ביה"ד הארצי הכפיל ל- 300,000 ש"ח את סכום הפיצוי שהוטל על שוטר שהטריד מינית פקחית הכפופה לו. הפער בין שליחותו הציבורית לבין מעשיו, מערער את אמון הציבור במערכת שאותה התחייב לשרת. תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה היא תופעה חמורה ופרקטיקה פסולה המבקשת להנציח, בין היתר, נחיתות נשים בחברה
עסקינן בערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, בגדרו התקבלה מרבית תביעתה של פלונית כנגד אלמוני. בפסק הדין נקבע, כי פלונית זכאית לפיצוי מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, בסך של 150,000 ש"ח בגין אירועי הטרדה מינית, לפיצוי בסך של 20,000 ש"ח בגין אובדן הכנסה לתקופה של ארבעה חודשים, וכן נפסקו לזכותה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח. במסגרת פסק הדין נדחה רכיב תביעתה של פלונית אשר הוגש מכוח חוק הגנת הפרטיות, מטעמי סמכות עניינית, ונדחה רכיב שעניינו אובדן השתכרות במועד שלאחר פיטוריה. המערער, שוטר בדרגת רב־סמל מתקדם במשטרת ישראל, שימש בפועל כמפקד השיטור העירוני של העירייה. המשיבה עבדה ביחידת השיטור העירוני של העירייה, כאשר מקום עבודתם המשותף היה במשטרת ישראל. כשנה לאחר תחילת עבודתה, פנתה פלונית לאחראי על הפקחים מטעם העירייה וסיפרה לו על אירועי הטרדה מינית שחוותה לטענתה מאלמוני. בהמשך, הורה לה האחראי שלא להגיע לעבודה ואלמוני הסיר אותה מקבוצת הווטסאפ של צוותי השיטור העירוני. לאחר שפלונית הגישה תלונה כנגד אלמוני בגין סדרת הטרדות מיניות במחלקה לחקירות שוטרים, הודיע קצין האג"מ לעירייה כי המשך העסקתה לא יתאפשר, ובהמשך זומנה לשימוע ופוטרה. המחלקה לחקירות שוטרים החליטה שלא להעמיד את אלמוני לדין פלילי, ואף מחלקת המשמעת במשטרת ישראל החליטה לסגור את התיק בהיעדר ראיות.
אלמוני מלין על כך שבית הדין האזורי העדיף את גרסתה של פלונית אל מול גרסתו החלופית. אין לראות בו כממונה על פלונית, ומשכך אין לבית הדין האזורי סמכות לדון בעניינו. עילת התביעה העיקרית לפיה קיימת עליו חבות בפיצוי לפי החוק למניעת הטרדה מינית, לא הועלתה בכתב תביעתה של פלונית, ויש להעמיד את הפיצוי בגין ההטרדה המינית על סך של 50,000.
פלונית סבורה כי היה ראוי לפסוק פיצוי גבוה יותר, וכי היקף הפיצוי שנפסק בגין אובדן הכנסותיה לא מביא בחשבון את התקופה שלאחר תקופת ההשעיה והפיטורים מיחידת השיטור העירוני.
כב' השופטת ו' וירט-ליבנה פסקה כי דין הערעור להידחות, וכי דינו של הערעור שכנגד להתקבל בחלקו. בית הדין האזורי בחן את אירועי ההטרדה בראי יחסי מרות בין השניים, ובצדק עשה כן, שעה שאלמוני אשר שימש בפועל כמפקד יחידת השיטור העירוני היה מפקדם הישיר של הפקחים. יש לאמץ את קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, כמו גם את עיקר מסקנותיו, ולפיהן פלונית הוכיחה קיומם של תשעה אירועי הטרדה מינית במסגרת עבודתה. תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה היא תופעה חמורה ופרקטיקה פסולה המבקשת להנציח, בין היתר, נחיתות נשים בחברה. תופעה פסולה זו מוסיפה לשמר את תלותן הכלכלית, המקצועית והאישית של נשים בגברים ובכך מנציחה את מעמדן המוחלש בשוק העבודה ובחברה. בכל מעשה העולה כדי הטרדה מינית במקום העבודה יש כדי להשפיע, במישרין, על מקומן של הנשים כולן בחברה הישראלית. קיים קושי מובנה בהוכחת טענות שעניינן הטרדה מינית, שכן, מדובר בהתנהגויות העשויות להתרחש בסתר, או בפומבי ועשויות להיחזות כמעשים תמימים. אירועים מסוג זה יכולים להיות בבחינת "מילה כנגד מילה", להם מתווספים רגשות של אשם ובושה ואף הדחקה של האירועים. יש לבחון את התנהגותם של נפגעות ונפגעי עבירות המין תוך מתן משקל ראוי ומתאים לאי־דיוקים שאינם מהותיים בעדותם, לשיהוי בהגשת התביעה ואף בנושאים מסוימים שהיבטם בכבישת עדותם.
יתרה מזו, נקבע כי יש להעלות את גובה הפיצוי שפסק בית הדין האזורי בגין סדרת אירועי ההטרדה שהוכחו. לַמִצְעָר, חלקם של האירועים מהווים הטרדה מינית על הרף הגבוה, הן מבחינת עוצמת ההתנהגות הפוגענית, והן מבחינת תדירות המעשים לאורך שנת עבודתה של פלונית. המדובר באירועים חמורים, שאין מקומם ביחסי עבודה או בכלל, ואשר פוגעים באופן ישיר בכבודה, בביטחונה ובחירותה של המתלוננת. לאור חומרת האירועים, יש לפסוק פיצוי הולם וראוי, שיהא בו כדי לתת ביטוי לעוצמת המעשים וההתנהלות הפוגענית. יש לקבוע פיצוי ברכיב אירועי ההטרדה המינית, כך שישקף את רמת הפגיעה בפלונית, ויבטא את החומרה שבהתנהלותו של אלמוני. בפסיקת הפיצוי הראוי, יש להתחשב אף בכך שפלונית הושעתה מעבודתה ביחידת השיטור על רקע תלונותיה להטרדה מינית. מדובר במסכת עובדתית ארוכה, המורכבת ממספר אירועי הטרדה נפרדים שהתרחשו במסגרת עבודתה כאשר חלק מן המעשים נמצאים על הרף העליון. יש לפסוק פיצוי אחד המשקף את המסכת העובדתית במלואה, ולהעמיד את סכום הפיצוי בגין רכיב זה, ללא הוכחת נזק, על סך כולל של 300,000 ש"ח ולא על סך 150,000 ש"ח כפי שפסק בית הדין האזורי. כמו כן, יישא אלמוני בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דינה של פלונית בסך 7,000 ₪.
בית הדין העיר לקראת סיום כי באופן אירוני ומצער, מי שהיה אמון בפועל על ניהול מערך השיטור העירוני הוא שביצע מעשים פסולים כלפי פקחית הכפופה לו, מקום בו היה עליו לשמש דוגמה ליושרה ולשמירה על החוק, ולא לחתור תחת הערכים עליהם הופקד. נוסף לדברים האמורים והשלכותיהם, הפער העמוק שהתגלה בין שליחותו הציבורית של אלמוני לבין מעשיו, אף מערער את אמון הציבור במערכת שאותה התחייב לשרת.
לסיכום, ערעור אלמוני נדחה במלואו, ערעור פלונית מתקבל בחלקו.
המערער והמשיב שכנגד יוצג ע"י: עו"ד רועי גיל; המשיבה והמערערת שכנגד יוצגה ע"י: עו"ד שי דנן
