חדשות

דירקטור לשעבר בקק"ל ובהימנותא הפר את חובת הנאמנות כלפי החברה, וקידם עסקת מקרקעין בניגוד לאינטרס החברה, תוך שהעדיף את אינטרס חברו, שגרף דמי תיווך. המתווך היה מעורב באופן פעיל בהפרת חובת האמונים על ידי הדירקטור, והשניים ביקשו להשתמש בנכסיה של החברה לטובתם, תוך גרימת נזק מכוון לעסקיה 

עסקינן בשני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ברקע הדברים, "עסקה סיבובית" בה נמכרו מקרקעין המצויים בשטחי המועצה המקומית יַבְנְאֵל למשיבים 5-4 בע"א 1137/23 - עאסער ו-מועלם ומייד לאחר מכן, להימנותא– בסכום הגבוה ב-2,651,380 ש"ח. בית המשפט הטיל אחריות משפטית על המערער בע"א 1163/23 - דבוש, שכיהן כדירקטור בהימנותא ובחברת האם שלה, - קק"ל, בגין מעורבותו הפעילה בפרשה, ובשל הפרת חובת האמונים כלפי החברה. כן הוטלה אחריות על המערער בע"א 1137/23 -דרעי, 'חברו הטוב' של דבוש אשר שימש כמתווך בעסקאות– בגין מצגי השווא שהציג בפני הימנותא ונציגיה, ובגין נטילת ההזדמנות העסקית ממנה. עוד עסק פסק הדין בפרשה חמורה נוספת, "פרשת פלאח", במסגרתה נטל לידיו דבוש כספים בסך של 67,541 ש"ח מפלאח, ובזיקה לציפייתו של פלאח כי דבוש יסייע בקידום עסקאות במקרקעין שלגביהן ניהל מגעים עם הימנותא. דבוש הועסק משך מספר שנים כדירקטור בקק"ל ובהימנותא, עד להדחתו בשנת 2018, על רקע הפרשות דנן. דרעי עוסק, בין היתר, בתיווך במקרקעין. ראשיתה של פרשת יבנאל בפנייתו היזומה של דרעי לבני משפחת גולדמן בנוגע לקרקע חקלאית בבעלותם ביבנאל. דרעי פעל תוך הסתרת מידע והטעיה של שני הצדדים, וביקש מדבוש שיעשה שימוש בכוח השפעתו בהימנותא על מנת לקדם את העסקה, ודבוש קישר את דרעי ליו"ר דירקטוריון הימנותא. במקביל החל דרעי לפעול למכירת המקרקעין לחברת סער. בהמשך, חתמו הצדדים על עסקת גולדמן-סער, נרשמה הערת אזהרה על המקרקעין, ונפתח משא ומתן למכירת המקרקעין מסער להימנותא. בסופו של יום, פחות משבעה חודשים מאז נחתמה עסקת גולדמן-סער, נחתמה עסקת סער-הימנותא, במחיר של 8,466,000 ש"ח, הגבוה ממנה ב-2,651,380 ש"ח. התביעה נגד דבוש ודרעי התקבלה, והם חויבו בסך של 3,128,628 ש"ח – ההפרש בין הסכום ששולם בעסקת סער-הימנותא ובין הסכום ששולם בעסקת גולדמן-סער, זאת בתוספת המע"מ.

לטענת דבוש, לא הוכח שהימנותא אכן הייתה רוכשת את המקרקעין מגולדמן במחיר מופחת, אלמלא התנהלותו, ולא הוכח שהוא השיג טובת הנאה עבור עצמו.

דרעי טען כי בית המשפט הטיל עליו חובת אמונים כלפי הימנותא, למרות שלא נשא בכל משרה בה, ולא היה מקום לקביעה כי הוא נטל ממנה הזדמנות עסקית. לא התקיימו יסודותיה של עוולת התרמית, ולא הוטלה עליו חובה להציג בפני קק"ל את המחיר שדרשו לקוחותיו.

כב' השופט ח' כבוב פסק כי יש לדחות את הערעורים. יש לקבוע כי דבוש הפר את חובת האמונים, וכי מעשיו של דרעי מקיימים את כלל יסודותיה של עוולת התרמית. הבסיס להטלת אחריות על דבוש בפרשת יבנאל,  מצוי בהפרת חובת האמונים שהוטלה עליו כדירקטור, האיסור על הימצאות בניגוד עניינים, האיסור על נטילת הזדמנות עסקית וחובת הגילוי. החובה המרכזית המוטלת על נושאי משרה בחברה היא חובת האמונים. חוק החברות קובע את סטנדרט ההתנהגות הכללי שמצופה מנושא משרה בחברה - על נושא המשרה להתחשב אך ורק בטובתה של החברה, ונאסר עליו לשקול את טובתו האישית. זאת, במשנה תוקף שעה שעסקינן בדירקטור, בראי חשיבותו של התפקיד והשפעתו הרבה על ענייניה של החברה. האיסור הכללי על הימצאות בניגוד עניינים, עוסק במצב דברים אובייקטיבי בו מצוי האינטרס האישי של נושא המשרה במתח אל מול האינטרס של החברה. הדין מטיל על נושא המשרה סטנדרט מחמיר במיוחד, המחייב אותו לפעול באופן אקטיבי על מנת לחלץ עצמו ממצב שכזה. הפרת חובת אמונים היא בבחינת הפרת חוזה, והפרתה של חובת האמונים אינה מותנית בכך שנגרם לחברה נזק.

בהמשך לאמור, נקבע כי דבוש סייע באופן פעיל לקידום עסקת גולדמן-סער הנוגדת עסקה שנבחנה על ידי החברה באותה העת, פעל בנעליו של דרעי כמתווך וכך הציב עצמו בניגוד עניינים, והסתיר מידע מהדירקטוריון באופן מכוון ומתמשך. דבוש נהג כלפי החברה בשרירותיות, תוך הפרת חובת הנאמנות כלפיה. שלא הייתה זו הפעם היחידה שבה דבוש נהג בדרך זו כלפי החברה, שכן, מעניין פרשת פלאח, משתקפת התנהלות חמורה אף יותר. התנהלות שיטתית זו רחוקה עד מאוד ממה שמצופה מדירקטור. עוד מצופה מדירקטור שנקלע למצב בו חובותיו כלפי החברה עומדות במתח אל מול מחויבתו לחברו הטוב – לפעול באופן מיידי על מנת לחלץ עצמו ממצב זה. כבר כאשר דרעי ביקש מדבוש להופיע לפגישה במקומו, היה עליו לסרב לכך ולהודיע על כך מייד לחברה. ואולם, לא זו בלבד שדבוש לא עשה כן, אלא שהוא צעד לעבר מצב זה כשעיניו פקוחות לרווחה. בכך, סייע דבוש בקידום עסקה הנוגדת עסקה שקודמה על ידי החברה. דבוש נמנע מלגלות את העניין האישי שיש לו בעסקה, והמשיך למלא פיו מים לאורך כל ישיבת הדירקטוריון ואף הוסיף חטא על פשע כשהצביע בעדה. אין בטענתו כי לא פעל על מנת להשיג טובת הנאה עבור עצמו, כדי לשנות מהמסקנה שנטל הזדמנות עסקית של החברה. חוק החברות אוסר על נטילת הזדמנות עסקית, אף כאשר מטרתה היא להשיג טובת הנאה עבור אדם אחר. דבוש סייע בקידום עסקת גולדמן-סער על מנת להיות לעזר לחברו דרעי, שגרף דמי תיווך. בהתנהלותו הפר בצורה גסה את חובת האמונים כדירקטור בהימנותא.

זאת ועוד, נקבע כי באשר לדרעי, אין בהיעדרם של יחסי אמון בינו ובין הימנותא כדי לפטור אותו מאחריות למצגי שווא שהציג כלפיה. עסקינן בעוולה נזיקית, אשר לא זו בלבד שאינה מותנית בקיומם של יחסי אמון, היא אינה תלויה גם בקיומם של יחסי "קרבה". בדומה לחובת תום הלב, עצם הצגת היצג השווא וקיומם של יתר יסודות העוולה – אף מבלי שנכרת חוזה בין הצדדים וגם בהיעדר כוונה מראש להתקשר בחוזה – יש בהם כדי להקנות עילה בנזיקין. אומנם מדובר בעוולה המתבססת ברוב המקרים על יחסים חוזיים, אך אין מדובר בתנאי הנדרש לשם התקיימות יסודותיה. מדובר בעוולה נזיקית, שהתקיימות יסודותיה אינם תלויים במניעיו של המעוול או ברווח שהפיק, אלא בנזק הממוני שגרם. המצג התרמיתי אינו מתמצה רק בהימנעותו מלגלות להימנותא את המחיר שדרשו גולדמן, שכן, התנהלותו של דרעי כמכלול, ובתוך כך העובדה שהחיש לקדם את המשא ומתן עם סער, במקביל לקידום עסקת גולדמן-הימנותא – ומבלי לגלות עובדה זו להימנותא – היא-היא הפעולה בדרך של תרמית. יתכן שעצם קיום המשא ומתן במקביל וללא כוונה להתקשר עם הימנותא בחוזה – מהווה כשלעצמו התנהלות בחוסר תום לב.

לא זו אף זו, נקבע כי ברקע הדברים פעלו דרעי ודבוש יחדיו על מנת לבצע את אותה "עסקה סיבובית", תוך שדרעי ניזון ממידע פנים שהגיע אליו מחברו הטוב, דבוש, כל זאת, מבלי לגלות דבר להימנותא. דרעי היה מודע לכך שדבוש הפר ומוסיף להפר את חובת האמונים המוטלת עליו, והוא היה זה שאף ביקש ממנו לעשות כן. בנסיבות אלה, קמה לדרעי חובת גילוי כלפי החברה, לכל הפחות, כל זמן שהוא הוסיף לנהל עמה משא ומתן, שכן, החברה הייתה זכאית באופן לגיטימי, להניח כי משא ומתן המתנהל עמה, מתנהל בתום לב, מבלי שהצד שכנגד עושה "יד אחת" עם אנשי פנים שלה, במטרה לשפר את מצבו. מחדלו מלעשות כן, עולה גם כן, כהצגת היצג שווא במחדל. יתכן שניתן לראות בדרעי כמי שהציג מצגי שווא בפני הימנותא – באמצעות דבוש. לדרעי הייתה כוונה לנהל משא ומתן מקביל במטרה לקדם את אותה "עסקה סיבובית", כל זאת תוך הפרת חובותיו כלפי לקוחותיו וניצול תמימותם. את דבר ניהול המשא ומתן במקביל הסתיר דרעי גם מהימנותא, זאת אגב עידודו של דבוש לסייע בעדו על ידי הפרת חובותיו-שלו, להציג מצגי שווא נוספים כלפי החברה ותוך הזנתו במידע פנים על אודות העסקה. נסיבות אלה עולות כדי הצגת מספר מצגים תרמיתיים.

יתרה מזו, נקבע כי הפרת חובת אמונים על ידי נושא משרה – כמוה כהפרת חוזה, ומכאן שגרימה להפרת חובת אמונים – מהווה גרם הפרת חוזה שלא כדין. התנהלותו של דרעי מקיימת את כלל יסודותיה של עוולת גרם הפרת חוזה שלא כדין. דרעי היה מעורב באופן פעיל ועמוק בהפרת חובותיו של דבוש והתנהלותו הייתה תנאי בלעדיו אין להשלמת התכנית שרקמו השניים. מדובר במעורבות שנעשתה מתוך מודעות מלאה להפרה ולהשלכותיה, ואף כוונה לגרום את הנזק שנגרם. דרעי גם היה מודע לכך שדבוש מפר את האיסור על הימצאות בניגוד עניינים ועל נטילת הזדמנות עסקית וכן את חובת הגילוי וכי הוא מעורב באופן פעיל בהפרות אלה. התנהלותו של דרעי הייתה תנאי בלעדיו אין להפרות שבוצעו על ידי דבוש. עסקינן במעורבות שנעשתה מתוך מודעות מלאה להפרות ולנזק שהן צפויות לגרום, ולמעשה, כוונה להשתתף בהפרות ולגרום לנזק זה. מדובר בדירקטור ובחברו הטוב שביקשו להשתמש בנכסיה של החברה לטובתם, תוך גרימת נזק מכוון לעסקיה ועל ידי ניצול בעיית הנציג המובנית. פרשה זו מעידה כמאה עדים על הצורך בהטלת אחריות על צד זר שמעורב בהפרת חובת אמונים על ידי נושא משרה בחברה. יש להטיל אחריות על דרעי גם בשל מעורבותו הפעילה והמכוונת בהפרת חובת האמונים על ידי דבוש, על כלל נגזרותיה, תוך שנטל הזדמנות עסקית של החברה. בית המשפט העיר כי הפרשה ממחישה את חשיבות ההגנה על יחסי האמון בתאגיד מפני התערבותם הפסולה של צדדים שלישיים, נוכח העובדה שהפעילות באמצעות תאגידים 'מזמנת' לה הזדמנויות רבות לרקימת מזימות משותפות. באשר להתנהלות קק"ל והימנותא, נקבע כי את המשך כהונתו בדירקטוריון של מי שהפר את חובת האמונים כלפי הימנותא ועשה בנכסיה כבתוך שלו – ניתן ורצוי היה למנוע עוד קודם להדחתו בשנת 2018, ולמעשה לא נעשה דבר על מנת לבדוק את התנהלותו של דבוש, עד להגשת התלונות על ידי העובדים ודו"ח הביקורת שבא בעקבות זאת, כשבתקופת הביניים אירעה גם פרשת פלאח. מצופה כי קק"ל שלה מעמד סטטוטורי, ואף סווגה בעבר כגוף דו-מהותי, המחזיקה בנכסים רבים ומשפיעה על אינטרסים ציבוריים – תסיק את המסקנות הראויות מהפרשות דנן ותפעל למניעת הישנותם, ולטיפול ראוי בהם.

לסיכום, הערעורים נדחים.

המערער בע"א 1137/23 והמשיב 5 בע"א 1163/23 יוצגו ע"י: עו"ד בנימין לבנטל; עו"ד שירין זחאלקה

המשיבות 2-1 בע"א 1137/23 ובע"א 1163/23 יוצגו ע"י: עו"ד לירן בר-שלום; עו"ד יוסי אטינגר; עו"ד מור האזרחי;  המשיב 3 בע"א 1137/23 והמערער בע"א 1163/23 יוצגו ע"י: עו"ד דוד חמו; עו"ד נעמה זר-כבוד; עו"ד לידור שלוש;  המשיבים 5-4 בע"א 1137/23 והמשיבים 4-3 בע"א 1163/23 יוצגו ע"י: עו"ד דורון טאובמן; עו"ד יעל גל

ע"א 1137/23 אליהו דרעי נ' קרן קיימת לישראל ואח'

ע"א 1163/23 משה דבוש נ' קרן קיימת לישראל ואח'