אדם שפרסם בבוקר השביעי באוקטובר, דברי תמיכה במתקפה הרצחנית, יישאר במעצר עד לתום ההליכים. שחרורן של עצורות בנסיבות דומות, ואף חמורות יותר, נכפתה על ישראל לשם קידום המטרה הנַעֲלָה של שחרור החטופים. אין בכך כדי להצדיק את שחרורו של מי שפרסומו עשוי להביא לעשיית מעשה טרור ולסיכון הציבור
נגד המשיב הוגש כתב אישום בו יוחסו לו עבירות שעניינן הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור לפי חוק המאבק בטרור. לאחר דיון בבקשה למעצרו עד תום ההליכים, נקבע כי מתקיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס בכתב האישום וכן מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות לציבור וביטחונו, וכי יש להידרש לתסקיר מעצר מטעם שירות המבחן, תוך הותרת המשיב במעצר עד מתן החלטה אחרת. עוד צוין כי מי שמפרסם בבוקר יום השביעי באוקטובר 2023, דברי תמיכה ועידוד בארגוני טרור, ומי שמסית לטרור בפרסום זה, לאחר המתקפה של ארגוני הטרור על אזרחי מדינת ישראל ותושביה, תוך פריצת גבולותיה, מלמד על עצמו שהוא מסוכן לציבור וכי יש בפרסום שלו בכדי להביא לעשיית מעשה טרור. שירות המבחן מצא כי מהמשיב נשקפת רמת סיכון לא מבוטלת, וכי חלופת המעצר המוצעת לא יכולה להלום.
לטענת המשיב, ספק אם בשעה שבוצע הפרסום ממדי הזוועה היו ידועים, ובכך יש כדי להפחית מן המסוכנות הנטענת. בנוסף, ניכר כי לא חלה התלקחות במדינה בעקבות הפרסומים. המדינה שחררה עצורות שהואשמו במעשים אף חמורים יותר, מכוח החלטת הממשלה, במסגרת העסקה לשחרור החטופים.
כב' השופט א' חלבי פסק כי יש לקבל את הבקשה. אמנם, המעשים המיוחסים למשיב אינם מקימים עילת מעצר סטטוטורית, אולם לאור עיתוי הפרסום, תוכנו, ושעה שהפרסום נעשה סמוך לאחר תחילת המערכה ועם חשיפת מעשי הזוועה, שעוד נמשכו באותה עת, ולאור קריאות העידוד והתמיכה וקיומה של אפשרות ממשית לעשיית מעשה טרור בשל הפרסום, נלמדת מהמכלול מסוכנות שנשקפת ממנו כלפי הציבור וביטחונו. נסיבה מכרעת היא מצב המלחמה שאליו נקלעה מדינת ישראל בעקבות המתקפה הרצחנית, ועודנה מצויה בו, והיות הפרסום סמוך לאותה מתקפה אכזרית, תומך בה ומעודד אותה. פסיקת בית המשפט העליון כבר קבעה כי שינוי הנסיבות והעתים מביא בהחלט לשינוי נקודת האיזון לשם קביעת עילת המסוכנות ועוצמתה. בהיעדר המלצה לשחרור, ובפרט כאשר נשקפת מסוכנות מהמשיב ולא ניתן לתת בו אמון, הפתח לשחרור הוא צר למדי מלכתחילה, ובוודאי כאשר מדובר בעבירות ביטחוניות שכוללות עבירה של הסתה לטרור בעת מלחמה.
יתרה מזו, נקבע כי יש לדחות את הטענה הנוספת שהעלתה ההגנה ואשר לפיה המדינה פועלת בשני קולות, כאשר ביד אחת היא מבקשת להורות על מעצרו של המשיב בשל המסוכנות הנשקפת ממנו, וביד השנייה מאפשרת שחרורן של עצורות בנסיבות דומות, ואף חמורות יותר. החלטת ממשלת ישראל מס' 1084 מיום 27.11.2023, לצד החלטות נוספות בהקשר זה, ניתנה במסגרת מציאות בלי אפשרית כמעט, שנכפתה אף היא בצל המתקפה האכזרית של ארגוני הטרור על מדינת ישראל, ולפיה נדרשה המדינה לעשות הכל, אבל הכל, בכדי להביא לשחרורם של אזרחים חטופים שהוחזקו בידי ארגוני הטרור ברצועת עזה מאז יום 7 באוקטובר 2023. סמכות הממשלה להורות על השחרור האמור קבועה בסעיף 8ב(א) לחוק הממשלה, והיא חלה על כל "מי שמוחזק במשמורת שירות בתי הסוהר", וסמכות זו קמה, בין היתר, במסגרת "שחרור שבויים או חטופים שהם אזרחים ישראלים או תושבי ישראל, לרבות השבת גופותיהם, או קבלת מידע לגבי שבויים, חטופים או נעדרים שהם אזרחים ישראלים או תושבי ישראל". פעולת השחרור שנעשתה מכוח החלטת הממשלה ועל פי סמכותה כדין אין בה בכדי ללמד על היעדר מסוכנות מצד אותם משוחררים ומשוחררות, אלא שבצוק העיתים ולשם קידום המטרה הנַעֲלָה של שחרור חטופים, נדרשה המדינה, באמצעות הרשות המבצעת ומכוח הסמכות שהקנתה לה הרשות המחוקקת, להורות על השחרור. מכאן, שאין ללמוד דבר על שאלת המסוכנות הנשקפת במקרה דנן ובוודאי שאין בכך בכדי להצדיק את שחרורו של המשיב מהמעצר. לא ניתן להצדיק, בכל מצב, מתן החלטה שבכוחה להגביר את המסוכנות על דרך שחרורו של מי שנשקפת ממנו מסוכנות לציבור ולביטחונו ומי שפרסומו עשוי להביא לעשיית מעשה טרור. נפסק כי בהינתן הבסיס הראייתי, עילת המעצר ועוצמתה, והיעדר חלופת מעצר הולמת, יש מקום להורות על מעצרו הממשי של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.
לסיכום, הבקשה מתקבלת.
המבקשת יוצגה ע"י: לא צוין; המשיב יוצג ע"י: עו"ד ראניה חדאד-סרוג'י
