בורר יכול להכריע בסכסוך הנוגע לקביעת מעמד של אדם כידוע בציבור, לצורך הגדרתו כיורש לפי חוק הירושה. מעמדו של אדם כידוע בציבור אינה קביעת סטטוס אלא בגדר תיאור של מצב עובדתי - אופייה של מערכת יחסים בין בני זוג. אין בקביעה כי אדם הוא ידוע בציבור כדי לחייב צדדים שלישיים, אף אם הצהרה זו קיבלה ביטוי בצו ירושה
השאלות הדורשות מענה בהליך דנן הינה האם ניתן להעביר להכרעתו של בורר סכסוך הנוגע לקביעת מעמד של אדם כידוע בציבור, לצורך הגדרתו כיורשו של אדם לפי חוק הירושה. כמו כן, מה דינה של הסתייגות של בעל הדין לעניין סמכות הבורר שהועלתה רק לאחר מתן הפסק שקבע שהוא אינו בגדר ידוע בציבור של המנוח. המשיבה היא בת זוגו לשעבר של המנוח, ולטענתה יש לה זכויות ירושה בעיזבונו, כידועה בציבור. למנוח היו חמישה ילדים. המבקשים הם שניים מילדיו שנולדו מגרושתו. המשיבים 3 ו-4 הם ילדיהם המשותפים של המנוח ובת הזוג לשעבר, משיב 2 הוא בנו של המנוח שנולד מחוץ לנישואיו, מאישה שלישית. משיבים 5 ו-6 הם הוריו של המנוח. בין הצדדים מתנהלים מספר הליכים, ביניהם תביעתו של אבי המנוח לפירוק שותפות רשומה שהייתה בינו לבין המנוח. במסגרת אותה תביעה הצדדים הסכימו שהמחלוקת תוכרע בהליך "גישבור" – גישור/בוררות, ונקבע כי הצדדים יהיו רשאים להגיש לבית המשפט השגה על פסק הבוררות. בפסק הבוררות נקבע כי במשך מספר שנים היו בת הזוג לשעבר והמנוח בני זוג ידועים בציבור, אך הם שמרו על הפרדה רכושית ולא הייתה ביניהם כל כוונת שיתוף. כן נקבע כי בשנה שקדמה לפטירתו חדל להתקיים ביניהם יסוד חיי המשפחה, ומשכך, אין לבת הזוג לשעבר זכויות ירושה כל שהן בעיזבון. בת הזוג לשעבר, הגישה בקשה להעביר את הבוררת מתפקידה וכן בקשת רשות ערעור בה טענה כי יש להורות על ביטול פסק הבוררות מאחר שלבוררת אין סמכות להכריע בענייני מעמד אישי. בית המשפט לענייני משפחה סילק את הבקשה על הסף, והורה על אישור פסק הבוררות. המחוזי קבע בערעור כי השאלה הנורמטיבית האם למשיבה נתון מעמד של יורשת מכוח סעיף 55 לחוק הירושה, תוכרע על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
ילדי המנוח מגרושתו טוענים כי פסק הבוררות אינו סותר את סעיף 3 לחוק הבוררות, שכן הוא אינו עוסק בשאלות של "סטטוס" אלא בשאלה אם בת הזוג לשעבר הוכיחה את היסודות העובדתיים הקבועים בסעיף 55 לחוק הירושה, דבר שהוכרע בשלילה על ידי הבוררת באופן מפורש.
בת הזוג לשעבר טוענת כי הקביעה שהיא לא הייתה ידועה בציבור של המנוח, ניתנה בחוסר סמכות, היא מנוגדת לדינים המהותיים בדבר ידועים בציבור ולסעיף 55 לחוק הירושה, ומהווה עיוות דין.
כב' השופט ד' מינץ פסק כי יש לקבל את הערעור. לבורר ישנה סמכות להכריע בשאלה האם בעל דין הוא בגדר ידוע בציבור של אדם שהלך לעולמו לפי סעיף 55 לחוק הירושה. הצדדים להסכם בוררות הם שקובעים את היקף סמכותו של הבורר, אלא שסעיף 3 לחוק הבוררות קובע כי "אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים". בגדרם של אותם עניינים שלא ניתן למסור לבוררות, נכנסות שאלות בעלות אופי "חוקתי", שהן בעלות חשיבות עקרונית וציבורית רחבה. עוד לא ניתן להעביר לבוררות מקרים שבהם במוקד הסכסוך עומדת חקיקה קוגנטית. כך למשל לא ניתן לערוך הסכם בוררות בדבר זכותו של עובד על-פי חוקי מגן בתחום יחסי העבודה. סוג נוסף של נושאים שלא ניתן להעבירם לבוררות נוגע לסכסוכים בעניינים שההכרעה בהם מחייבת את כולי-עלמא - ובכלל זה סכסוך בנוגע לקביעת סטטוס. עם זאת, נקבע לא פעם כי אין כל מניעה שסכסוך שנושאו זכויות קנייניות במקרקעין יוכרע בבוררות, על אף שזכות קניינית תקפה כלפי כולי-עלמא. נקודת המוצא היא, כפי שקבע בית המשפט לענייני משפחה, כי מעמדו של אדם כידוע בציבור אינה קביעת סטטוס אלא בגדר תיאור של מצב עובדתי - אופייה של מערכת יחסים בין בני זוג. יתרה מכך, הקביעה אם פלונית היא ידועה בציבור של פלוני אם לאו, אינה בגדר קביעה החלה כלפי כולי-עלמא. כשם שאין בהכרעת בורר בדבר זכותו הקניינית של אדם במקרקעין כדי לחייב צדדים שלישיים, אף אם זכות זו נרשמת בפנקס רשמי על בסיס אותה הכרעה – כך גם אין בקביעה כי אדם הוא ידוע בציבור כדי לחייב צדדים שלישיים, אף אם הצהרה זו קיבלה ביטוי בצו ירושה. בנוסף, לא בכל מקרה שבו פסק בוררות עומד בסתירה לסעיף 3 לחוק הבוררות, פירוש הדבר שהוא בטל, אלא הוא אך ניתן לביטול.
יתרה מזו, נקבע כי לאחר שהתקיים דיון תוך שניתנה לשני הצדדים הזדמנות מלאה להשמיע את טיעוניהם, ולאחר שניתן פסק דין לגופו של עניין, לא תתקבל טענת חוסר סמכות בערכאת הערעור. העלאת הטענה, רק לאחר שתוצאת פסק הדין אינה לרוחו של בעל הדין, לא רק פוגעת ביעילות הדיון אלא מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט וחוסר תום לב מובהק. אף כאשר מדובר בסכסוכים שמראש לא היה מקום להעבירם להכרעת הבורר נוכח סעיף 3 לחוק הבוררות, עדיין, שעה שבעל הדין מסכים לאורך כל הליך הבוררות לקיים את ההליך מבלי להעלות כל טענה בנושא, ורק לאחר שהפסק שניתן אינו לרוחו, הוא מעלה את טענת חוסר הסמכות, טענתו לא תישמע בשל השתק. בת הזוג לשעבר הסכימה באופן מפורש להעברת המחלוקת להכרעת הבוררת. היא מילאה את פיה מים לאורך כל הליך הבוררות בעניין סמכות הבוררת, ורק לאחר קבלת הפסק היא שינתה את עורה. בנסיבות אלו, היא מנועה ומושתקת מלהעלות את השגותיה בעניין סמכות הבוררת. הערעור מתקבל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל, ופסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה יעמוד בתוקפו. בת הזוג לשעבר תישא בהוצאות המערערים יחדיו בסך של 15,000 ש"ח ובהוצאות משיבים 5 ו-6 יחדיו גם כן בסך של 15,000 ש"ח.
לסיכום, הערעור מתקבל.
המבקשים יוצגו ע"י: עו"ד דניאל אלטמן; משיבה 1 יוצגה ע"י: עו"ד יהודית מייזלס; משיבים 4-3 יוצגו ע"י: עו"ד עינת גריכטר; משיבים 6-5 יוצגו ע"י: עו"ד מרדכי נבון
