גורמי הצבא והמשטרה הפועלים באיו"ש מחויבים לפעול להגנה על התושבים הפלסטינים, הן מכוח עקרונות הדין הבינלאומי החלים במקום והן מכוח עקרונות יסוד של שלטון החוק. חובה על גורמי אכיפת החוק באזור לשמור על ביטחונם ועל הסדר הציבורי באזור, גם בנסיבות המורכבות של התקופה ובמגבלותיהן
עסקינן בעתירות שעניינן בטענותיהם של תושבים מוגנים ממספר כפרים פלסטינים המצויים באזור דרום הר חברון, בנוגע להתנכלויות שונות כלפיהם וכלפי רכושם. בהקשר זה טענו העותרים כי אינם מקבלים סיוע מספק מרשויות אכיפת החוק באזור יהודה ושומרון. מדובר בשתי עתירות שכל אחת מהן הוגשה בשם עותרים אחרים, אך בעיקרו של דבר הטענות המועלות בהן דומות במהותן, ולכן נקבע כי הן יידונו במאוחד. בעיקרו של דבר, נטען כי המדינה אינה מקיימת את החובות המשפטיות המוטלות עליה כלפי העותרים, כי האחרונים חשופים תדיר לתקיפות ואיומים, וכי חלקם אף נאלצו לעזוב את מקום מגוריהם בשל כך. משיבי המדינה ציינו כי הוצב כוח ייעודי משולב באזור מושא העתירות הכולל נציגים של מג"ב, המשטרה ומנהלת תיאום וקישור. כמו כן נטען כי אין כל הצדקה להקים מוקד פניות נוסף עבור העותרים אשר אליו יוכלו לפנות במקרי חירום, והודגש כי המוקד הרלוונטי לעניין זה הוא מוקד 100 של משטרת ישראל. עוד צוין כי במקרים שבהם מתקבל דיווח על חריגות מנהלים מצד חיילים מתקיים תחקיר בעניין כדי למנוע הישנות של התופעה, וכי במקרים המתאימים, ננקטו צעדים פיקודיים ובכלל זה העברה מתפקיד, הדחה או שחרור משירות מילואים פעיל, במקביל למעורבות של המשטרה הצבאית החוקרת. העותרים ציינו כי הפעולות שננקטו עד כה על-ידי המדינה אינן אפקטיביות, והעותרים נותרו ללא מענה של ממש מצד רשויות אכיפת החוק. בין השאר צוין כי הגעתם של כוחות המשטרה לשטח אינה מהירה דייה, וכי אלה אף נמנעים מלהתערב באותם מצבים שבהם נמצאים במקום חיילים. נציג משטרת חברון הסביר כי אכן מתרחשים באזור מושא העתירה אירועי אלימות ותקיפה על רקע לאומני, וכי עולה חשד שבחלקם אף היו מעורבים חיילים. בתוך כך נציג המשטרה אף דיווח ביחס לאירוע שהתרחש ימים ספורים לפני הדיון, כי ישנו חייל שנגרע מתפקידו בעקבות חשד שהשתתף באירוע תקיפה ושאירוע זה מצוי כרגע בחקירה. עוד צוין כי יש מקרים שבהם הגעתן של ניידות לשטח מחייבת ליווי צבאי, בשל אילוצים ביטחוניים, עובדה שמעכבת לעתים את הגעת המשטרה למקום שבו מתרחש אירוע. נציג המשטרה הוסיף ואישר כי כאשר קיים כוח צבאי הפועל במקום המשטרה נמנעת מלהתערב.
כב' השופטים פסקו כי יש מקום לקבלת העתירה על דרך של הפיכת הצו על-תנאי למוחלט, באופן חלקי. גורמי הצבא והמשטרה הפועלים באזור יהודה ושומרון מחויבים לפעול להגנה על התושבים המוגנים של האזור מפני אלימות או הפרה של החוק – הן מכוח עקרונות הדין הבינלאומי החלים במקום והן מכוח עקרונות יסוד של שלטון החוק. ברי כי מצבים שבהם תושבים טוענים כי הם חשופים להתקפות פיזיות חוזרות ונשנות עליהם ועל רכושם הם חמורים וחייבים לזכות להתייחסות אפקטיבית של גורמי אכיפת החוק. אכן, אנו חיים בתקופה ביטחונית מורכבת, וחווים מלחמה שטרם הסתיימה, נסיבות שיש בהן כדי להשליך על מידת פניותם של גורמי הביטחון. אולם, אין בכך כדי לייתר את החתירה לפעולה מיטבית, במסגרת האילוצים, ולא כל שכן ביחס למקרים מובהקים של פגיעה בזכויות יסוד.
מן הכלל אל הפרט נקבע כי באשר לנקיטת אמצעים לחזרתם של התושבים מן הכפרים זנותא וח'רבת אם דרית' למקום מגוריהם – משיבי המדינה הצהירו כי קיימת נכונות להיערך לכך במועד שיתואם בין הצדדים. בנסיבות אלה, ראש זה של הצו על-תנאי מתייתר. משיבי המדינה יתאמו עם תושבי הכפרים האמורים את המועד הקונקרטי שבו ייערכו לחזרתם למקום מגוריהם. חזקה על משיבי המדינה שלא יסתפקו במתן גיבוי לחזרה של התושבים למקום בלבד אלא שהם יפעלו לאכיפת החוק במקום ככל שיידרש. בכל הנוגע לתדירות ומהירות הגעתם של כוחות המשטרה – מאחר שראש זה של הצו על-תנאי היה בעל אופי כללי יותר, בשלב זה יקבע כי על המשטרה חלה חובה להיענות למקרים שבהם היא מוזעקת לאירוע פעיל של אלימות, ולהגיע למקום במהירות ראויה. מאחר שעל-פי הנמסר הגעתן של הניידות לשטח נדרשת לעתים לליווי צבאי, ניתן לצפות כי ייקבעו נהלים בנושא זה, אשר יאפשרו מתן מענה ראוי לפניותיהם של התושבים המוגנים. יש לצפות כי במקרים שבהם הגיעו ניידות לשטח ייעשו פעולות חקירה אפקטיביות. עצם הגעתה של ניידת לשטח אינה מהווה מענה מספיק בכל מקרה, ובמקרים המתאימים היא אמורה להיות רק צעד ראשון בטיפול הכולל הנדרש.
יתרה מזו, נקבע כי לכאורה התמונה המצטיירת מטענות העותרים מטרידה, וזאת בלשון המעטה. למעשה, אף מטענותיהם של משיבי המדינה ניתן להבין כי המענה שניתן אינו מלא, גם אם לשיטתם נעשה המרב האפשרי. העותרים הם תושבים מוגנים הזכאים לקבל מענה הולם מצד הרשויות באזור, ודאי ככל שמדובר בטענות להפעלת אלימות חוזרת ונשנית כלפיהם. בהתאם לכך, חובה על גורמי אכיפת החוק באזור לשמור על ביטחונם של העותרים ועל הסדר הציבורי באזור, גם בנסיבות המורכבות של התקופה ובמגבלותיהן, ובפסק הדין דנא יש כדי לחדד ולהבהיר את הדברים. נוכח האמור, העתירות התייתרו בחלקן והתקבלו בחלקן. בכך לא ניתן מענה מלא לקשיים שהציפו העתירות. יש לקוות כי הצעדים המפורטים ייתנו מענה ראשוני לקשיים אלה. זכויות הצדדים ביחס לעתיד שמורות. משיבי המדינה יישאו בהוצאות העותרים בסך של 25,000 שקלים.
לסיכום, העתירות התקבלו בחלקן.
העותרים בבג"ץ 8117/23 יוצגו ע"י: עו"ד קמר מישקי אסעד; העותרים בבג"ץ 8242/23 יוצגו ע"י: עו"ד נטע עמר-שיף; המשיבים יוצגו ע"י: עו"ד רועי שויקה, עו"ד אופיר גבעתי
