעת השימוש בסכינים במהלך עימותים בפרט.
המשיב טען כי נטל אחריות בהזדמנות הראשונה שניתנה לו. בנוסף, נסיבות חייו המורכבות וכן העובדה שהוא צפוי במסגרת תקופת מאסרו לקחת חלק בהליך טיפולי, מצדיקות אף הן את דחיית הערעור.
כב' השופט ע' גרוסקופף פסק כי יש לקבל את ערעור המדינה. המקרה דנא הוא אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור, שכן עונש המאסר שהוטל על המשיב חורג ממדיניות הענישה הראויה. בית המשפט עמד על החומרה היתרה שיש בעבירות אלימות חמורות המבוצעות באמצעות סכין, באשר המרחק התוצאתי בגדרן בין גרימת חבלה חמורה לבין גרימת תוצאה קטלנית הוא לעיתים קרובות עניין של מזל או ביש-מזל בלבד. על רקע זאת, הכירה הפסיקה בצורך להיאבק בסוג זה של עבירות באמצעות ענישה תקיפה ומרתיעה. בעניין דנן, החשיבות שבענישה מחמירה ומרתיעה נובעת לא רק מחומרת העבירה אלא אף מנסיבות ביצועה. כך, יש ליתן משקל לעובדה כי בין הקטטה לבין הדקירות חלפו כעשרים דקות – פרק זמן משמעותי דיו על מנת לספק למשיב שהות להירגע, לעזוב את הקיוסק ולהרחיק את עצמו ממקום האירוע. חלף זאת הוא בחר בהסלמת האירוע באופן קיצוני, באמצעות התנפלות על המתלונן ודקירתו בסכין שהחזיק ברשותו. עוד יש להתחשב בכך שהמשיב דקר את המתלונן שלוש פעמים, לרבות דקירה באזור הבטן אשר חייבה את המתלונן לעבור ניתוח, ואף הייתה יכולה להביא לנזק חמור מזה שנגרם בפועל, ובכך כי לאחר האירוע, כאשר המתלונן ואדם נוסף ניסו לרדוף אחרי המשיב, האחרון ניסה לדקור פעם נוספת את המתלונן. הצטברותן של נסיבות אלו מלמדת על החומרה הרבה של המעשים, וזאת אף בשים לב לכך כי המתלונן הוא זה שיזם את ראשית העימות הפיזי בין השניים.
יתרה מזו, נקבע כי הגם שניתן למצוא פסיקה עם רמת ענישה דומה לזו שגזר בית משפט קמא, מן הראוי להעלות את הרף בעבירות מסוג זה. חומרתן הרבה של עבירות האלימות המבוצעות באמצעות סכין, בשים לב לפוטנציאל הנזק המשמעותי שעלול להיגרם מהן, מחייבת החמרה של מדיניות הענישה הנוהגת, לאור תפקידו של בית המשפט במיגור התופעה. החשיבות שבענישה מחמירה ומרתיעה כאשר עסקינן בעבירות אלימות נלמדת אף מנסיבות המקרה דנן. כאמור, חרף גילו הצעיר הורשע המשיב בעברו ארבע פעמים בעבירות אלימות, אשר בגינן ריצה שלוש תקופות מאסר שונות למשך תקופה של 36 חודשים במצטבר. למרות זאת, הסנקציות אשר הוטלו על המשיב עד כה לא היוו עבורו גורם מרתיע, ולא בכדי המליץ שירות המבחן על "ענישה מוחשית הרתעתית של מאסר בפועל". בנסיבות אלו, יש ממש בטענתה של המדינה כי בגזירת עונשו של המשיב היה מקום להתחשב בשיקולי הרתעה אישית בהתאם לאמור בסעיף 40ו לחוק העונשין. בהינתן האמור, ובשים לב לצורך בהדרגתיות בהחמרת הענישה במשפט הפלילי, יש מקום לקבל את הערעור באופן מדוד, ולהעמיד את עונשו של המשיב על 45 חודשי מאסר בפועל.
לסיכום, הערעור מתקבל, על המשיב נגזר עונש מאסר בפועל של 45 חודשים. שאר רכיבי הענישה נותרו על כנם.
המערערת יוצגה ע"י: עו"ד מורן פולמן ; המשיבה יוצגה ע"י: עו"ד ניר אלפסה
